משפט מבויים 2019
חדלות פירעון של יחידים
הרכב השופטים היושב בדין:
כב׳ השופטת ענת ברון, שופטת בית המשפט העליון, ראשת ההרכב.
פרופ׳ דוד האן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן.
עו״ד גיורא ארדינסט, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות׳, משרד עורכי דין.
הצדדים להליך - הסטודנטים המשתתפים במשפט המבוים:
את העותרים מייצגים: גב' נועה זקצר; גב' מאיה הופמן וגב' לי רוזן.
את המשיבים מייצגים: גב' אחינעם הראל; מר יובל גבע ומר בר בן אברהם.
ניהול אקדמי:
ד"ר נטע נדיב, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה.
עו"ד אלון מאור ועו"ד מתן סטמרי, המרכז הבינתחומי הרצליה.
עובדות המקרה:
בחודש ספטמבר הקרוב ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שאושר בכנסת בחודש מרץ דאשתקד בתום הליך חקיקה ממושך. חוק זה, שיכנס בנעליו של פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ויחול על הליכים שייפתחו מעת כניסתו לתוקף, מטרתו להסדיר באופן מקיף את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים בחוק חדש ועדכני. בנוסף, החוק החדש מכיל מספר שינויים מרכזיים, ביניהם היותו שם דגש על שיקומו של היחיד, כמטרה ראשונה במעלה.
על פי הוראותיו החדשות של חוק חדלות פירעון הגישה דליה בקשה לפתיחת הליכים לחדלות פירעון בפני הממונה. לאחר בחינה מדוקדקת, דחה הממונה את הבקשה בטענת ניסיון לניצול לרעה של ההליך משמדובר בבקשה שניה לפשיטת רגל ב-5 שנים האחרונות. הממונה עמד על כך שפנייתה של דליה להליכי פשיטת הרגל הם מוקדמים והיא נמצאת במצב של חדלות פירעון רק חודשיים ומבחינה תעסוקתית לא ממצה את כושר השתכרותה. דליה הגישה ערעור על החלטת הממונה לבית המשפט השלום. הערעור נדחה, בית המשפט סבר שהחלטת הממונה תואמת את תכלית הליכי חדלות הפירעון בהתחשב באינטרס הציבורי ומטרתו של ההליך לשמש מוצא אחרון להתמודדות עם חובות. דליה סבורה שנעשתה כאן טעות וכי על פי הוראות החוק לא ניתן לדחות את בקשתה בנימוקים אלה. דליה הגישה ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. אך גם זה האחרון מצא שלא נפל פגם בהחלטת הממונה שניתנה תחת סמכותו המנהלית ובחר שלא לסטות מהחלטת בית משפט קמא. על כך, הוגש ערעור לבית המשפט העליון. כבוד בית המשפט נתן את הרשות ומצא שמדובר במקרה חריג המצדיק גלגול רביעי. (להלן: 'רע"א לפתיחת הליכים').
לפני שלוש שנים אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם גירושין בין רוני וליטל ונתן לו תוקף של פסק דין. בני הזוג בני 55, לא הצליחו להביא ילדים לעולם ו'ילדיהם', כפי שהם מכונם בהסכם, הם חיות המחמד שהכניסו לביתם וגידלו יחדיו: ארבעה כלבים, ששה חתולים ותוכי. בהסכם נקבע שבעלי החיים לא יופרדו ויישארו בחזקת ליטל (למעט התוכי) ורוני יישא בתשלום חודשי בגובה 4,000 ₪ בעבור הוצאות שוטפות למחייתם ובתשלום נוסף בעבור מחצית דמי טיפול רפואי, לפי הצורך. מספר חודשים לאחר פרידת בני הזוג ואישור ההסכם, הפסיק רוני לשלם את הסכום וליטל פתחה הליכי הוצאה לפועל כנגדו. בשנת 2017, בשל כישלון עסקי, פנה רוני להליכי פשיטת רגל, במסגרת פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, והצהיר על חוב זה, שהצטבר לכדי 250,000 ש"ח במסגרת חובותיו, כחוב בר-תביעה. כונס הנכסים הרשמי אישר את הבקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל ובית המשפט נתן צו כינוס וצו פשיטת רגל בעניינו. ליטל פנתה לבית המשפט בבקשה להכיר בסכומים אלה כ'דמי מזונות' ומכח הכרה זו, לקבוע תשלום זמני לתקופת פשיטת הרגל וכן להחריג חוב זה מהאפשרות למתן הפטר. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שתשלומים אלה אינם עולים כדי הגדרתם של תשלומי מזונות ילד. ליטל הגישה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (להלן: 'ע"א להכרה בדמי מזונות').
עמותת "הקץ לחוב" החליטה להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לטענתם החוק איננו חוקתי, והפתרון המוצע בו לאוכלוסיית חדלי הפירעון איננה סבירה או מידתית. עוד מבקשת להצביע העמותה על אבחנה שלא כדין בין אוכלוסיית החייבים שהוכרו כ'חייבים מוגבלים באמצעים' ובין אלה שלא. לטענתם, הליכי חדלות פירעון דרשו מכל המבקשים תכנית תשלומים במסגרת ההליך, בלי אבחנה אם שולם בעבר בגין החוב. עם זאת, הוראה שהוכנסה בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, במסגרת תיקון מס' 47, אפשרה להעניק הפטר לחייבים שניהלו את חובם במסגרת ההוצאה לפועל, תוך שתקופת התשלומים ששילמו הוכרה להם. הוראות החוק החדש, לא רק שמבטלות הוראה זו, אלא שלצד הסדרת הליכי חדלות פירעון בשני המסלולים, מול הממונה ומול רשם ההוצאה לפועל, שגה המחוקק לטענת העמותה כשקיבע את הוראות הפקודה הישנה. על כן במבחן התוצאה, לטענת העמותה, הוראות החוק פוגעות בשוויון בין אוכלוסיית החייבים ומפלות לרעה את אוכלוסיית החייבים שכן פעלה להסדרת חובותיה במסגרת ההוצאה לפועל (להלן: "בג"ץ עמותת הקץ לחוב").
בשל הקודיפיקציה שיצרו הוראות החוק החדשות לעניין חדלות פירעון והחשיבות שמצא בית המשפט בהליכים אלה, החליט שופט בג"ץ לאחד את שלושתם.
ההליכים נקבעו לדיון דחוף בפני מותב תלתא בראשות כב' השופטת ענת ברון, פרופ' דוד האן, ועו"ד גיורא ארדינסט, ביום 13 במאי, 2019, בשעה 17:00 במרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן).
כתבי הטענות:
רע"א- ערעור לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
ע"א- ערעור להכרה בדמי מזונות.
בג"ץ - עתירת עמותת הקץ לחוב.