.M.A בממשל מדיניות ציבורית ושיווק פוליטי

סדרת הרצאות חיצוניות על-ידי מרצים חיצוניים, פוליטיקאים ואנשי מעשה.

הקורס יחשוף את התלמידים לתהליכים הקוגניטיביים והפסיכולוגיים המעורבים ומשפיעים על תהליכי שיפוט וקבלת החלטות. במהלך הקורס נכיר מודלים תיאורטיים וממצאים קלאסיים בשיפוט וקבלת החלטות, ונדון בדוגמאות ליישומים פסיכולוגיים והתערבויות התנהגותיות לקבלת החלטות אופטימליות.

מחקר במדעי החברה בכלל ובמדע המדינה בפרט, נשען על ניסיון להמשיג את המציאות ולבחון באופן שיטתי את הדרך בה מושגים אלה באים לידי ביטוי במציאות. הדרכים להמשגות ובחינתן מבוססות על צורת חשיבה מובנית המסייעת להפוך את תהליך בחינת המציאות לתקף ומשמעותי. שיטות המחקר הן הכלי לתיקוף תהליך זה. בקורס זה נסקור שיטות מחקר איכותיות וכמותיות מרכזיות המוכרות בתחום וננסה לאמוד את הדרך בה הן יכולות לסייע לחוקרים לפתח מערך מחקר תקף ומהימן.

הקורס סוקר את תחום השיווק מנקודת מבט ניהולית. במהלך הקורס תוצג "השפה השיווקית" באמצעות סקירה של מושגי היסוד והתפיסות הבסיסיות בתחום השיווק. מושגים ותפיסות אלו מהווים בסיס אפשרי להרחבות וניתוחים בקורסים מתקדמים יותר בתחום. המעבר על המושגים יעשה תוך שימת דגש על מסגרת קבלת החלטות ניהולית, ובפרט קבלת החלטות הקשורות ליצירת "תכנית שיווק".

מטרתו של קורס זה היא לבחון את המנהל הציבורי והמדיניות הציבורית כתחומי לימוד וכמשימה מקצועית. דגש יושם על הבנת התפישות המרכזיות, התיאוריות, המודלים והגישות השונות של הדינמיקה של המנהל הציבורי ושל קביעת המדיניות. תשומת-לב מיוחדת תוקדש להקשרים הפוליטיים, הערכיים, הניהוליים והחוקיים של הביורוקרטיה והתהליכים הפנימיים של ארגונים ממשלתיים גדולים והשפעתם על המדיניות.

פוליטיקה דמוקרטית מבוססת על תחרות מכוונת משאבים בין בוחרים, מפלגות, פוליטיקאים, ביורוקרטים, אנשי תקשורת ובמידת מה שופטים. דינמיקה תחרותית זו חותרת אל מקסום משאבים לטובת צד אחד כשמטבע הדברים הרווח של צד אחד משמעותו הפסד של צד אחר. נקודת הכובד של פעילויות אלה מתרחשת בבחירות תחרותיות, בהן הבוחרים קובעים את יחסי הכוחות הפוליטיים. יחסי כוחות אלה משפיעים על הקואליציות המוקמות ושרידותן כמו גם על המדיניות הציבורית הנקבעת בעקבות הקצאת כוחות זו. בקורס זה נעסוק רבות בפוליטיקה של בחירות ובדרך בה היא משפיעה על בניית קואליציות ויצירת מדיניות ציבורית המשקפת את מערך יחסי הכוחות הפוליטיים. נלמד את הנושאים הללו בהתייחס אל המנגנון התיאורטי שמסביר אותם ויישומם למקרה הישראלי.

בשיעור ייבחנו האתגרים בפניהם ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בהעדר חוקה בשני ממדים: בממד המבני - ייבחנו הגורמים לפגיעות והחולשות של התשתית המשטרית, הסיבות לקיבעון בתפקודי הרשות המבצעת ולשחיקה במעמד הרשות השופטת. בממד הנורמטיבי - ייסקרו הגורמים לאי-קיומה של תשתית הסכמית בדמוקרטיה הישראלית ומקורות השסעים בחברה. בחינת הנושאים כולם תעשה מתוך מבט משווה עם דמוקרטיות יציבות.

הקורס בוחן כיצד פוליטיקה פנימית ופוליטיקה בינלאומית משפיעות על היחסים הכלכליים בין מדינות. בין הסוגיות שבהן נעסוק: הפוליטיקה הבינ"ל של מדיניות סחר, שיתוף פעולה בינ"ל בתחום הסחר, פיתוח, תאגידים בינ"ל, הגירה בינ"ל, מחלוקות סביב הגלובליזציה וסחר בלתי חוקי. דגש יינתן להתפתחויות בכלכלה הפוליטית הבינ"ל בעידן טראמפ.

