במקצוע זה נלמדים יסודות האחריות הפלילית המהותית באמצעות תאור החלק הכללי של דיני העונשין. הנושאים העיקריים הנלמדים הינם: רכיבי העבירה (המעשה האסור, המחשבה הפלילית וחריגיה), הרחבת האחריות הפלילית (אחריות מקדמית ואחריות במשותף), כשרות בפלילים וסייגים לאחריות פלילית.

מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.

המשפט החוקתי מסדיר את המבנה הבסיסי של השלטון במדינה; את היחס בין זרועות השלטון השונות, ואת היחס בין המדינה לבין הפרט. במובן זה, המשפט החוקתי הוא הרובד המשפטי הבסיסי והראשוני ממנו יונק כל אורגן של המדינה את סמכותו. הקורס יתמקד בשני ההיבטים המרכזיים של המשפט החוקתי: הסדרת מבנה השלטון וההגנה על זכויות אדם. סוגיות אלו ייבחנו לאור המשטר החוקתי הישראלי, על מאפייניו המיוחדים. בין הנושאים שיידונו בקורס: שלטון החוק והפרדת רשויות, סמכויות הכנסת והממשלה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, המשמעות החוקתית של מדינה יהודית ודמוקרטית, והמתח בין דמוקרטיה למצבי חירום. חלק עיקרי בקורס יוקדש להגנה על זכויות אדם בישראל. בין היתר, נדון בזכות לכבוד, חופש הביטוי, שוויון, חופש דת, וזכויות חברתיות וכלכליות.

הקורס יעסוק בנושאים בסיסיים בפסיכולוגיה בהקשרם למשפטים. הנושאים הבסיסיים בפסיכולוגיה שמקושרים באופן טבעי למשפטים הם: זיכרון אנושי, תפיסה, התפתחות ילדים, קבלת החלטות, פסיכופיזיולוגיה ועוד. אין ספק שהמשפט, מעצם היותו פעולה מורכבת של מספר אנשים, עם כוונות, רצונות, ותפיסות שונות, הוא פעולה שמחקר הפסיכולוגיה תורם רבות להבנתו. די להזכיר כי בכל מקרה בהליך משפטי יהיו שלושה צדדים לפחות: שני צדדים יריבים (בתביעה פלילית תמיד תהיה זו המדינה כנגד אזרח או גוף) וגוף שופט. בישראל הגוף השופט הוא הרכב שופטים מקצועיים, למול אפשרות הקיימת במדינות אחרות, של הרכב מושבעים. הרכב זה, "המותב", יכול להיות של שופט יחיד או הרכב אי זוגי של מספר שופטים (בדרך כלל שלושה). מובן שבדרך כלל יהיו עוד צדדים מעורבים, ובראשם עדים לאירוע או אירועים. קורס זה ינסה ללכת במסלול של "הצדדים המעורבים": פרקליטים ושופטים, צדדים למשפט (תובע ונתבע במשפט אזרחי, נאשמים במשפט פלילי), ועדים לאירוע הרלוונטי. לצערנו או לשמחתנו, במציאות חברתית ותרבותית ישראלית, סיכוי רב שנהיה מעורבים בהליך שיפוטי כצדדים בהליך אזרחי, או כעדים, גם ללא רצון וכוונה. כסטודנטים למשפטים הבנת המחקר הפסיכולוגי בתחום תכין אותנו טוב יותר לסיטואציה כמשתתפים, פאסיביים או אקטיביים, ואולי אף תפנה מעט מאיתנו להמשך מחקר והתעניינות בתחום מרתק זה של "משפט ופסיכולוגיה".

דיני חוזים עוסקים באחת הפעולות המשפטיות השכיחות ביותר אם לא השכיחה ביותר. חוזים סובבים אותנו כל העת, בין היתר כמי שרוכשים ומוכרים מוצרים ושירותים, כעובדים וכמעסיקים, בעסקאות מקרקעין ולעיתים גם ביחסים משפחתיים. מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). הקורס יחולק למספר חלקים. בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.

זהו קורס מבוא למשפט וטכנולוגיה. אין צורך בידע קודם בטכנולוגיה. תוכנית הלימודים דינאמית כאשר התלמידים מחליטים אילו תחומי טכנולוגיה הם רוצים ללמוד.

