קורסים בממשל

• סדנת כתיבה אקדמית במדעי החברה

  ד"ר אורלי אידן

  מטרת הקורס היא לרכוש מיומנויות של כתיבה אקדמית וכתיבה של עבודה סמינריונית בפרט באמצעות התנסות בתהליכי עיבוד מידע והצגתו, הנדרשים במסגרת מטלות אקדמיות, ובכלל זה קריאת טקסטים אקדמים וכתיבת טקסטים אקדמים מסוגות שונות. במסגרת הקורס יילמדו נורמות של כתיבה אקדמית, יפותחו יכולות קריאה של טקסטים מדעיים ודרכי ארגון שיטתי של מדע עיוני: מיפויו, סיכומו, מיזוגו עם מקורות נוספים והצגתו באופן ביקורתי. חובות הקורס כוללים הגשת תרגילים בכתיבה אקדמית, נוכחות והשתתפות פעילה והגשת עבודה מסכמת.
• מבוא ליחסים בינלאומיים אסטרטגיה וגיאופוליטיקה

  פרופ' אסיף אפרת

  בקורס זה ניחשף לדרכים המרכזיות הקיימות כיום לניתוח ולהבנת תופעות, שחקנים ואירועים מרכזיים בעולם. נדון בתחילת בתיאוריות המרכזיות הקיימות - ריאליזם, ליברליזם, קונסטרקטיביזם ובתיאוריות היותר ביקורתיות כגון מרקסיזם ופמיניזם. ננסה להבין מה המשותף ומה המיוחד בין כל התיאוריות הללו וכיצד הן עוזרות לנו להבין את הקשר בין שחקנים בינלאומיים שונים כמו גם להבנה של תהליכים המתרחשים בעולם החל מגלובליזציה, חוסר שוויון, משברים פיננסיים, מסחר בינלאומי, סחר בסמים, בנשים ובנשק ועד מלחמות, נשק גרעיני וטרור.
• מנהל ומדיניות ציבורית

  ד"ר נירל לי רחל

  הקורס עוסק בביורוקרטיה בהיבטים תיאורטיים ומעשיים, תוך שימת דגש על סוגי ארגונים שונים במדינת ישראל, החל מארגוני המגזר הציבורי וכלה בארגוני המגזר השלישי, בהבדלים ובקשרים ביניהם. השאלות המרכזיות אותן מעלה הקורס הן מעמדו ומרכזיותו של שירות המדינה, מידת הפוליטיזציה של וטיבו בישראל ובמבט בינלאומי משווה.
• יסודות הכלכלה מיקרו

  גב' רונית לוין

  השיעור מיועד להקנות מושגי-יסוד, עקרונות התיאוריה הכלכלית וכן יסודות של שיטת הניתוח הכלכלית בתחומי המיקרו-כלכלה. הנושאים הנדונים בשיעור זה כוללים: בעיית המחסור, גבול אפשרויות הייצור, יעילות בהקצאת גורמי הייצור; ביקוש והיצע למוצרים ולגורמי ייצור; שיווי-משקל חלקי ושיווי-משקל כללי בתחרות משוכללת, התערבות הממשלה בשווקים - אמצעים והשלכות.

קורסים במשפטים

• דיני עונשין

  ד"ר רוני רוזנברג

  הקורס נועד להקנות לתלמידים ידע בעקרונות המשפט הפלילי המהותי. הדיון יתרכז בחלק הכללי של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ובבחינת מושגי היסוד של המשפט הפלילי וגבולותיו. בין השאר נדון בעקרון החוקיות ובהשפעת חוקי היסוד על המשפט הפלילי. בהמשך נדון ביסודות העבירה הפלילית: היסוד העובדתי והיסוד הנפשי, אחריות קפידה, הניסיון לעבור עבירה, השותפות לדבר עבירה, ובעקרונות הבסיסיים של הסייגים לאחריות הפלילית.
• מבוא לתורת המשפט