הקורס נועד להציג בפני הסטודנטים את התפתחות המחשבה המדינית מהתקופה הקלאסית ועד ימינו, שעסקה ועדיין עוסקת בבירור תכליות המדינה והפוליטיקה ושל זיקתן למתח בין האדם לבין מוסדות חברתיים-מדיניים ומערכות העוצמה האופייניות לתקופה. במסגרת הקורס ייחשפו הסטודנטים למגוון רחב של טקסטים פילוסופיים וספרותיים במטרה לפתח כלים לחשיבה ביקורתית לבחינת הסוגיות המאפיינות את הדיון הפוליטי כגון צורות שלטון, עוצמה, צדק, זכויות, ציות, אזרחות ופוליטיקה והשלכותיהן על קיומה של החברה והמדינה.

בעולם כיום מיוצרות, נאספות ונאגרות כמויות עצומות של נתונים. האתגר בחקר הנתונים כיום הינו הפיכת הנתונים למידע, לצורך קבלת החלטות מושכלת (אנושית או אוטומטית). כמות וזמינות הנתונים מעלות שאלות של הבנה, סינון, שימוש מושכל במודלים ובדרכי ניתוח של מערכי נתונים. היכולת לנתח נתוני עתק, להבין את משמעותם ולגבש על פיהם תובנות רלוונטיות – נהפכה למיומנות נדרשת בתחום עיצוב מדיניות, מסייעת לגיבוש אסטרטגיה, בתחומי הדיפלומטיה והפוליטיקה, והנה הכרחית בתחומי הביטחון והלוחמה בטרור ובטרור הסייבר. הקורס יעסוק בפרקטיקות של הבנת נתונים, מידול הקשרים ביניהם ולימוד טכניקות לניתוח נתונים מתוך מדיה חברתית ומתוך Open DATA Sets בנושאים הרלוונטיים למסלול הלימודים, קרי מתחום חקר-המדיניות, ממשל, המגזר הציבורי והתקשורת הפוליטית.

הקורס יעסוק בסוגיות אתיות מעשיות הייחודיות לתחום הפוליטיקה והמנהל הציבורי וידון בתהליך גיבושו של הקוד האתי, מבנהו ותכניו, חשיבותו ואופן הטמעתו בארגונים ובמוסדות השונים במגזר הציבורי. מטרת הקורס היא להגביר את המודעות למערך המידות, השיקולים והעקרונות האתיים המנחים את ההתנהגות הראויה של עובדי ציבור ובכך להעניק כלים ממשיים בהתמודדות ובניתוח ביקורתי של סוגיות אתיות.

הכרת הליך קבלת החלטות בנושא תקציב המדינה ושיטת עבודת הממשלה והמערכת הפוליטית, בכל הקשור להיבטים הכלכליים – פוליטיים והבנת נושאים כלכליים מרכזיים בהם מעורבים הממשלה והמערכת הפוליטית.

הקורס נועד להקנות ידע עיוני ומקצועי על מערכת השלטון המקומי בישראל. ילמדו מודלים למערכות יחסי גומלין בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בהקשר לאינטרס הציבורי במישור המקומי והארצי. הדיונים יעסקו בהיבטים פוליטיים, חברתיים, כלכליים וביטחוניים בניהול הרשות המקומית, בשגרה ובמצבי חירום. דגש מיוחד יינתן לדילמות חוקיות ואתיות בפעילותם של נבחרי הציבור והעובדים ולמנגנוני הפיקוח והביקורת הפנימית והציבורית.

ההגירה הגלובלית משנה את העולם המערבי. היא מובילה לעליית הלאומנות, להפרת זכויות אדם ולאי- סדר עולמי. משבר הפליטים יוצר דילמות מוסריות ומוביל לאיום על לכידות האיחוד האירופי. כל אלו מעלים שאלות חדשות על סדר היום הציבורי. הקורס יעסוק בהגירה הגלובלית ובפניקה המוסרית שהיא מעוררת, בטכניקות של מדינות להגבלת הגירה לשטחן, במשמעות של אזרחות ובאמות המידה לקליטת מהגרים. נדון גם בקיומה של זכות להגר, שלילת אזרחות, אזרחות כפולה, נאמנות ובחינות אזרחות, זכויות עובדים זרים, ובהשפעות טכנולוגיות על הגירה גלובלית. נבחן גם את אתגריה הייחודים של מדינת ישראל, מה היא יכולה ללמוד מהעולם המערבי והאם נדרש בה חוק הגירה מודרני.

