מדיניות המיסוי בישראל
בתאריך ה-30.04.2015 התקיים שולחן עגול במכון אהרן בנושא המחקר המדובר, במסגרתו הגיבו דוברים שונים למחקר.
במסגרת השולחן העגול הרביעי של מכון אהרן למדיניות כלכלית, ובהמשך למחקר שביצע פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי בנידון, נערך דיון בנושא מדיניות המיסוי בישראל והשפעותיה על צמיחה ואי שוויון, בהשתתפותם של חוקרים מהאקדמיה, פקידי ציבור בהווה ולשעבר, ובכירים במגזר העסקי.
מסמכי מחקר ושולחן עגול
מדיניות המסים בראי הצמיחה ואי השוויון – מישל סטרבצ'ינסקי
מדיניות המיסוי בישראל בשנים הקרובות בראי הצמיחה ואי השוויון- מישל סטרבצ'ינסקי
התייחסות התאחדות התעשיינים- דפנה אבירם ניצן
ממשלת ישראל משנה לעתים תכופות את שיעורי המס מבלי שניתן לזהות מסגרת ברורה ליישום מדיניותה בתחום. המחקר הכלכלי מזהה שיקולים רבים ליישום מדיניות מיסוי אופטימלית הכוללים בעיקר שיקולי יעילות (בהתאם לגמישויות הביקוש), העלמה, שיקולים של התחלקות הכנסות ושיקולים של השפעות חיצוניות כגון זיהום אויר וצפיפות. אולם במציאות שיעורי המס משתנים גם כתוצאה משיקולים נוספים כגון שיקולים פוליטיים והתמודדות קצרת טווח עם משברים. נייר המדיניות מנתח את הגורמים שמובילים את הממשלה בפועל ביישום מדיניות המיסוי שלה כפי שהם באים לידי ביטוי בשינויים בשיעורי המס הסטטוטוריים על פני זמן, ובוחן את השפעת שינויים אלו על הצמיחה ואי השוויון תוך אבחנה בין שינויי מס אקסוגניים (המונעים מאידאולוגיה) לבין שינויי מס אנדוגניים (הקשורים למחזור הכלכלי). כימות של השפעות המסים על הצמיחה ואי השוויון מאפשר לעצב קווים כלליים למדיניות המסים המומלצת בשנים הבאות תוך הבחנה בין סוגי המס השונים, ובפרט שינויים במע"מ לעומת שינויים במס הכנסה ובמס חברות.
המסקנות העיקריות של עבודת המחקר
- ביחס למדינות ה-OECD מדינת ישראל מאופיינת בשיעור גבוה יותר של מיסים עקיפים ושיעור נמוך יותר של מיסים ישירים.
- בשנים האחרונות ישנה ירידה במידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל.
- ניתוח השפעות מדיניות המיסוי על צמיחה מעלה שקיים קשר סיבתי שלילי בין שיעורי המס לבין שיעורי הצמיחה רק במקרה של מס החברות. שאר סוגי המיסים אינם משפיעים באופן מובהק על הצמיחה. לפי סקירת הספרות זו התוצאה הנפוצה גם במדינות אחרות.
- ניתוח השפעות מדיניות המיסוי על אי שוויון מעלה כי המס על רווחי ההון וסך כל המיסים ביחד משפיעים באופן סיבתי על אי השוויון בהכנסה ברוטו.
מישל סטרבצ'ינסקי הבהיר כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד העולים ממחקר הנמצא בתהליך, אך לאורם, ועל רקע הצורך של ממשלת ישראל בהעלאת מסים שיממנו את ההתחיבויות התקציביות שלה בשנים הקרובות, נראה כי ישנו מקום להעלות את המיסים הישירים בישראל (מלבד מס החברות) על חשבון המיסים העקיפים, מכיוון שעל פי הניתוח האקונומטרי המהלך יתרום לרמת השוויון במשק ולא יפגע בצמיחה, ומכיוון שלפי הספרות המודרנית, יותר שוויון יתרום לצמיחה העתידית.
בנוגע לנטל המיסוי על העשירונים השונים, ציין מישל סטרבצ'ינסקי כי העבודה הנוכחית מצטרפת לשלוש עבודות קודמות שנכתבו בלמ"ס, בבנק ישראל ובמרכז המחקר והמידע של הכנסת, על סמך אותה מתודלוגיה. החידוש של העבודה הנוכחית לעומת עבודות אלה הוא בהוספת הנטל של מס החברות והמס על רווחי הון על עשירוני ההכנסה ברוטו.
בתגובה להצגת המחקר העלו דוברים שונים בדיון מספר נקודות:
- הספרות האקונומטרית העוסקת בקשר בין מיסוי לצמיחה ואי שוויון היא בעייתית מסיבות מתודולוגיות שונות.
- חלק מהדוברים העירו כי בניגוד לדבריו של מישל ישנן עבודות בספרות שכן מוצאות השפעה שלילית של מיסי הכנסה על צמיחה, ולא רק של מיסי חברות, ואחרים ציינו כי גם השפעות אי השוויון על צמיחה אינן ברורות כלל בספרות, וגם אם יש לאי-השוויון השפעה חיובית על הצמיחה, אין בחזית המחקר מסקנה שחלוקה מחדש של ההכנסה תגרום לצמיחה, מכיוון שהמיסוי והקצבאות פוגעים בצמיחה.
- שאלת השפעת המיסים גם על הצמיחה וגם על אי השוויון תלויה לא רק בשיעורי המס והשפעתם על התמריצים אלא גם במה שהממשלה עושה עם תקבולי המיסים - באופן שבו היא משקיעה אותם או מפזרת אותם בתור תשלומי העברה.
- המיסוי הישיר בישראל הוא דווקא מאוד פרוגרסיבי באופן יחסי. עיקר ההבדל בין מדינת ישראל לבין מדינות ה-OECD בנוגע למיסים הישירים הוא דווקא במס ההכנסה המאוד נמוך שמשלמים העניים ובני מעמד הביניים.
- מדיניות ביטול הקצבאות של העשור הקודם אמנם הגדילה את אי השוויון בהכנסות נטו, אך היא תרמה לגידול בשיעורי התעסוקה של השכבות החלשות ולקיטון באי השוויון בהכנסות ברוטו. לא בטוח שהיא שגויה מבחינה זו.
- ישנם הבדלי השקפות בין הכלכלנים הנוכחים בדיון בנוגע למידת הפרוגרסיביות של המע"מ ולנטל המיסוי על העשירונים התחתונים. בעוד שחלקם טענו כי נטל המיסוי הכולל על העשירונים התחתונים בישראל הוא גבוה ביחס להכנסתם, אחרים טענו כי החישוב איננו נכון מכיוון שנתוני ההכנסה של העשירונים התחתונים אינם משקפים נכון את ההכנסה הריאלית ארוכת הזמן בקבוצה זו – העובדה היא שלפי סקרי ההוצאות הם מוציאים סכומים גדולים מהכנסותיהם, דבר שאפשרי רק אם מדובר בהכנסה זמנית, למשל של צעירים או מבוגרים, ולא ההכנסה הפרמננטית, לאורך כל החיים, שהיא ההכנסה הנכונה לצורך חישוב נטל המיסוי עליהם.
- למרות הבדלי ההשקפות בחלק מהנושאים, נראה כי ישנו קונצנזוס בין הנוכחים בדיון לגבי הצורך בביטול פטורים ממס, בתיקון העיוותים הרבים של מערכת המס הישראלית ובמניעת יצירת עיוותים חדשים כגון מע"מ נמוך יותר על מוצרי יסוד.