  פרופ' ליאור זמר וד"ר נטע נדיב

  מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.
• אנגלית למשפטנים

  גב' אביגיל נוי

  מטרות הקורס הינם לחשוף את התלמידים למונחים משפטיים ושפה משפטית; ללמד מיומנויות קריאה על מנת שהסטודנטים יוכלו להבין פסקי דין מענפי המשפט השונים ומשפטים שנשמעו ביותר מערכאה אחת; הסטודנטים ילמדו כיצד יש לקרוא מאמר משפטי אקדמי וכן, ילמדו את אודות בתי המשפט בארצות הברית, הממלכה הבריטית, בית המשפט לזכויות האדם האירופאי ובתי משפט בין-לאומיים.
• משפט חוקתי

  פרופ' ליאור ברשק, פרופ' רבקה וויל, פרופ' ייניב רוזנאי, ד"ר הלל סומר, ד"ר שירלי נווה

  המשפט החוקתי מסדיר את המבנה הבסיסי של השלטון במדינה; את היחס בין זרועות השלטון השונות, ואת היחס בין המדינה לבין הפרט. קורס היסוד במשפט חוקתי יתמקד בשני ההיבטים המרכזיים של המשפט החוקתי: הסדרת מבנה השלטון ומערכת היחסים בין רשויות השלטון וההגנה החוקתית על זכויות האדם. סוגיות אלו תיבחנה תוך התמקדות במשטר החוקתי הישראלי, על מאפייניו המיוחדים ולאור תיאוריה חוקתית כללית ומשפט השוואתי. בין הנושאים שיידונו בקורס: עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כגון שלטון החוק והפרדת הרשויות, המהפכה החוקתית, סמכויות הכנסת והממשלה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, הזהות החוקתית של המדינה כיהודית ודמוקרטית, ומצבי חירום. חלק עיקרי בקורס יוקדש לזכויות היסוד בישראל וההגנה עליהן, בין היתר, הזכות לחיים, הזכות לכבוד, חופש הביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לחופש דת וחופש מדת, וכן זכויות חברתיות וכלכליות. מטלת הסיום היא מבחן לגבי 6 נז ו-2 הנז הנוספים יתבססו על עבודה בכתב ומרכיבים נוספים שפרטיהם ימסרו בהמשך.
• משפט וטכנולוגיה

  פרופ' דב גרינבאום וד"ר אביב גאון

  The goal of the course is to introduce first year law students who may not have either a science or a law background to the legal issues associated with new and emerging technologies. As our lives become more enmeshed in unprecedented technological innovations, we as a society are faced with novel legal issues that will affect us and our clients. The course will discuss many innovative technologies such as robotics and AI, genetics, drones, space exploration, the internet, virtual and augmented reality, fintech and 3D printing and the legal issues that we are likely to confront. The course will also present issues that arise in most areas of emerging technologies, including, privacy, intellectual property, big data, and responsible research and innovation. The course syllabus will be dynamic, representing current events or student choices.
• דיני חוזים

  פרופ' עלי בוקשפן

  מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.
• קריאה ביקורתית וכתיבה משפטית

