השפעות הלחימה על כלכלת ישראל וצעדי המדיניות הנדרשים
28.12.23
ב-7 באוקטובר קמנו לתוך חלום בלהות של טרור נוראי. מאז נפתחה מלחמה שיעדיה הם החזרת החטופים ומיגור היכולות ההתקפיות של החמאס והשגתם כרוכה באי וודאות רבה. המלחמה פוגעת משמעותית בפעילות הכלכלית המקומית לצד הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה לצריכה ביטחונית ותקציבי חירום לתמיכה במפונים, בנפגעים ובפעילות הכלכלית במשק. ירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאות מאיימת על היציבות הכלכלית של המשק והסטתו מתוואי הצמיחה הגבוהה של השנים האחרונות.
כל הערכה כלכלית בשלב זה כרוכה באי וודאות רבה שכן לא ברור כיצד תתפתח הלחימה לרבות עצימותה, אורכה ותוצאותיה וכן האם יתפתחו חזיתות לחימה נוספות. כדי לבסס את עבודתנו על תרחישים להתפתחות הלחימה אנו עובדים בשיתוף עם חברת Mind Israel, בהובלת עמוס ידלין וגיורא איילנד. על בסיס תרחיש המביא בחשבון לחימה בחזית מול עזה עם פעילות צבאית ממוקדת בגזרת הצפון ובאיו"ש, כפי שנעשה בשבועות האחרונים - התחזית של מכון אהרן היא כי צמיחת התוצר בשנת 2023 תהיה 1.5%, נמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל ערב המלחמה שעמדה על 3.0% ונמוכה אף יותר מצמיחת המשק בשנים 2022-2017 שעמדה על 4.2%. עבור שנת 2024 התחזית היא כי המשק יצמח בכ-0%-1% בלבד, כך שתחול ירידה של כ-1%-2% בתוצר לנפש.
אנו ממליצים על צעדי מדיניות מידיים, בראשם שיפור יכולות הביצוע הממשלתיות, הקמת קבינט כלכלי מצומצם ובניית תקציב חדש לשנת 2024 המותאם למציאות הכלכלית החדשה. ניהול מדיניות פיסיקאלית אחראית חשוב כדי לשמר את אמון השווקים הפיננסים, חברות הדירוג ומשק ב-7 באוקטובר קמנו לתוך חלום בלהות של טרור נוראי. מאז נפתחה מלחמה שיעדיה הם החזרת החטופים ומיגור היכולות ההתקפיות של החמאס והשגתם כרוכה באי וודאות רבה. המלחמה פוגעת משמעותית בפעילות הכלכלית המקומית לצד הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה לצריכה ביטחונית ותקציבי חירום לתמיכה במפונים, בנפגעים ובפעילות הכלכלית במשק. ירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאות מאיימת על היציבות הכלכלית של המשק והסטתו מתוואי הצמיחה הגבוהה של השנים האחרונות.
מן העיתונות:
אמיר רשף, לשעבר סגן הממונה על התקציבים | צריך להשאיר את המנגנון הדיפרנציאלי של הקיצור | כלכליסט