פרופ' דפנה שורץ, בית הספר ליזמות המלמדת את הקורס "חדשנות פנים ארגונית, שוחחה עם הסטודנטים על "חדשנות פתוחה".
לדבריה ישנה מגמה עולמית של שינוי באסטרטגיה של חברות לקידום חדשנות: מחדשנות סגורה לחדשנות פתוחה. "אף ארגון, גם המצליח ביותר, אינו יכול לפתח באופן יעיל חדשנות לבדו כשהידע מפוזר בין גורמים שונים, כשקצב השינויים כה מהיר וכשהחדשנות והתחרות יכולות להגיע מכל כיוון. חדשנות פתוחה היא המודל לקידום חדשנות שיכול לתת לכך מענה."
מדובר בקידום חדשנות על בסיס אינטראקצייה עם גורמים ב-ecosystem, כמו סטרטאפים, אקדמיה, גורמי מימון, עסקים אחרים, לקוחות וספקים. במסגרתו מייבאים לחברה ידע מגורמים חיצוניים אלו ומייצאים מהחברה ידע שאין לה צורך בו.
יתרונות החדשות הפתוחה: נגישות לטכנולוגיות ולחדשנויות מכיוונים רבים, היעזרות בידע של אחרים, התאמה למגמות החדשות, קיצור זמן לשוק וקבלת משוב ממנו, והקטנת עלויות ורמת הסיכון.
בישראל ישנה פלטפורמה מפותחת לפעילות חדשנות פתוחה, מעל 500 חברות גלובליות בדגמים שונים פעילות בישראל (למשל, אפל, גוגל וסיסקו). כלים ליישום החדשנות הפתוחה כוללים פיתוח משותף, השקעות, סטראטפים, חממות ואקסלרטורים (למשל ליזמים שחוו לא מעט סירובים, כדי להובילם ל"כן" המיוחל, ייזום אירועים (האקתון) ועוד.
הסטודנטים נפגשו גם עם עו"ד אהרון יפה – היועץ המשפטי של "ידע", חברת מסחור הידע של מכון ויצמן ששוחח איתם על "אתגרים ומגמות חדשות בהעברת טכנולוגיה אקדמית". השיחה מתכתבת עם פרוייקט חדש שהושק במסגרת התואר תכנית המנטורינג עם מר יצחק קולברג, ראש היחידה להעברת ידע, אוניברסיטת הרווארד.
 |
בתמונה: עו"ד אהרון יפה, חברת ידע, מכון ויצמן
לדברי אהרון המשימה של ידע היא לאפשר לחברה להרוויח מתגליות מכון ויצמן, לאפשר למדענים להעביר לשוק את התגליות שלהם וליצור מקור הכנסה נוסף למכון למען מחקר עצמאי נוסף. בסוף הערב פרופ' ליאור זמר ופרופ' ודב גרינבאום שוחחו עם הסטודנטים על ה Metaverse. ה -Metaverse היא הפעלת מאפיינים של העולם האמיתי בעולם הדיגיטלי, ולהפך; כלכלה מתפקדת בשתי הפלטפורמות, שתהיינה מלאות בתוכן שמקורו הן במשתמש והן בגורם מקצועי.
 |
בתמונה מימין: פרופ' דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה ופרופ' ליאור זמר, דיקן בית הספר וראש תכנית התואר השני MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית.
לפי מארק צוקרברג, קיים פוטנציאל ליצור כלכלה יצירתית גדולה של מוצרים פיזיים ודיגיטליים כאחד (ברמה של בגדים). כבר כיום קיים שימוש בפלטפורמה זו. למשל עליבאבא מציעה כבר היום קניות במציאות מולבשת (VR); אדמה וירטואלית נמכרה בכ-2.5 מיליון דולר; חברות משלמות מיליונים עבור משרדים וירטואליים. בהרצאה המשותפת של דב וליאור הועלו סוגיות משפטיות הקשורות לעולם החדש. סוגיות של קניין רוחני: הפרת פטנט פיזי בעולם הדיגיטלי, סימני מסחר (Trademarks), בעלות על מוצר דיגיטלי לחלוטין, האופי הטריטוריאלי של הקניין הרוחני לעומת האופי האוניברסלי של ה- Metaverse ועוד נושאים מפתיעים שעולים על כל דמיון.