דיני אנשים הפסיכולוגיה והמשפט עוסקים שניהם בבני האדם, באנשים. שני התחומים מטפלים בו זמנית בהיבטים רציונליים ובהיבטים אמוציונליים המעסיקים את האנשים באותה עת, בנוגע לעניין מסוים, בהקשר לפעולה מסוימת וכדומה. במרבית המקרים ידרשו הן הפסיכולוג והן עורך הדין לתת את דעתם לאינטראקציה של הלקוח שלהם עם אנשים אחרים – בני משפחה, קולגות בעבודה, שותפים עסקיים, שכנים וכדומה וכן לדרך בה הוא בוחר לפעול. קורס "דיני אנשים" יתייחס לחיבור שבין שני המקצועות – "פסיכולוגיה" ו"משפטים" דרך האנשים והתנהגותם. הקורס יעניק כלים מעשיים וישלב הרצאות של מרצים אורחים.

כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט, בין אם בנייר עמדה לשינוי מדיניות משפטית, ובין אם בחוות-דעת משפטית שמגיש עורך-דין בחברה עסקית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה הן לאלו שימצאו את עצמם ממשיכים במסלול המשפטי בתחום הציבורי והן לאלו שיפתחו קריירה עסקית. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית.

מטרת הקורס להקנות לתלמיד היכרות יסודית עם ענף הסטטיסטיקה והתמצאות בחשיבה סטטיסטית. הקורס יציג את מושגי היסוד של תורת הנתונים (מדגם ואוכלוסייה, משתנים וערכים), ויוקדש לסטטיסטיקה תיאורית - ניתוח, סיכום והצגה של נתונים אמפיריים: צורת התפלגות, מדדי מרכז, פיזור, מיקום יחסי וקשר.

מה הסיכוי כי בהטלת שתי קוביות יצא הצירוף שש-שש? בחיי היום יום אנחנו משתמשים במושג ההסתברות בצורה אינטואיטיבית כסיכוי להתרחשות מאורע. יתכן ואנחנו אף מכירים את המושג בהקשר למשחקי מזל. ואכן, תורת ההסתברות התפתחה כבר במאה ה- 16 מתוך המוטיבציה לחשב הסתברויות במשחקי מזל. אבל מאז ועד היום היא הפכה לענף מתמטי, שמשרת תחומים רבים, וביניהם סטטיסטיקה היסקית, שהיא בסיס למחקר בתחום הפסיכולוגיה. בקורס זה נלמד מושגי יסוד בתורת ההסתברות, ונלמד לחשב חישובים של הסתברויות, במרחב אחיד, על בסיס חישובי קומבינטוריקה, או תחת ידע אפריורי על התרחשות מאורעות.

הקורס יארח חוקרים מובילים בתחומים שונים של עולם הפסיכולוגיה. חוקרים אלו יציגו תיאוריות ומחקר עדכני בתחום התמחותם ויספקו יחד תמונה כוללנית, שתעמיק את הבנת ההתנהגות האנושית והתהליכים שמאחריה.

מטרת הקורס לתת לסטודנט מבט רחב על הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, תוך הכרות ראשונית עם תחומיה השונים. במהלך הקורס הסטודנטים יעשו הכרות עם ההיסטוריה של הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, למידה, תפיסה, קוגניציה, אישיות, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. קורס זה הוא הקורס הראשון בו יפגשו הסטודנטים את התחומים השונים של הפסיכולוגיה, תוך הבנה ראשונית של הקשרים בין התחומים השונים, השאלות המרכזיות והתאוריות הדומיננטיות בכל תחום ושיטות המחקר האופייניות להם. מטרה נוספת של הקורס היא לפתח חשיבה מדעית ולהקנות מיומנויות לימוד וניתוח תוך למידה של תכנים נבחרים בתחומים השונים של הפסיכולוגיה.

מטרת הקורס להקנות לתלמיד היכרות עם ענף הסטטיסטיקה והתמצאות בחשיבה סטטיסטית. הקורס יספק הכשרה בסיסית בניתוח נתונים כמותיים ובהבנת התוצאות ומשמעותן. הקורס יוקדש לסטטיסטיקה היסקית - הסקה מהמדגם לאוכלוסייה: התפלגות הדגימה, מבחנים סטטיסטיים ואמידה.

