ד״ר אמנון כוורי וד״ר עומר יעיר
המכון לחירות ואחריות
אוניברסיטת רייכמן
הפוליטיקה הישראלית עברה תהפוכות רבות במהלך השנתיים האחרונות, כאשר במהלך תקופה זו, בין השאר, התרחשה (ועודנה מתרחשת) מגיפה עולמית, התקיימו לא פחות מארבע מערכות בחירות, והתחלפו ממשלות, שרים, וראש ממשלה אחד ששלט במשך לא פחות מ-12 שנים ברציפות. במהלך תקופה זו, הציבור הישראלי הביע לא מעט ביקורת על תפקוד הממשלות השונות, לצד דברי שבח (למשל, ביחס למהירות מבצע החיסונים בתחילת שנת 2021). המחאות הציבוריות הראו שהציבור הישראלי מודע לכוחו ומוכן לצאת לרחובות ולהביע מחאה. כמו בכל מדינה דמוקרטית, לתמיכה של הציבור הישראלי בממשלה יש חשיבות מכרעת. בהעדרה, הממשלה תתקשה להתקיים ותתאפיין באי-יציבות פוליטית. אך תמיכה נרחבת תסייע ליציבות הממשלה ותסייע לה לקדם שינויים משמעותיים.
לקראת ראש השנה תשפ"ב בחנו את שביעות הרצון של הציבור הישראלי מעבודת הממשלה, העומד בראשה, השרים שמרכיבים אותה, והתפקוד שלה בנושאים שונים שעל סדר היום. סקר זה מצטרף לסקר דומה שערכנו בערב ראש השנה תשפ"א ובכך מאפשר השוואה בין שתי הממשלות האחרונות—ממשלת נתניהו-גנץ וממשלת בנט-לפיד—כפי שהציבור הישראלי רואה אותן. שני הסקרים בוצעו על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה וכוללים בין 1000 ל 1300 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית. הממצאים מראים שבתום 100 הימים הראשונים לכהונתה, מרבית הציבור איננו שבע רצון מממשלת בנט-לפיד, אך הממשלה כן זוכה לתמיכה ציבורית בקרב מיעוט משמעותי בישראל, ובפרט בקרב רוב מבין ציבור הבוחרים של הממשלה / המפלגות המרכיבות את הממשלה.
ראשית, בהשוואה לממשלה הקודמת, הציבור הישראלי מרוצה הרבה יותר מהממשלה הנוכחית ומהעומד בראשה. בספטמבר 21', פחות ממחצית מהציבור הישראלי, 40%, שבע רצון מתפקוד הממשלה הנוכחית (ממשלת בנט-לפיד); אך מידת שביעות רצון זו גבוהה במידה לא מבוטלת משביעות הרצון מתפקוד ממשלת נתניהו-גנץ – עלייה של כ-20 נקודות אחוז ביחס לשביעות הרצון מהממשלה בספטמבר 20' (17% שביעות רצון). באופן דומה, פחות ממחצית מהציבור, 41%, שבע רצון מתפקוד ראש הממשלה בנט. אבל גם במקרה זה מדובר בעלייה במידת שביעות הרצון מתפקוד ראש הממשלה נתניהו ביחס לתקופה זו לפני שנה (26% שביעות רצון).
מדד שביעות הרצון מהממשלה
בהערכתו את עבודת הממשלה, הציבור הישראלי מבחין בין השרים השונים ותפקוד הממשלה בנושאים שעל סדר היום. מחישוב ממוצע של שביעות רצון מעבודת השרים (שאלנו על 17 שרי ממשלה), אנו רואים עליה קלה בספטמבר 21' במידת שביעות הרצון מתפקוד השרים (40% בממוצע) ביחס לערב ראש השנה תשפ"א (35%). אולם, גם כאן, שביעות הרצון מהממשלה היא מתחת ל 50%. רוב הציבור הישראלי אינו שבע רצון מהממשלה הנוכחית ומשריה. באופן פרטני יותר, כאשר בוחנים שביעות רצון מכל שר בנפרד עולה תמונה מעט יותר מורכבת. שביעות הרצון של הציבור בסקר האחרון עלתה במידת מה (5 עד 15 נקודות אחוז) ביחס לשנה שעברה בנוגע לתפקוד של שרי האוצר, כלכלה, הגנת הסביבה, משפטים, פנים, שיכון, תחבורה, והתרבות; ירדה במידת מה בנוגע לתפקוד של שרי הביטחון והחקלאות; ונשארה דומה למדי בנוגע לשרי הבריאות, חוץ, חינוך, רווחה, תיירות , ותקשורת.