  עו"ד זיו לידרור

  כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט ובין אם בנייר עמדה משפטי שמגיש עורך-דין הפועל בזירה החקיקתית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה במיוחד עבור אלו המבקשים לעשות שימוש בידע המשפטי על מנת להשפיע ולשנות את מדיניות הממשל, דוגמת יועץ משפטי בשדולה הפועלת למען מטרה חשובה המנסח נייר עמדה שיוגש למקבלי ההחלטות, חברת כנסת שמנסחת הצעת חוק או חבר ועדה ממשלתית שנדרש לנסח דו"ח מסכם בנושא שנוי במחלוקת. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית. התכנים יילמדו תוך תרגול אקטיבי של הסטודנטים, אשר יקבלו הזדמנות לחניכה בכתיבת עבודה המבוססת על תיזה משלהם – החל משלב גיבוש שאלת המחקר (או העמדה), דרך בניית ראשי הפרקים, אופן בניית הטיעון והמחקר המשפטי הנדרש לאורך התהליך, ועד לתוצר הסופי – העבודה המסכמת. העבודה המסכמת תהיה בהיקף של כ-10 עמודים (כנדרש ברבים מראיונות ההתמחות – בפרט בתחום הליטיגציה – המבקשים דוגמת כתיבה, מעבר לפתרון תרגיל שגרתי בקורס חובה). בנוסף, העבודה תוכל לשמש, במקרים המתאימים ובאישור המרצה, בסיס לעבודת סמינריון. כחלופה לכתיבת עבודה זו – ותוך התייחסות לשדה המשפטי הבוער בימי קורונה אלה – סטודנטים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו לבחור נושא המונח לפתחם של מקבלי ההחלטות ולנסח נייר עמדה באותו היקף, בהתאם לדגשים שיינתנו בשיעורים. ניירות עמדה ברמה מתאימה יוכלו – באישור המרצה הרלוונטי – לשמש בסיס לעבודה בתחום שינוי מדיניות בקורסי המשך ואף להיות מוגשים לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. מבנה הציון : הגשת שאלת המחקר (ולחלופין התיזה ביסוד נייר העמדה) וראשי פרקים – 15% הגשת העבודה המסכמת – 85% בנוסף –ניתן יהיה לקבל עד 5 נקודות מיטיב בגין השתתפות פעילה ותורמת במהלך הקורס *בשיעור הראשון נפרט עוד אודות מבנה הציון ונבחן – בהתאם להיענות הסטודנטים – אפשרות הצגת רפרטים (פרזנטציות) כחלק מהמיטיב.
• משפט לניתוח כלכלי של המשפט

  ד"ר יובל פרוקצ'ה

  בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.
• מבוא למשפט וחברה

  ד"ר רות זפרן

  הקורס יבחן את נקודות החיבור והמפגש שבין משפט וחברה, כתשתית לחשיבה על המשפט בהקשרים רחבים ובאופנים שונים. הקורס יציג את התהליכים החברתיים המעורבים ביצירת כללים חברתיים ואת תפקיד הכללים והחוקים בחברה, לפי גישות שונות. נבחן את מטרותיו, יכולותיו ומגבלותיו של המשפט כמנגנון חברתי וכסוכן של שינויים חברתיים. כן נדון בשאלה עד כמה המדינה והמשפט מחויבים למדיניות מבוססת-ראיות (אמפיריות). נעמוד על הגישות השונות לחקר המשפט והחברה מנקודת מבט ביקורתית ונרכוש כלים בסיסיים לצריכת מחקר במדעי החברה. הקורס יתמקד באופן שבו החוקים מיושמים הלכה למעשה על ידי בתי המשפט וגופי הפיקוח השונים באספקלריות שונות. דגש מיוחד יינתן לשאלת הציות לחוק, לממשקים של משפט עם תיאוריות וממצאים מסוציולוגיה, פסיכולוגיה מדעי המדינה (וכלכלה) וחקר התרבות. נבחן גישות שונות לחקר המשפט – משפט משווה, משפט והיסטוריה, פמיניזם- לאור המפגש שבין משפט לחברה.
• מבוא למשפט ותרבות

  ד"ר ענת רוזנברג

  מה בין "חולה אהבה בשיכון ג" ומשפט? מה בין ידיעות אחרונות ובג"צ? איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון? כיצד קשורים הסדרים משפטיים להבנה הרווחת שמי שיש לו אברי מין זכריים הוא גבר? האם למשפטנים יש שפה ותפיסת מציאות ייחודית? האם שופטים ליברליים מעורבים בכפיה תרבותית? שאלות אלו ורבות אחרות נבחנות ע"י הזרם המחקרי של משפט ותרבות שהתפתח בעשורים האחרונים כחלק מהמפנה התרבותי במדעי החברה והרוח. משותפת לכולן ההנחה שכדי להבין משפט יש לבחון אותו בתוך הקשרים של זמן, מקום, וקהילה, ולהתרחק מהנחות אוניברסליות. תרבות היא מושג רב פנים והכרחי כדי להבין את ההקשרים הללו, ולנתח את המורכבויות האנושיות בתוכן מתפקד משפט - מכלכלה, דרך פוליטיקה ויחסים חברתיים, ועד זהות אינדיבידואלית. בקורס נבחן גישות שונות בניתוחי "משפט ותרבות", ונראה כיצד הן מסייעות לנו בהבנת המשפט כתופעה חברתית מורכבת ומשתנה, ובשימוש מושכל בכלים משפטיים.

