פרויקט סדר היום הפוליטי בישראל באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת בר-אילן הוא חלק מפרויקט בינלאומי רחב (Comparative Agendas Project).
CAP-IL מסווג את תוצרי המערכת הפוליטית בישראל לתחומי מדיניות על פי סכמת קידוד אוניברסלית ועקבית. הפרויקט מאפשר לחוקרים, לסטודנטים, לקובעי מדיניות ולכלי תקשורת לחקור מגמות בקביעת מדיניות בישראל לאורך זמן ובהשוואה למדינות אחרות.
פרויקט סדר היום הפוליטי בישראל CAP-IL
Israeli Comparative Agendas Project
לאתר הפרויקט הבינלאומי
לכנס CAP השנתי
ד"ר אמנון כוורי
מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן
ד"ר מעוז רוזנטל
מרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן
ד"ר אילנה שפייזמן
מרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן
אודות הפרויקט
- CAP-IL עוקב אחר תהליכי מדיניות באמצעות התחקות אחר פעילות ממשלות בתגובה לאתגרים הניצבים בפניהן. פעילות זו יכולה ללבוש צורות רבות ושונות, כולל דיון בבעיה, נאומים של נבחרי ציבור, דיונים, הצעות חוק, חקיקה או פסקי דין.
- שימוש באמצעים מוכחים לבחינת המדיניות מאפשר לחוקרים להעריך מגמות במדיניות ממשלות לאורך זמן ובין מדינות וארגונים בינלאומיים. המתודה העקבית של CAP-IL משתמשת בכ-20 תחומי קידוד מרכזיים ובכ-200 תתי-תחומים כדי לקודד מגמות אלו. פעילותו של CAP-IL עוקבת אחר שלושים סדרות נתונים שונות, כולן מקודדות באמצעות אותו הקידוד, אשר נחשב לאמין ומהימן.
- כלי מחקר חדשני זה מקל על חוקרים לבדוק את כל סדרות הנתונים הזמינות, כל מדינה בנפרד או עבור מספר מדינות יחדיו. ספר הקידוד ומאגר הנתונים של CAP מאפשר להוריד כל בסיס נתונים לבחינה מעמיקה יותר, או לשלבם עם סדרות נתונים ממקורות אחרים.
מטרת הפרויקט
- מטרת הפרויקט הישראלי, CAP-IL, היא איסוף וקידוד תוצרים של המערכת הפוליטית החל משנת 1981 (כנסת עשירית) ועד היום, כאשר אחד מן הדגשים המחקריים הוא הבנת תהליך הפרסונליזציה הפוליטית בישראל, ובעיקר כיצד ניתן לאתר מגמות של פרסונליזציה על רצף של זמן בעשורים האחרונים.
- הפרויקט בישראל מנוהל במשותף על ידי חוקרים מאוניברסיטת רייכמן ומאוניברסיטת בר-אילן, והוא מתוקצב על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF). הפרויקט פועל במסגרת בית ספר לאודר לממשל באוניברסיטת ריכמן.
מה קורה בפרויקט סדר היום הפוליטי בישראל
תראו לי עוד