קורס זה נועד לחשוף את הסטודנטים להתפתחותו של תחום יישום המדיניות במחקר, בתיאוריה ובחיי המעשה. בקורס נעסוק בגישות העיקריות ליישום מדיניות ותכניות ציבוריות ובגורמים העיקריים המשפיעים על יישום מוצלח, כגון: תקשורת, משאבים, מבנה בירוקרטי ואפיוני מדיניות. במסגרת הקורס נרכוש ידע בהיבטי יישום המדיניות, התפיסות המרכזיות והמסגרות המתודולוגיות של התחום, כמו גם האתגרים מצד אחד וההזדמנויות מצד שני, הניצבים בפני החוקרים ואנשי המעשה בתחום המדיניות והמנהל הציבורי.

לסדר היום הפוליטי (אילו נושאים נמצאים על סדר היום, ולא פחות חשוב, אילו נושאים לא נמצאים על סדר היום) השפעה מכרעת על בחירות ומדיניות ולכן שחקנים פוליטיים עושים מאמץ גדול לשלוט בסדר היום. בקורס זה נבחן את היכולת של שחקנים שונים בישראל (ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת, מפלגות, תקשורת, ארגונים חברתיים והציבור עצמו) להשפיע על סדר היום הפוליטי וכיצד השליטה בסדר היום מכתיבה מדיניות ומכריעה בחירות. נבחן גם את ההשפעה של שחקנים שונים על סדר היום הפוליטי בהשוואה למדינות אחרות.

הקורס יקנה לסטודנטים כלים להבנת סוגיות הנוגעות לעבודת הממשלה, ועדות השרים, מזכיר הממשלה ומזכירות הממשלה תוך התייחסות למושגי יסוד, מקורות הסמכות, סדר היום, ועדות שרים וועדות שרים סטטוטוריות, המתח שבין שקיפות וחיסיון, הליכי חקיקה ועוד.

הקורס נועד להקנות לסטודנטים הבנה של דעת קהל על מרכיביה השונים, על תהליכי ההתפתחות שלה ועל הגורמים המניעים שינויים בדעת הקהל. הקורס ידון בדעת הקהל הן ככוח בולם והן ככוח מניע מדיניות.

במהלך הקורס נתעמק בסדרת הרצאות שעוסקת במיתוג חברות, ערים, מדינות ואישים. הסדנה תכלול מעורבות הסטודנטים ב Test cases שיוצגו בכל שבוע.

ניהול משברים מהווה תחום התמחות המשלב יכולות מגוונות מתחום החשיבה האסטרטגית, כושר ניתוח ואבחון, הבנה עמוקה של קבלת החלטות, ניהול סיכונים, עיצוב דעת קהל ומודעות לאתגרים טכנולוגים. ישנה הבנה הולכת וגוברת לחשיבות ההתמחות בתחום מניעה, טיפול והתמודדות עם מצבי משבר. הקורס יעסוק בהיבטים שונים של משברים בתנאי אי וודאות, ויבחן כיצד ניתן לנהל באופן מיטבי בתנאים אלו על ידי קריאה נכונה של הסביבה הארגונית, הזירה העסקית הרחבה, היבטים סוציולוגים וחברתיים, שימוש מושכל במשאבים ארגוניים ותגובה אפקטיבית למציאות המשתנה.

הקורס יעסוק בפסיכולוגיה-הפוליטית כתחום אינטרדיסציפלינרי אשר מתחקה אחר תופעות חברתיות משמעותיות, מסביר ומפרש אותן. נעסוק, בין השאר, בהטיות של חברה ומנהיגים בקבלת החלטות; בתיאוריות של יחסים בין קבוצות; בתופעות כמו קונפורמיות, לחץ חברתי, סטריאוטיפים וגזענות; נבחן כיצד מתגבשות עמדות פוליטיות וכיצד נבנים קמפיינים חברתיים-פוליטיים לשינוי עמדות והתנהגות; נבדוק מה גורם לקונפליקט בין קבוצות וכיצד הפסיכולוגיה הפוליטית יכולה לתרום לסיום סכסוכים. כדי לברר סוגיות אלו, ורבות אחרות, הקורס ינוע בין הסברים תיאורטיים לבין דוגמאות קונקרטיות להמחשתם.

טכנולוגיות המידע המתפתחות במהירות יצרו דינמיקות חדשות בזרימות המידע אשר השפיעו, אתגרו ושינו מבנים מסורתיים של מוסדות, ארגונים, קבוצות וקהילות. רשתות ודינמיקות מידע עכשוויות משנות את יחסי הכוחות המסורתיים של בעלי העניין וגם מושפעות מהם. שינויים אלה התבטאו, בין השאר, בצורה בה תנועות חברתיות מתהוות, פועלות, מתמסדות ודועכות. כך למשל, נוצרו גופים עוקפי תקשורת מסורתית כגון ויקיליקס, תהליכים ויראליים מניעים קמפיינים פוליטיים, רשתות חברתיות משמשות כפלטפורמה למחאה, ומספר שחקנים מועט משיג את תשומת הלב של רוב המשתמשים.