בקורס נלמד כיצד ליישם את הידע שנרכש בקורסי הסטטיסטיקה, באמצעות התוכנה IBM SPSS - התוכנה הסטטיסטית המובילה בעולם במדעי החברה. נלמד כיצד להכניס נתונים ל- SPSS, לבנות קובץ נתונים מוגדר באופן מלא, כיצד לבנות משתנים חדשים, ולבצע טרנספורמציות על משתנים קיימים. בנוסף, נלמד לנתח את הנתונים באמצעות התוכנה, כולל הפקת סטטיסטיקה תיאורית, ביצוע כל המבחנים הסטטיסטיים שנלמדו בקורסי הסטטיסטיקה, ופרשנות של הפלטים.

קורס זה מספק מבוא חיוני על מנת להבין את הקשר בין המוח והנפש. בקורס נלמד על התאים המרכיבים את גופנו, ועל המבנה (אנטומיה) והתפקוד (פיזיולוגיה) של הנוירון. לאחר מכן, נסקור את מבנה המוח ומערכת העצבים, ונלמד על המוליכים העצביים וההורמונים הנדרשים להפעלתם (כמו גם אלו אשר משנים את תפקודם ...). על הדרך, נלמד על הטכניקות הנמצאות בשימוש בכדי לחקור את המוח, כגון EEG ו- fMRI.

בסמסטר א' למדנו על התפקוד הבסיסי של המוח ברמה החשמלית והכימית ועל כלי המחקר העומדים לרשותינו בבואנו להבין את המוח. בסמסטר זה נלמד על האופן בו המוח מתפתח ומשתנה מהעוברות ועד הבגרות ונדבר על הקשר בין גנים, מוח, התנהגות וסביבה. כמו כן נראה כיצד המוח מקבל ומעבד קלט על העולם החיצוני ועל מצב הגוף (מערכות החישה) וכיצד הוא פועל ומגיב (מערכת התנועה). באמצעות המערכות הללו נבין את העקרונות הבסיסיים של חישוב ועיבוד מידע במוח. לבסוף, נלמד על המקצבים הביולוגיים השולטים בתהליכים כגון עירות ושינה, ונשאל למה אנו זקוקים לשינה ומדוע אנו חולמים.

את המסע המופלא נתחיל בשאלה מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית. משם נבחן את מערכת הראייה, נשאל מה הופך שמלה כחולה לכחולה, איך תופסים צורה, איך ניתן לאמוד מרחק, מדוע השלם שונה מחלקיו (ובשום פנים ואופן לא יותר מסכום חלקיו!) ואיך להדהים את חבריכם באשליות חזותיות. נתעורר מאוחר בבוקר סתווי ב22 לאוקטובר 1850 בלייפציג ונחזה בהולדת הפסיכולוגיה (הרבה לפני פרויד!) ונשאל האם עץ נופל ביער משמיע קול גם אין איש שישמע אותו. נחשוב יחד על גלאי הרדאר הבודד שראה צוללת גם אם אינה קיימת – ונבין למה אתם חושבים שהטלפון מצלצל גם כשהוא אינו מצלצל. נספר על פסיכולוג אחד אמיץ שישב כל הלילה עם תלמידיו וחיכה לנאצים שיבואו לעצרו. המסע יסתיים במערכת השמיעה ובקולות שרואים!

הקורס יארח חוקרים מובילים בתחומים שונים של עולם הפסיכולוגיה. חוקרים אלו יציגו תיאוריות ומחקר עדכני בתחום התמחותם ויספקו יחד תמונה כוללנית, שתעמיק את הבנת ההתנהגות האנושית והתהליכים שמאחוריה.

דיני הנזיקין, המהווים פרק מרכזי בדיני החיובים ובמשפט האזרחי, עוסקים בחיובים הנגרמים בעטיו של מעשה נזיקי. מטרת הקורס היא לימוד דיני הנזיקין במדינת ישראל. הלימוד ייעשה תוך ניתוח העוולות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 ושמחוצה לפקודה, ובייחוד עוולות המסגרת: הרשלנות והפרת חובה חקוקה. בנוסף ילמדו המטרות של דיני הנזיקין (הגישות השונות), היחס בין דיני הנזיקין לבין תחומי משפט אחרים, מבנה פקודת הנזיקין ומקורותיה, אופייה המיוחד של האחריות הנזיקית, אחריות המדינה ועובדיה, דיני מטרדים, דיני לשון הרע והגנת הפרטיות, אחריות למוצרים פגומים, קשר סיבתי וריחוק הנזק, ריבוי מעוולים, אחריות למעשי הזולת, ראשי הנזק והערכתו, יורשים ותלויים, וכן ההגנות והפיצויים בדיני הנזיקין.