   
• סדנת כתיבה משפטית

  כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט, בין אם בנייר עמדה לשינוי מדיניות משפטית, ובין אם בחוות-דעת משפטית שמגיש עורך-דין בחברה עסקית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה הן לאלו שימצאו את עצמם ממשיכים במסלול המשפטי בתחום הציבורי והן לאלו שיפתחו קריירה עסקית. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית.
• סדנת כתיבה אקדמית במדעי החברה

  מטרת הקורס היא לרכוש מיומנויות של כתיבה אקדמית וכתיבה של עבודה סמינריונית בפרט באמצעות התנסות בתהליכי עיבוד מידע והצגתו, הנדרשים במסגרת מטלות אקדמיות, ובכלל זה קריאת טקסטים אקדמים וכתיבת טקסטים אקדמים מסוגות שונות. במסגרת הקורס יילמדו נורמות של כתיבה אקדמית, יפותחו יכולות קריאה של טקסטים מדעיים ודרכי ארגון שיטתי של מדע עיוני: מיפויו, סיכומו, מיזוגו עם מקורות נוספים והצגתו באופן ביקורתי. חובות הקורס כוללים הגשת תרגילים בכתיבה אקדמית, נוכחות והשתתפות פעילה והגשת עבודה מסכמת.

קורסים במשפטים

• שיטות משפט

  פרופ' יורם שחר

  הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.
• משפט מנהלי

  פרופ' גיא זיידמן

  המדינה המודרנית מאופיינת בחדירתה לכל תחומי החיים של הפרט. בעשורים האחרונים אנו עדים במקביל גם למגמות של הפרטה וגלובליזציה. הקורס יעסוק בדין החל על פעילותן של רשויות המינהל השונות ובפיקוח השיפוטי על פעילות זו, ובין היתר, במהות המדינה המנהלית; הצדקות לקיומו של המשפט המינהלי; דיון ביחסים בין המשפט המינהלי לחוקתי. השימוש בתחום משפט זה הוא בין היתר לקביעת אמות מידה ציבוריות ובמהלך הקורס נעמוד על תחולתו הרחבה של המשפט המנהלי גם על גופים ציבוריים.
• דיני נזיקין

  פרופ' אסף יעקב

  יש הרואים בדיני הנזיקין כלי לקידום מטרות חברתיות ויש הרואים בהם כמקדמים ערכים פנימיים להם בלבד. הקורס יעקוב אחר המשפט הפוזיטיבי הרווח בארץ תוך ניסיון להדגיש את הרציונל העומד מאחורי החוק הכתוב ואת המתח בין הגישות הנ"ל. בקורס יידונו גם הסדרים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, הן לצרכי השוואה והן במקרים בהם המשפט המקומי אינו עוסק בסוגיה מסוימת. במהלך הקורס ננתח את אופייה של האחריות הנזיקית תוך שימת דגש במשטרי האחריות השונים וההצדקות להם. במסגרת זו ייבחנו אף שאלת הקשר הסיבתי, ההגנות העומדות למזיק ושאלת ריחוק הנזק. בנוסף יעסוק הקורס בעוולות המסגרת ובעוולות הפרטיקולרית אשר בפקודת הנזיקין, בהסדרי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובאחריות למוצרים פגומים. כמו כן ידונו בו סוגיות מרכזיות בדיני מטרדים, פיצויים בגין נזק גוף והטבת נזקי גוף.
• דיני משפחה