הקורס יעסוק במערכת יחסי הגומלין בין המערכת הפוליטית, המדינית והכלכלית והמערכת התקשורתית תוך בחינת תפקיד התקשורת בקביעת סדר היום הפוליטי, המדיני והכלכלי והנעת תהליכים. במסגרת הקורס יקבלו הסטודנטים הצצה אל עבר עבודתו של הדובר ואל הסוגיות והדילמות המלוות את עבודתו. בנוסף, ידונו כלים המשמשים את הדובר במהלך קמפיינים פוליטיים ובעבודתו השוטפת ובהם בניית מסרים, תדמיות וספינים.

סימולציות במדיניות ואסטרטגיה הן כלי חשוב למקבלי החלטות, בעלי עניין, סטודנטים ואחרים כדי להתמודד עם בעיות דומות לאלו שהם מתמודדים איתן בחיי היום יום או עלולים להתמודד איתן בעתיד. זהו כלי אקספרימנטלי, המפעיל בני אדם, מחשבים, או שילוב של השניים, כדי ליצור הדמיה של מערכות, מצבים ותהליכים שונים, למטרות אימון והדרכה, תכנון או מחקר. בקורס זה נלמד על ערכן של סימולציות ככלי לימודי, תכנוני ומחקרי דרך התנסות מעשית בסימולציות משא ומתן שונות. הסטודנטים יתנסו בסימולציות שיציבו בפניהם סכסוכים שונים וסיטואציות משא ומתן מגוונות.

התמחות בכנסת ובמשרדי שיווק פוליטי, לובינג, דוברות, חברות רשתות חברתיות ויועצים פרלמנטריים.

המערכת הפוליטית הישראלית סובלת מפיצול מפלגתי גדול המקשה עליה לתפקד כראוי. ריבוי המפלגות גובה מאתנו מחיר בדמות מערכת לא יציבה או בדמות מערכת סטטית שאינה מובילה רפורמות ושינויים משמעותיים. מצב זה אינו טוב לפוליטיקה הישראלית וודאי שלא לחברה הישראלית, ועל כן אנו מבקשים לבחון אילו שינויים מוסדיים כדאי לקדם על מנת לשפר את תפקודה של המערכת הפוליטית. מטרת סדרת המפגשים היא להציף את הנושא על סדר היום הציבורי ועל סדר היום של מקבלי ההחלטות ולאפשר למידה משותפת על מנת לאפשר למערכת הפוליטית להוביל את התיקונים הנדרשים מיד לאחר הקמת הממשלה הבאה. בכל מפגש יתקיים ראיון מרכזי עם דמויות בכירות מהמערכת הפוליטית והציבורית, אשר חוו את כשלי השיטה וכן מומחים אקדמיים בתחום.

במסגרת קורס זה יפתחו מספר משרדי ממשלה, כאשר כל משרד ימנה מספר סטודנטים בליווי יועץ אקדמי ויועץ מקצועי. הסטודנטים יבצעו מעקב אחר פעילות משרדי הממשלה, ילמדו ויכירו דילמות ומגבלות בתהליכי העבודה של הממשלה ויתנסו בתהליכי קבלת החלטות במסגרת המתח המובנה בין שיקולים מדיניים, פוליטיים, תקציביים, חברתיים ואחרים. כל משרד צללים יפרסם ניירות עמדה שמטרתם להציג את עמדת הצוות על פעילות המשרד הממשלתי המקביל, זאת לאחר ביצוע תהליך למידה ומעקב אחרי פעילות המשרד והסוגיות הבולטות העומדות לפתחו.

כדי לעמוד בדרישות התואר על הסטודנט לבחור באחת משתי האפשרויות: מבחן מסכם המתבסס על החומר הנלמד בקורסי ההתמחות והחובה של התוכנית או הגשת עבודת גמר גם על בסיס עבודה שנכתבה במהלך לימודי המוסמך.

לאוניברסיטת רייכמן 10 בתי ספר במגוון תחומים: משפטים, מנהל עסקים, מדעי המחשב, ממשל, תקשורת, פסיכולוגיה, כלכלה, קיימות, יזמות ובית ספר בינלאומי. לקריאה על מגוון תוכניות התואר השני, לחצו על הקישור >>

למידע על ימים פתוחים ומפגשי היכרות: לחצו כאן >>

ניתן להיפגש עם יועץ אקדמי בתיאום מראש מול מִנהל רישום וקבלה בטלפון 09-9527300, במייל master@runi.ac.il או בהודעת וואצטאפ 054-73118396

ניתן להתייעץ עם סטודנטים מתוכניות הלימוד השונות, בתיאום מראש מול מִנהל רישום וקבלה בטלפון 09-9527300, במייל master@runi.ac.il או בהודעת וואצטאפ 054-7318396. 

לפרטים נוספים >>