המדינה המודרנית מאופיינת בחדירתה לכל תחומי החיים של הפרט. בעשורים האחרונים אנו עדים במקביל גם למגמות של הפרטה וגלובליזציה. הקורס יעסוק בדין החל על פעילותן של רשויות המינהל השונות ובפיקוח השיפוטי על פעילות זו, ובין היתר, במהות המדינה המנהלית; הצדקות לקיומו של המשפט המינהלי; דיון ביחסים בין המשפט המינהלי לחוקתי. השימוש בתחום משפט זה הוא בין היתר לקביעת אמות מידה ציבוריות ובמהלך הקורס נעמוד על תחולתו הרחבה של המשפט המנהלי גם על גופים ציבוריים.

הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.

הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.

המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.

במסגרת קורס זה הסטודנטים יקבלו הנחייה וליווי של ההתנסות בקליניקות המשפטיות מנקודת מבט פסיכולוגית - משפטית. בקבוצת ההנחיה יינתן מקום לעיבוד החוויות השוטפות מהפעילות המעשית לאורך שלבי ההתנסות במהלך השנה ולמידה מחוויות אלו. נפתח חשיבה והתבוננות על המאפיינים הפסיכולוגיים של ההתנסות המעשית מתוך התבוננות על החוויות האישיות בשטח, ועל התיאוריה. נכיר מושגי יסוד מתחום העבודה הקלינית כגון: הקשבה ואמפתיה, העברה והעברה נגדית, השלכות ותפקידים, וטראומה נפשית. נעמוד על האופנים בהם מושגים אלה באים לידי ביטוי בעבודה בקליניקות המשפטיות. מטרת ההנחיה הפסיכולוגית היא לפתח יכולת הקשבה והתבוננות בתהליכים פסיכולוגיים תוך-אישיים ובינאישיים המתרחשים בפעילות בקליניקות משפטיות, להכיר מושגי יסוד של תהליכים פסיכולוגיים ולהתבונן באופן אינטגרטיבי על ביטוייה והשלכותיה של ההמשגה הפסיכולוגית על איכות ואופן העבודה בשדה המשפטי. הסטודנטים נדרשים לקרוא את חומרי הקריאה המקצועיים ותיאורטיים, ולקחת חלק פעיל במפגשים בהבאת תכנים מן ההתנסות בקליניקות ובהתבוננות וחשיבה על ההתנסות. זאת, על-מנת לאפשר למידה משמעותית והבנת הקשרים בין המושגים התיאורטיים לבין העבודה המעשית.

קורס זה יתמקד בדינים הנוגעים לחברות ציבוריות הרשומות בבורסה, עם נגיעות קלות בחברות פרטיות וכן בתאגידים אחרים, כגון שותפויות, אגודות שיתופיות או עמותות. הקורס יציג את החברה הציבורית כמקום מפגש חוזי בין קהילות שונות המתגודדות בו לשם להשגתה של מטרה משותפת- השאת הרווחים של המיזם התאגידי. קהילות אלה כוללות, בין היתר, את בעלי המניות לסוגיהם, הנושים, המשקיעים האחרים בפירמה, ואת נושאי המשרה למיניהם, כגון דירקטורים ומנהלים. דיני החברות יתפרשו בקורס זה כניסיון להסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין חברי הקהילות הנ"ל בצורה יעילה וצודקת. דיני החברות יוצגו כנושא המשיק לתחומים רבים, שהבנה עמוקה שלו מצריכה התמצאות בכל אחד מהם. דיסציפלינות אלה כוללות, בין היתר, את תחומי המשפט, הכלכלה, המימון והחשבונאות.