  עו"ד יוסי מנדלסון, ד"ר רות זפרן

  הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.
• דיני תאגידים

  פרופ' עלי בוקשפן, ד"ר מורן אופיר, פרופ' עמיר ליכט

  הקורס הינו קורס מבוא להכרות עם ארגונים עסקיים אשר יתרכז בעיקרו בחברה כתאגיד עסקי ובמיוחד בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. הסוגיות איתן מתמודדים דיני החברות מתמקדות ב`משטר חברות (corporate governance)` העוסק במתח הקיים בין האינטרסים השונים של הגורמים הקשורים עם החברה בהתאם למעמדה ויעדיה הכלכליים-חברתיים של החברה. מכאן משמעותם של דיני החברות ודרך להבנתם והצדקתם. הקורס יחולק לששה חלקים ראשיים: 1. מבוא: סקירת הרקע החוקתי, החקיקתי וההלכתי של דיני החברות והכרות ראשונית עם הקונפליקטים המרכזיים ומושגי יסוד בדיני תאגידים. 2. עקרונות כלליים בדיני חברות: בחלק זה יערך דיון מפורט בין היתר בעקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, תורת האורגנים, אחריות מוגבלת, הרמת מסך, יצירת החברה, רשם החברות, דיני יזמים, מסמכי ההתאגדות ודוקטרינת אולטרה וירס. 3. מבנה ומשטר: מוסדות החברה, זכויות הצבעה וכללי הכרעה, בעיית הנציג ודרכים לפתרונה, חובות נושאי משרה ובעלי מניות, האיסור על קיפוח המיעוט, תביעה נגזרת וייצוגית. 4. הון החברה - הגנה על נושים: אבחנה בין בעלי מניות ונושים, שמירת הון ומדיניות דיבידנדים ושעבודים. 5. שוק ההון - ההנפקה לציבור: מבוא למסגרת המוסדית והמשפטית של שוק ההון והעקרונות העומדים בבסיס חקיקת ניירות הערך תוך הדגשת זיקתו של חוק ניירות ערך לדיני החברות הכלליים. 6. שינויי מבנה: רכישת חברות: מיזוג והצעות רכש, פירוק ושיקום חברות - ככל שיתיר הזמן.
• מבוא למשפט עברי

  המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.
• יסודות השפיטה

  הקורס יעסוק במלאכת קבלת ההחלטות השיפוטית, שיקול הדעת וחופש הביטוי השיפוטי, דרישת העצמאות השיפוטית וסביבת הביקורת על ההליך השיפוטי ועל מערכת המשפט. עוד יעסוק הקורס במבנה מערכת בתי המשפט, בהיותה אחת משלוש רשויות השלטון, בהליכי מינוי שופטים בישראל ובאתגרים והדילמות הניצבים בפני שופטים במסגרת תפקידם ומחוצה לו. עם השלמת הקורס בהצלחה יכירו הסטודנטים את העקרונות המאפיינים את המערכת השיפוטית בישראל. בצד הראייה המערכתית, ייחשפו הסטודנטים לדילמות, לאתגרים ולחובות המלוות את השופט במהלך כהונתו ולאחריה, במסגרת תפקידו ומחוצה לו.
• אג'נדות חוקתיות

  הקורס יתמקד בסוגיות ציבוריות אקטואליות שעל סדר היום הציבורי בארץ ובעולם. אנו ננתח סוגיות אלה מההיבט התאורטי וההשוואתי. בכל שבוע נארח מרצה אורחת שתציג לנו מאמר מפרי עטה במשך כחצי שעה. לאחר מכן, שני סטודנטים יגיבו על המאמר במשך כחמש דקות. הסטודנטים יגיבו לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, כך שבכל שבוע יגיבו שני סטודנטים שונים. התגובה תתבסס על מסמך בכתב, שהוכן מראש, והוגש לפני השיעור במייל למרצה ולמתרגלת הקורס. התגובות תהיינה עד 1000 מלים ותתארנה את עיקר הטיעון של המאמר בקצרה (עד 250 מלים). שאר התגובה (עד 750 מלים) יתרכז בביקורת בונה על המאמר. על כל הסטודנטים להגיש 11 ניירות עמדה במהלך הסמסטר לפני השיעור על המאמרים שיוצגו בשיעור. ניתן להמיר הגשת 4 ניירות עמדה בהגשת עבודת מחקר בנושא שיאושר מראש על ידי המרצה. הקורס הוא בעל משקל של 3 נ"ז ואין בחינה בקורס.

