מימין: ד"ר אביב גאון, עו"ד יעל שיינין פרופ' אריאל אזרחי

תחרות וירטואלית בעידן הטכנולוגי: אתגרים והזדמנויות

במסגרת תכנית התואר השני MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית קיימנו כנס בנושא תחרות וירטואלית בעידן הטכנולוגי: אתגרים והזדמנויות. בכנס השתתפו פרופ' אריאל אזרחי – ראש המרכז לדיני תחרות מאוניברסיטת אוקספורד ומומחה בעל שם עולמי בתחום התחרות בעידן הסייבר, עו"ד יעל שיינין - היועצת המשפטית ומנהלת המחלקה המשפטית של רשות התחרות אשר שיתפה במדיניות הרשות בעידן הדיגיטלי, וכן ד"ר אביב גאון מרצה בבית הספר בתחום הבינה המלאכותית.

לדברי פרופ' אזרחי "הציבור מרוויח מאד מקיום השווקים בעולם האינטרנט, מהרשתות החברתיות ומגישה למקורות מידע אבל במקביל יש לדבריו שינוי מהותי באופן שבו השווקים מתנהלים והתנהלות חדשה זו מאתגרת את החקיקה ואת הרשויות.

מידע הוא תנאי לתחרות אבל לדבריו הפלטפורמות (גוגל, פייסבוק וכו') יכולות לזהות באמצעות המידע העצום שהן אוגרות תהליכים שמתרחשים בשוק לפני שהמתחרים שלהם מזהים תהליכים אלו. עובדה זו מעניקה להן לדבריו יתרון עצום כיוון שזה מאפשר להן לזהות תבניות בהווה ובעתיד ולהתאים את ההתנהלות שלהן לשינויים אלה.

לדבריו לעולם הדמוקרטי שבו כביכול כולנו שווים אין משמעות בעולם הדיגיטלי כי במהות האינטרנט דמוקרטי אבל בפועל המלכנו נותני שירותים מסוימים בכניסות וביציאות של השוק והרבה פעילות עסקית נעשית מאחורי הקלעים.

עוד דיבר פרופ' אזרחי על אפליה בעולם הדיגטלי שמחריפה באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, על חדשנות שנפגעת על ידי הפלטפורמות הגדולות וכן על אכיפה מוגבלת בעולם הדיגיטלי שכן קשה לרשויות האכיפה לאסוף ראיות ועדויות.

עו"ד שיינין סיפרה על האתגר של רשות התחרות במדינה קטנה שרוצה לעודד את חברות הטכנולוגיה ולא רוצה לפגוע בחדשנות.

לדבריה חוק התחרות הישראלי כולל חוקים יחסית חכמים שנכתבו מלכתחילה כדי לשרת שווקים מתפתחים. בנושא תאום מחירים ויצירת קרטלים ציינה שבארץ מדובר בעבירה פלילית שיש להוכיח בה יסוד נפשי. כאשר תיאום מחירים נעשה באמצעות תוכנות מחשב האתגר הוא בהוכחת היסוד הנפשי.

בנוגע לגישה כלפי הפלטפורמות, לדבריה אירופאים אוהבים רגולציה על מונופולים אבל בארה"ב הגישה הפוכה. בארה"ב נותנים לשוק לפעול באופן חופשי ורק כשמגיעים למצבים לא אפשריים קובעים שעל חברות להתפרק. בארץ הגישה אינה קיצונית. בנוגע לפלטפורמות בשל היות הרשות קטנה הגישה הינה לרכב על פעילותן של רשויות גדולות ועשירות מתוך כוונה שההליכים נגד חברות אלה ישפיעו גם על פעילות של אותן החברות בארץ וכך מתאפשר לרשות התחרות הישראלית להתמקד בפעילות נגד גופים כמו חב' חשמל, חברות גז, שוק המזון. גופים שמשפיעים באופן ישיר על צרכן ישראלי.

לדעת עו"ד שיינין הכלי/האמצעי שרשות התחרות צריכה היום הוא הגברת שיתוף הפעולה בין רשויות תחרות שונות ברחבי העולם וכן תביעות של צרכנים.

לדברי ד"ר גאון אחד האתגרים בממשק הטכנולוגי שהוא יושב בשרתים שאינם מצויים בישראל. אחת האפשרויות שמעלה ד"ר גאון כדי להתמודד עם בעיית תיאום המחירים בין חברות הינה שימוש בעבירת הרשלנות כנגד מפתחים של אלגוריתמים שפוגעים בתחרות בשוק.

את הכנס הנחה מר איתמר ארבל, סטודנט בתכנית התואר השני למשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית.

מימין: ד"ר אביב גאון, עו"ד יעל שיינין פרופ' אריאל אזרחי