פסיכולוגיה חברתית, היא ענף במדע הפסיכולוגיה העוסק ביחסי הגומלין בין היחיד וסביבתו החברתית הפסיכולוגיה החברתית חוקרת כיצד האדם תופס, חושב, מרגיש ומתקשר עם אחרים, ומשום כך היא בעלת חשיבות לחקר תקשורת ודעת קהל. בקורס נרחיב על המושגים, התיאוריות והממצאים המחקריים במבחר נושאים בפסיכולוגיה החברתית, ובפרט אלו הנוגעים לחקר השפעות התקשורת על דעת קהל: דרכי עיבוד מידע חברתי: ייחוס סיבתיות, תהליכי שכנוע ושינוי עמדות, התנהגות פרו-חברתית, הקבוצה ויחסים בין קבוצות.

מטרת הקורס הינה להפגיש את הסטודנט עם תחום הפסיכולוגיה התפתחותית, תוך הצגת בעיות היסוד המעסיקות חוקרים בתחום הזה (כגון, תורשה מול סביבה, שלביות מול רציפות, תקופות קריטיות, יחסיות תרבותית מול חוקיות אוניברסלית), דרכי המחקר העיקריות בתחום (כגון, תצפיות, מחקרי אורך, מחקרי מעבדה) והתיאוריות המרכזיות בתחום (כגון, התיאוריות של פיאז'ה, בולבי, אריקסון, קוהלברג ומהלר). הקורס יתמקד בהתפתחות הפרט מעוברות, דרך הינקות והילדות עד ההתבגרות, תוך הצגה ודיון ביחס לתהליכי התפתחות ספציפיים במישור הקוגניטיבי הרגשי והחברתי. בנוסף, הקורס יעסוק בגורמים הפיזיולוגים, המשפחתיים והחברתיים העשויים להאיץ או לעכב התפתחות תוך התייחסויות תיאורטיות ומחקריות לגורמים אלו. ההרצאות ילוו בקריאה מודרכת של פרקים בספר המלווה את הקורס, ובביצוע אקטיבי של תצפיות על התנהגות ילדים ומתבגרים.

קורס זה מהווה השלמה לקורס מבוא לסטטיסטיקה, ומטרתו להעניק לסטודנטים כלים להבין ולהשתמש בניתוחים סטטיסטיים הנהוגים במחקרים במדעי החברה: ניתוחי שונות רב-כיווניים (הכוללים מספר משתנים בלתי תלויים) ורב-משתניים (הכוללים מספר משתנים תלויים), ניתוח שונות למדידות חוזרות (עבור מדגמים התלויים זה בזה), ניתוח שונות עם משתנים מפוקחים ורגרסיה מרובה (שכוללת מספר משתנים בלתי תלויים). הקורס ילווה בתרגול, שיכלול הדרכה בביצוע ניתוחים סטטיסטיים ב SPSS ובהבנת פלטי התוכנה.

על סמך הידע שצברנו בשנה שעברה לגבי מבנה ותפקוד המוח ברמה הבסיסית והאינטראקציה שלו עם העולם החיצוני, השנה נעסוק בהתנהגויות ותפקודי מוח מורכבים, שחלקם ייחודיים רק לבני אדם כגון קוגניציה, קשב, מודעות לעצמי ולאחרים, רגשות ואינטראקציות חברתיות. כמו כן נבחן כיצד התהליכים הללו משתבשים במצבים פתולוגיים כמו הפרעות חרדה, אוטיזם, סכיזופרניה ודיכאון.

קורס זה מהווה השלמה לקורס מבוא לסטטיסטיקה, ומטרתו להעניק לסטודנטים כלים להבין ולהשתמש בניתוחים סטטיסטיים הנהוגים במחקרים במדעי החברה: ניתוחי שונות רב-כיווניים (הכוללים מספר משתנים בלתי תלויים) ורב-משתניים (הכוללים מספר משתנים תלויים), ניתוח שונות למדידות חוזרות (עבור מדגמים התלויים זה בזה), ניתוח שונות עם משתנים מפוקחים ורגרסיה מרובה (שכוללת מספר משתנים בלתי תלויים). הקורס ילווה בתרגול, שיכלול הדרכה בביצוע ניתוחים סטטיסטיים ב SPSS ובהבנת פלטי התוכנה.