קורסים בממשל

• יסודות הכלכלה מאקרו

  גב' רונית לוין

  הכרה והבנת מושגי יסוד במאקרו כלכלה, ניתוח תופעות מאקרו כלכליות באמצעות מודלים כלכליים, ניתוח השפעת מדיניות כלכלית (פיסקאלית/מוניטרית) על המשק והמשתנים המאקרו כלכליים, ניתוח זעזועים עולמיים והשפעתם על הכלכלה המקומית.
• יישוב וניהול סכסוכים מקומיים ובינלאומיים

  גב' שרית בן-שבת

  סכסוכים הם תופעה אנושית נפוצה. למרות שהם אינם שליליים מטיבם, כאשר הם הופכים אלימים והרסניים הם מביאים לתוצאות קשות. לכן נעסוק בנושאים המרכזיים שבתחום יישוב וניהול סכסוכים. יידונו סוגי קונפליקטים שונים, הגדרות ומאפיינים שלהם, נעסוק בתהליך המעבר מניהול סכסוך ליישוב סכסוך, נדון בתנאים הכרחיים ובחסמים אפשריים ליישובו ונחקור כיצד גורמים (מנהיגים, ארגונים, חברה אזרחית) ואמצעים (מו"מ, תיווך, סדנאות לפתרון בעיות, חינוך לשלום) תורמים לפתרון סכסוך, להתפייסות ובניית שלום יציב. בכדי לסקור את הנושאים הללו ננוע בין דיסציפלינות של פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, מדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, ויציג מודלים להבנת תחום חקר הסכסוכים ברמת הזהות האישית, האינטראקציות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, והיחסים בין מדינות.
• שיטות מחקר

  ד"ר יונית דורון

  הקורס יעסוק בשיטות המחקר הכמותיות הנהוגות במדעי החברה. בין היתר, יידונו הנושאים הבאים: מושגי יסוד כגון סוגי משתנים, אוכלוסיות ומדגמים; שלבי המחקר ובכלל זה בחינת הרעיון של `עקרון ההפרכה`; סוגים שונים של מחקרים כמותיים ובכללם סקרים וניסויים; הדגמת השימוש בכלים סטטיסטיים ובחינת ההבדל בין קשרים עובדתיים וקשרים סיבתיים; תיאוריות מדעיות ומחקרים אמפיריים.
• תיאוריות בחקר הטרור והגרילה

  פרופ' בועז גנור, ד"ר איתן עזאני, פרופ' אסף מוגדם, ד"ר שאול שי

  הקורס "תיאוריות בחקר הטרור והגרילה" עוסק בשאלות יסוד במחקר הטרור והגרילה. במסגרת הקורס ידונו סוגיות של הגדרת הטרור והגרילה, תהליכי הרדיקליזציה בקרב הקהילות האסלאמיות במערב, אופיים של שחקני הטרור, מעורבות מדינות בטרור ויישקלו המשמעויות הנורמטיביות של הטרור ושל הלוחמה בטרור (תוך שימת דגש מיוחד על הקושי של המשטר הדמוקרטי להתמודד באפקטיביות עם תופעת הטרור - "הדילמה הדמוקרטית"). במסגרת הקורס יבחנו היבטים שונים של טרור בינלאומי ומקומי (בהתייחס לארגוני הג'האד הגלובאלי, דאעש, חמאס וחזבאללה), תוך מתן תשומת לב מיוחדת לתהליכים ומגמות עכשוויים ועתידיים.
• יסודות הסטטיסטיקה

  ד"ר גלית כהן בוטבול

  הקורס יעסוק במושגי יסוד של שיטות סטטיסטיות הנהוגות במדעי החברה: סוגי משתנים; סטטיסטיקה תיאורית והסקה סטטיסטית; מאפיינים של משתנים בודדים; סוגי קשר בין שני משתנים; סיבתיות; מבחנים סטטיסטיים; רווחים בני סמך; רגרסיה ליניארית פשוטה.