נוסף על כך, משיבים נשאלו האם הם מרוצים או לא מרוצים ממצבם של אחד עשר תחומים בהם פועלת ממשלת ישראל ביחס למצב התחום הזה לפני שנה: כלכלה, זכויות הפרט, בריאות, חינוך, סביבה, תחבורה, חוק וסדר, רווחה, בטחון, יחסי חוץ, והטיפול בקורונה. גם כאן מצאנו עליה, אבל קטנה יותר. מחישוב ממוצע של מידת שביעות הרצון בכל אחד מהסקרים, אנו רואים עליה קלה בספטמבר 21' במידת שביעות הרצון מתפקוד הממשלה בכל עשרת התחומים (36% בממוצע) ביחס לסקר שנערך בספט' 20' (32%). בבחינה של הנושאים עצמם, ניתן לראות כי הציבור הישראלי מרוצה במידת מה יותר ממספר תחומים ביחס לשנה שעברה, בדגש על תחומי הכלכלה, החינוך, והטיפול בקורונה. לצד זאת, הציבור הישראלי פחות מרוצה מתחומים שונים, ובייחוד מהביטחון ויחסי החוץ. מכלל התחומים ניתן לציין את תחום החוק והסדר אשר קיבל – בכל אחד מהסקרים – מידת שביעות הרצון נמוכה למדי (כ-20%). לגבי תפקוד הממשלה בנושא הקורונה, ניתן לראות עליה לא מבוטלת בשביעות הרצון הציבורית, הגם שרוב הציבור עדיין לא שבע רצון: מ-12% בלבד שהיו שבעי רצון מתפקוד הממשלה בהתמודדות עם הקורונה בספטמבר 20' ל-37% בספטמבר 21'.
בעוד התמיכה הממוצעת עלתה, היא מאופיינת בחלוקה פוליטית ברורה. כפי שניתן לצפות, השינויים בתמיכה הציבורית בין הסקרים הינם תוצאה של שינויים מהותיים בשביעות הרצון של קבוצות פוליטיות-אידיאולוגיות שונות. בקרב משיבים שהגדירו עצמם "ימין" מבחינה אידיאולוגית ניתן לראות שביעות רצון נמוכה למדי מתפקוד הממשלה בספטמבר 20' (26%), ושביעות רצון זו יורדת אף יותר ל-22% בספטמבר 21'. הבדל גדול יותר ניתן לראות בקרב ימנים בנוגע לשביעות רצון מתפקוד ראש הממשלה: ירידה מ-40% בשביעות רצון מנתניהו בספטמבר 20' ל-23% שביעות רצון מבנט בספטמבר 21'.
מנגד, ניתן לראות מגמה הפוכה הן בקרב תומכי מרכז והן בקרב תומכי שמאל. ביחס לשביעות רצון מהממשלה, יש עליה ניכרת בשביעות הרצון בסקר האחרון: מ-3-8% של שביעות רצון ל-58% שביעות רצון. תוצאות דומות ניתן לראות גם ביחס לשביעות רצון מתפקוד ראש הממשלה: עליה מ-5-12% של שביעות רצון מתפקוד נתניהו לכ-60% שביעות רצון מתפקוד בנט. ממצאים דומים נמצאו גם בבחינת שביעות הרצון של משיבים מהקבוצות הפוליטיות השונות ביחס לשרים השונים ותחומי הפעילות של הממשלה. ההבדל בשינוי בין הקבוצות הפוליטיות בולט – הירידה בתמיכה הציבורית בקרב הימין קטנה באופן משמעותי מהעלייה בקרב המרכז והשמאל. ממשלת נתניהו-גנץ זכתה לתמיכה מוגבלת רק בקרב אלו שמזוהים עם הימין. ממשלת בנט-לפיד זוכה לתמיכה משמעותית בקרב אלו שמזוהים עם השמאל והמרכז ובתמיכה נמוכה בקרב הימין.
בימים אלו ממשלת לפיד מסכמת 100 ימי בשלטון. ממשלה שהוקמה בספקנות רבה בשל הקשת האידיאולוגית שמרכיבה אותה ושהעומד בראשה מייצג שישה מושבים בכנסת בלבד. ממשלה שעליה אמר ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, שלא תחזיק יותר ממספר חודשים. למרות זאת, הממשלה הצליחה לעמוד באתגרים הפוליטיים וככל הנראה תעבור גם את מכשול התקציב. לעת עתה, הממשלה נראית יציבה ופעילה לשינויים בסדר היום הפוליטי ומתנהלת באופן אפקטיבי.
הממצאים מראים שחלק גדול יותר בציבור הישראלי רואה בחיוב את תפקוד הממשלה הנוכחי ביחס לממשלה הקודמת, בייחוד בקרב מצביעי מרכז-שמאל, הגם שעדיין אין מדובר ברוב. אולי חשוב מכך, ניכר שמצביעי המרכז-שמאל, אלו הם המצביעים המהווים את רוב ציבור הבוחרים של הממשלה הנוכחית, מביעים שביעות רצון במידה לא מבוטלת מהממשלה וראש הממשלה הנוכחים – יותר מאשר מצביעי ימין היו שבעי רצון מהממשלה וראש הממשלה הקודמים. ממצא זה הינו ללא ספק ממצא מעודד עבור הממשלה הנוכחית.
הניסיון של השנתיים האחרונות מראה שהתמיכה הציבורית בממשלה – ובעיקר הביקורת כלפי הממשלה – הכרחיים לתפקודה. ונדמה שכדי לשמור על יציבות, ממשלת בנט-לפיד תצטרך להיזהר שלא לפגוע באופן משמעותי בשביעות.