את המסע המופלא נתחיל בשאלה מהי פסיכולוגיה קוגניטיבית? משם נבחן את מערכת הראייה, נשאל מה הופך שמלה כחולה לכחולה, איך תופסים צורה, איך תופסים פנים, איך ניתן לאמוד מרחק ,מדוע השלם שונה מסכום חלקיו ואיך להדהים את חבריכם באשליות חזותיות. נחשוב יחד על גלאי הרדאר שרואה צוללת גם אם אינה קיימת – ונבין למה אתם חושבים שהטלפון מצלצל גם כשהוא אינו מצלצל. נספר על פסיכולוג אחד אמיץ שישב כל הלילה עם תלמידיו וחיכה לנאצים שיבואו לעצרו. נבין את מילות השיר "פחות אבל עוד כואב". ו"עבד של הזמן". לסיום נבחן את מערכת השמיעה ונפענח את התמונה השמיעתית.

ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.

קשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי. עם זאת, הדין רואה בו קשר חוזי מיוחד, שראוי להסדירו על בסיס עקרונות מיוחדים, השונים במהותם מאלה המדריכים את דיני החוזים הכלליים. בקורס זה נעסוק לפיכך באופיו המובחן של חוזה העבודה, ובהשלכה שיש לכך על אופיו הרצוי של הדין. ייחודם הבולט ביותר של דיני העבודה, לעומת דיני החוזים הכלליים, הוא בהחלפתו של עקרון חופש החוזים בשיטת הסדרה קוגנטית, המבקשת להגן על עובדים מפני חוזים שהיו אחרת מוכנים לכרות באופן וולונטארי. במסגרת הקורס נשאל מהן ההצדקות לשלילת חופש החוזים, והאם הסדרה קוגנטית היא אמצעי אפקטיבי על מנת להגשים את יעדי ההגנה על עובדים. נתחיל את הדיון בסוגיית ההגדרה של קשר העבודה, הנדרשת לשם קביעת מרחב התחולה של מערכת ההסדרה הקוגנטית. נמשיך בדיון בתוכן ההסדרה הקוגנטית עצמה: בדרישה לתנאי שכר שאינם נופלים מסף מינימלי; בדרישה להיקף עבודה שאינו עולה על סף מקסימלי; בדרישה לארגון בדרך מסוימת של מוסדות המעביד; בדרישה כי תישמרנה זכויות יסוד מסוימות של עובדים, כגון אי-הפליה וחופש מהטרדה מינית; בדרישות הנוגעות לבטיחות בעבודה; ובמערכת הכללים המסדירה את סיום קשר העבודה. לבסוף, נדון במצבים בהם הדין מפקיע לחלוטין את תוקפו של חוזה העבודה הדו-צדדי, ומכיר במקומו בהסדרה קיבוצית של יחסי העבודה. במסגרת זו נדון בהסכמים קיבוציים, בהסדרים קיבוציים ובצוי הרחבה, וכן בזכויות השביתה וההשבתה.

הקורס ידון בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים שיידונו כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.

המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.

האם יש "לב מתחת לגלימה"? כיצד זה שהעולם עובר "אמוציונליזציה" ואילו המשפטנים עדיין מבקשים להשאיר את רגשותיהם מחוץ לגדר? מה מרגיש פרקליט, סניגור או שופט כלפי המעורבים בהליך וכיצד רגשות אלה משפיעים על התנהלותו המקצועית ועל חייו האישיים? מהו אופן ביטויים של רגשות בעידן "המשפט הנמוג" בו הליכים הסכמיים (כמו גישור, הסדרי טיעון או הליכי מוקד) תופסים את מקומו של ההליך האדברסרי הקלאסי? הקורס יעסוק במקומם של רגשות בקבלת החלטות משפטיות ובמקומה של החוויה הרגשית של שחקני המשפט הקבועים והמשתנים במהלך ניהול הליכים משפטיים. באמצעות חשיפה למחקרים אמפיריים, לכתיבה תאורטית ולחוויות רגשיות של אנשי משפט, נבקש לתת לרגשות מקום בשיח המשפטי, לנצל את יתרונות "הידע הרגשי" בקבלת החלטות משפטיות וללמוד על דרכים מיטביות לוויסות הרגש, כך שניתן יהיה ליהנות מיתרונותיו אך לא להינזק ממנו. הקורס משלב בין כמה תחומי ידע מרכזיים: חקר הרגשות והאופן בו הם משפיעים על קבלת החלטות, וויסות רגשות, "עבודת רגש", רגשות במשפט (ביחס לשחקניו הקבועים והמשתנים), רגשות במצבי קונפליקט, רגשות בהליכים משפטיים אלטרנטיביים, רגשות ומשפט טיפולי.