   
• סוגיות דת ומדינה

  קורס זה עוסק ביחסים הטעונים בין דת ומדינה. חלקו הראשון של הקורס יציג מודלים שונים ליחסים בין דת ומדינה ויבחן את הטיעונים הנורמטיביים והמעשיים העומדים בבסיס כל מודל. החלק השני של הקורס ידון במציאות הישראלית: נציג את השורשים ההיסטוריים והתפיסות האידאולוגיות שהולידו את הסטטוס קוו, ומשם נמשיך לעיסוק בשאלות העומדות על סדר היום הציבורי כגון הממסד הדתי, נישואין וגירושין, גיור, כשרות, ואופייה של השבת במרחב הציבורי

קורסים במשפטים

• דיני עבודה

  ד"ר עדו עשת

  קשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי. עם זאת, הדין רואה בו קשר חוזי מיוחד, שראוי להסדירו על בסיס עקרונות מיוחדים, השונים במהותם מאלה המדריכים את דיני החוזים הכלליים. בקורס זה נעסוק לפיכך באופיו המובחן של חוזה העבודה, ובהשלכה שיש לכך על אופיו הרצוי של הדין. ייחודם הבולט ביותר של דיני העבודה, לעומת דיני החוזים הכלליים, הוא בהחלפתו של עקרון חופש החוזים בשיטת הסדרה קוגנטית, המבקשת להגן על עובדים מפני חוזים שהיו אחרת מוכנים לכרות באופן וולונטארי. במסגרת הקורס נשאל מהן ההצדקות לשלילת חופש החוזים, והאם הסדרה קוגנטית היא אמצעי אפקטיבי על מנת להגשים את יעדי ההגנה על עובדים. נתחיל את הדיון בסוגיית ההגדרה של קשר העבודה, הנדרשת לשם קביעת מרחב התחולה של מערכת ההסדרה הקוגנטית. נמשיך בדיון בתוכן ההסדרה הקוגנטית עצמה: בדרישה לתנאי שכר שאינם נופלים מסף מינימלי; בדרישה להיקף עבודה שאינו עולה על סף מקסימלי; בדרישה לארגון בדרך מסוימת של מוסדות המעביד; בדרישה כי תישמרנה זכויות יסוד מסוימות של עובדים, כגון אי-הפליה וחופש מהטרדה מינית; בדרישות הנוגעות לבטיחות בעבודה; ובמערכת הכללים המסדירה את סיום קשר העבודה. לבסוף, נדון במצבים בהם הדין מפקיע לחלוטין את תוקפו של חוזה העבודה הדו-צדדי, ומכיר במקומו בהסדרה קיבוצית של יחסי העבודה. במסגרת זו נדון בהסכמים קיבוציים, בהסדרים קיבוציים ובצווי הרחבה, וכן בזכויות השביתה וההשבתה.
• דיני קניין

  ד"ר רונן קריטנשטיין, פרופ' אמנון להבי, ד"ר רועי שפירא

  ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.
• דיני מיסים

  פרופ' ישי בר

  הקורס דן בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים בקורס כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.
• מבוא למשפט עברי

  ד"ר איילת ליבזון

  הקורס יציג את המשפט העברי כשיטת משפט דתית. הקורס יכלול סקירה של המוסדות המשפטיים העיקריים של ההלכה היהודית, את מקורות המשפט ואת הספרות המשפטית. יושם דגש על התפתחותם ההיסטורית מתקופת המקרא, דרך התלמוד וגדולי ההלכה של ימי הביניים ועד היום הזה. במהלך הקורס נתרגל התבוננות משווה בין שיטות משפט, בחינת האינטראקציה בין משפט ותרבות וראיה היסטורית של המשפט. בקורס נעמיק בסוגיות שונות במשפט עברי, כגון: יסודות בדיני נישואין; יחס ההלכה לאלימות גברים כנגד נשים; ביואתיקה (הזכות למות בכבוד, קביעת רגע המוות והשתלות איברים); סדר הדין הפלילי ודיני עשיית עושר.

