ההשלכות הכלכליות של יוזמות החקיקה של הקואליציה

נייר משותף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה

בתחילת ינואר 2023 הציגה הממשלה ה-37 את תוכניתה לערוך שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. שינויים אלו צפויים להגדיר מחדש את היחסים בין רשויות השלטון באופן שישנה את האיזון ביניהן ויעצים במידה רבה את כוחה של הקואליציה, השולטת ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, על חשבון כוחם ועצמאותם של הרשות השופטת ושל השירות הציבורי. מחקר זה מנסה לראשונה להעריך את ההשלכות הכלכליות הצפויות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ליוזמות חקיקה אלו, מתוך שימוש בידע העדכני ביותר בספרות הכלכלית.

המחקר בודק תחילה את ההשפעות הצפויות של יוזמות החקיקה בטווח הארוך. בחינה זו מתבססת על הספרות הכלכלית הענפה בנוגע לחשיבות של מוסדות איכותיים ועצמאיים לפיתוח כלכלי בטווח הארוך. מוסדות כוללניים (או משתפים) המקיימים ביזור של כוח פוליטי על פני שדרות נרחבות של החברה ידועים כמוסדות "טובים"; הם מעודדים השקעות וחדשנות, מונעים שחיתות ומבטיחים זכויות קניין.

כדי להעריך את איכות המוסדות במדינה בהקשר המשפטי, המחקר משתמש במדדים מקובלים לבחינת רמת המגבלות על השלטון מצד הרשות השופטת. באמצעות ניתוח נתונים עבור מדגם גדול של מדינות ולאורך תקופות זמן ממושכות, המחקר מוצא כי קיים קשר חיובי חזק בין רמת המגבלות על השלטון לבין רמת החדשנות, גובה התוצר לנפש, היעדר השחיתות ורמת ההשקעות במדינה. כמו כן, המחקר משער את רמת הפגיעה הצפויה במדדי המגבלות על השלטון בישראל אם הרפורמה תעבור, על בסיס כמה תרחישים אפשריים; ואומד את מידת הפגיעה הכלכלית הצפויה בישראל לנוכח הירידה המשוערת במדדים אלו ועל בסיס הקשר שנמצא בין המדדים לבין המשתנים הכלכליים שצוינו.

ממצאי המחקר צופים כי אם ייושמו השינויים המוצעים במערכת המשפט, התוצר לנפש בישראל צפוי לרדת בטווח הארוך בסדרי גודל עצומים: 9% באומדן האופטימי ביותר ו-45% באומדן הפסימי. במונחי שנת 2022, המשמעות של כל 10% ירידה בתוצר לנפש היא אובדן הכנסה שנתי למשק של כ-175 מיליארד ש"ח, או כ-92 אלף ש"ח למשק בית של 5 נפשות, בכל שנה.

באשר לטווח הקצר, המחקר מתאר תופעות אחדות שקרו בחצי השנה האחרונה מאז הוכרזה הרפורמה הממחישות את הפגיעה שכבר התרחשה בעקבות הציפיות לחקיקה והמשבר הפוליטי שיצרו. ראשית, מאז יום הבחירות בנובמבר 2022 ניכרת התפצלות מגמה ברורה וחריגה בין מדדי הבורסה בתל אביב לבין מדד המניות האמריקאי S&P 500. נכון לראשית יולי 2023, ביצועי החסר של מדדי תל אביב הם כ-23% מתחת למדד ההשוואה, שלפי השערת המחקר משקף את התרחיש החלופי בלא זעזועי החודשים האחרונים. שנית, מסוף ינואר 2023 חל פיחות עודף חריג ומהיר בערך השקל, ובראשית חודש יולי אומדן הפיחות העודף עמד על 13%-15%. בתרגום לשקלים, שער הדולר עמד בתקופה זו על כמעט חצי שקל יותר מערכו הצפוי אלמלא הייתה מקודמת התוכנית על ידי הקואליציה. לבסוף, ברבעון הראשון של שנת 2023 נפל חלקה של ישראל מתוך מדינות ה-OECD בהשקעות בהיי-טק מ-2.86% ל-1.79%, נסיגה יחסית שמעידה על פגיעה בענף רגיש זה מעל ומעבר למשבר העולמי שהוא שרוי בו.

ממצאי המחקר מלמדים כי יש חשש אמיתי להשלכות כלכליות חמורות ביותר בטווח הארוך אם תקודם תוכנית החקיקה של הקואליציה במתכונת שהוצגה. ממצאים אלו מעידים כי גם בתרחישים האופטימיים והזהירים ביותר הפגיעה צפויה להיות קשה ומשמעותית. נוסף על כך, כבר כעת ניתן לזהות פגיעה לא מבוטלת במאפיינים כלכליים חשובים של המשק הישראלי. הדרך למזער נזקים אלו, שייתכן מאוד שכמה מהם בלתי הפיכים, היא באמצעות גניזת תוכנית החקיקה של הקואליציה והקפדה על כך שכל שינוי מקיף במבנה המשטרי של מדינת ישראל יותיר מערך אפקטיבי של איזונים ובלמים המגביל את כוחה של הקואליציה השלטת.