זהו קורס מבוא לפסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה שמטרתו לחשוף את הסטודנטים לעבודתו של הפסיכולוג הקליני ולגישות הטיפוליות המרכזיות בפסיכולוגיה קלינית: א) הגישה הפסיכואנליטית-פסיכודינאמית, ב) הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ג) הגישה ההומניסטית-חווייתית, ד) הגישה המשפחתית-מערכתית. בכל אחת מארבעת הגישות, נבין את ההנחות התיאורטיות בבסיס הגישה, את הנחות הגישה בכל הקשור לגורמים להיווצרות הפרעות פסיכולוגיות, את מנגנון השינוי של השיטה, ואת הטכניקות הטיפוליות המאפיינות את הגישה.

את המסע המופלא השני אל נבכי הקוגניציה האנושית נפתח בחקר נפלאות הקשב האנושי ועל ארבעת הבנים: המתמשך, המוכוון, הסלקטיבי וזה שאינו יודע לשאול. נלמד מה עושה הקשב, איך הוא עובד מה קורה במסיבת קוקטייל קוגניטיבית ונבין למה מסוכן לדבר בסלולארי תוך כדי נהיגה! נעצור את המסע בשביל לבחון מחקר עדכני במעבדה ונשאל אם בעיות הקשב המדווחות בזקנה משקפות אולי רק שינויים בחדות החושים? נמשיך בחקר דיבור ושפה. נבחן מהי שפה, כיצד ניתן לשמוע שפה ברעש, מה הקשר בין שפה לקריאה ובין שפה לרגש. איך נולדת שפה, ונלמד על נס שהתרחש לילדים חרשים בניקרגואה. לבסוף נחשוב יחד כמה כוח יש לשפה לשטוף את המוח...

כולנו מקבלים עשרות החלטות ביום. ההחלטות יכולות להיות קטנות, כמו איזה נתיב לבחור בדרך לעבודה, או גדולות כמו איזה בית לרכוש ומה גודל המשכנתא. אך בכל מקרה, החלטות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בחיינו האישיים והמקצועיים. תחום המחקר בקבלת החלטות התפתח רבות ב-50 השנה האחרונות, והוא מספק תובנות רבות על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות בחייהם הפרטיים כמו גם במסגרות ניהוליות ועסקיות. מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע תיאורטי ופרקטי בהיבטים התנהגותיים ופסיכולוגיים של שיפוט וקבלת החלטות. בין הנושאים שנטפל בהם במהלך הקורס יהיו מודלים נורמטיביים לקבלת החלטות, היורסטיקות והטיות, תפיסת סיכון, קבלת החלטות בסיכון ובתנאי אי ודאות, ועוד. במהלך הקורס נבחן כיצד אנשים מקבלים החלטות בפועל, מדוע החלטות אלה מובילות להטיות שיטתיות, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהגות יום יומית.

תהליכים קוגניטיביים ג' יעסוק בעולמות של הזיכרון וקבלת החלטות. נלמד על מערכות זיכרון המרובות של המוח, על זיכרון אוטוביוגרפי, ההבדל בין האני החווה והאני הזוכר, על זכרונות כזב, על הדחקה ואמנזיית ילדות, ועל המהימנות של עדות ראייה. נשתדל להבין כיצד אנו יוצרים זכרונות חדשים (קידוד), מה קורה לזיכרונות עד שאנחנו משחזרים אותם (מיסוד ואחסון), את האופן שבו אנחנו זוכרים (שליפה), ומדוע אנו שוכחים. כמו כן נלמד את ההבדלים בין זיכרון ארוך וקצר טווח, על צורות של זיכרון שיכולות לפעול ללא הכרה, כגון התניה, למידה פרוצדורלית, והטרמה, ונחקור את התהליכים התאיים ומולקולריים הנחוצים לזיכרון.

יש לבחור שני קורסים מתוך רשימה המופיעה בידיעון.