קורסים בממשל

• כלים ושיטות לעיצוב מדיניות ואסטרטגיה

  מר טומי שטיינר

  הקורס בוחן את הכלים האנאליטיים שתומכים בתהליך קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי. השיעור מתמקד בהיסטוריה ותיאוריה של: (א) מחקר מודיעיני, (ב) נט- אסאסמנט,(הערכת מצב) ו(ג) תכנון אסטרטגי, כפי שמשתמשים בהם בקהילות הביטחון של מדינות שונות. הקורס יציג וינתח את יחסי הגומלין בין שלושת המרכיבים הללו, ותפקידם בעת עיצוב מדיניות ביטחון לאומי בהקשר של אתגרים אסטרטגיים עכשוויים.

סמסטר קיץ

• דיני ראיות

  ד"ר ענת רוזנברג, ד"ר אסף פורת

  הקורס מיועד להקנות לסטודנטים את הבסיס הדרוש להם לצורך הבנת דיני הראיות בישראל. לשם כך נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של דיני הראיות. הסוגיות העיקריות שתעמודנה במרכז הדיונים הן: הזימון לעדות; הכשרות להעיד; עדים מיוחדים; הלכת קינזי וביטולה; עדות מפי השמועה; כלל הראיה הטובה ביותר; עדות סברה – עדות מומחה; ידיעה שיפוטית – "מן המפורסמות"; מעשים דומים ושיטת ביצוע; דוקטרינת הפסילה הפסיקתית (הלכת יששכרוב) ותורת פרי העץ המורעל; סיוע עצמי; הראיה הנסיבתית; הודיית חוץ של נאשם וראשית הודיה - קבילות, מעמד ראייתי ומשקל; רלוונטיות; אמרות חוץ של עדים; דרישת הסיוע (במישור הפלילי ובמישור האזרחי); הודאת בעל-דין (במישור האזרחי); תצהירים, תעודות ורשומות מוסדיות; ראיות חסויות; דרישת הכתב וסתירתו; השתק פלוגתא; פסק-דין פלילי כראיה בהליך אזרחי; גביית עדות בחוץ לארץ; סדרי חקירתם של עדים; נטל ההוכחה, חזקות והערכת הראיות (במישור הפלילי ובמישור האזרחי); ראיות שנתקבלו שלא כדין; האזנת סתר ופגיעה בפרטיות; זיהוי ועזרי חקירה מדעיים; ראיות מנהליות.
• סדר דין אזרחי

  ד"ר גליה שניבוים, ד"ר אסף פורת

  כללי סדר הדין האזרחי קובעים את המסגרת הדיונית לניהול הליכי משפט אזרחיים. הקורס יעסוק ביסודות העיוניים ובהיבטים המעשיים של כללי סדר-הדין האזרחי. נעסוק בכללים להגשה וניהול הליך משפטי: כללי הסמכות וחלוקת הסמכות בין ערכאות שונות, ניסוח כתבי טענות, ניהול הליכי גילוי מוקדמים, תובענות ייצוגיות, וערעור. בד בבד עם הכרת כללי סדר הדין נאיר את המתחים הערכיים ושיקולי המדיניות המעצבים כללים אלה כגון גילוי האמת ועשיית צדק, יעילות דיונית, השתתפות פוליטית ושוויון. כמו כן, נתחקה אחר המגמות הבולטות בתחום כגון, מעבר להליכי משפט קולקטיביים, הכנסת אלמנטים אינקוויזיטוריים לפרוצדורה האזרחית, והופעתה של תפיסה ניהולית של ההליך האזרחי.

• מסלול One year MA Program

  התואר השני .M.A מעניק נקודת מבט רחבה ומעמיקה בתחומי המדיניות הציבורית, שיווק פוליטי, לימודי ביטחון וטרור ודיפלומטיה ויישוב סכסוכים. באמצעות התמחות באחד התחומים תסללו את דרככם לתפקידי מפתח בתחום. מסלול מחקרי עם תזה לתואר שני בממשל, מטרתו להרחיב את הידע המקצועי והתאורטי. מסלול זה מתאים למעוניינים בקריירה מחקרית ו/או אקדמית בתחום.

   

  לעמוד התוכנית