במסגרת תוכנית התואר השני M.A. במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית אירחנו את עו"ד קרן באר יועמ"ש גוגל ישראל. קרן שוחחה עם הסטודנטים על הסוגיה הקבועה שעולה כאשר מדברים על הממשק בין משפט לטכנולוגיה איך מיישמים מערכת משפטית על עולם תוכן שלא רק שלא קופא על שמריו אלא מתפתח בקצב שגם אנשי הטכנולוגיה לא יכולים לעמוד בו.
קרן הציגה את שתי הגישות הרווחות בהקשר זה. האחת הגישה הדטרמיניסטית לפיה המשפט יזחל תמיד אחרי טכנולוגיה ולכן על השחקנים בזירה הטכנולוגית להתאים את עצמם. הגישה השנייה היא הגישה הטהורה, שבה דוגלים המשפטנים. לפי גישה זו המשפט תמיד יצליח להתאים את עצמו להתפתחויות חדשות.
לדברי קרן טכנולוגיה נוצרת בתוך מערכת נורמות חברתיות, תרבותיות ומשפטיות והיא גם מביאה מערכת נורמות חדשות ולכך המשפט צריך להתאים. למשל הצעירים של היום אינם רואים את נושא הפרטיות כפי שתפסו אותה לפני שנים. דוגמה נוספת, גוגל דוגלת בחופש המידע וחופש הביטוי בצורה קיצונית אבל יש פער תרבותי משפטי כשגוגל מגיעה לסין אשר בה יש צנזורה חזקה.
זה יוצר התנגשות בין ערכים. לכן לדעת קרן צריך לייצר שיח לא רק על מה הטכנולוגיה יוצרת מצד אחד אלא מהם יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה לערכים.
תמונה: סטודנטים בתואר השני MA משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית
קרן רואה בתפקיד שלה בגוגל כתפקיד שמטרתו לייצר שיח בנושא הערכים. בתפקידה מטרתה להביא את ישראל לגוגל ואת גוגל לישראל. כלומר היא מנסה להתאים בין המחשבות והעקרונות שבבסיס הטכנולוגיה וסל הערכים של ישראל ולהסביר מדוע הדין בישראל הוא כפי שהוא. ככל שמוצר של גוגל אינו תואם את האופן שהמדינה תופסת דברים היא תעביר את המסר על כך בחברה אבל ככל שהיא חושבת שהמדינה צריכה לבצע התאמות כדי לאמץ טכנולוגיה שתואמת את סל הערכים של המדינה היא תיפגש עם רגולטורים וקובעי מדיניות כדי לנסות להביא לשינוי חקיקתי.
בדיון שהתפתח בכיתה עלה הנושא של הסדרה עצמית של חברות (הפעלת רגולציה פנימית). לדבריה אין הכוונה שחברות יעשו מה שהן רוצות. קרן תומכת בהטלת פיקוח על חברות טכנולוגיה אך חשוב שהדבר יהיה מתוך שיח שכן חברות אלה בסופו של דבר יהיו אלה שיפתחו את הטכנולוגיות העתידיות. כמו כן, חברות אלה פועלות באופן גלובלי ויש חשיבות לאימוץ עקרונות דומים במדינות שונות כדוגמת ה GDPR האירופאי שמדינות מחוץ לאיחוד האירופי מתחילות לאמץ כללים שנקבעו שם.
דוגמה לרגולציה פנימית של גוגל היא הקמה של ועדה מייעצת הכוללת נציגים ממגוון עולמות תוכן כגון מהציבור, מתחום מדעי רוח משפטנים ועוד כדי לדון איך ליישם את הכללים בנושא הזכות להישכח. יישום של רגולציה פנימית זו הפחית את המקרים של מחלוקות שהגיעו לבית משפט. וכאשר מחלוקת כלשהי הגיעה לבית המשפט במקרים רבים הרשויות אימצו את שיקול הדעת של חברות הטכנולוגיה.
קרן מעלה אפשרות שייתכן ויש מקום לאפשר לכוחות השוק "לשחק" עם טכנולוגיות חדשות ולהבין מה הן מאפשרות ובמקביל לנהל דיון על גבולות הגזרה של טכנולוגיות אלה לפני הטלת רגולציה מוגזמת. צריך לייצר שיח כדי לעודד חברות להשקיע זמן למציאת פתרון טכנולוגי.
לדעתה הרעיון שהחברות הגדולות הן רק פלטפורמות ללא אחריות כבר לא קיים. החברות הגדולות מבינות שיש להן אחריות כגורם עליון שפתח מגרש משחקים מסויים.
לשאלת סטודנט איזו חקיקה לדעתה חסרה בישראל השיבה קרן שחקיקה בנוגע למעוולים ברשת חסרה. לדבריה כיום מי שנפגע פונה למתווכים וזה לא אופטימלי. הטלת אחריות על גוגל היא בעייתית כי אין לה כלים לדעת מה העובדות.
לשאלה בנוגע לדרישה לרגולציה נוקשה יותר לגבי מונופולים השיבה קרן כי היא לא מסכימה לחקיקה פרסונלית אך מוכנה להחיל רף אחיד לכולם כאשר מי שיגיע אליו מהר יותר יוחלו עליו המגבלות גם כן מהר יותר.
לדעתה איום מתמיד של מחוקק על חברות הטכנולוגיה לא מאפשר התפתחות טכנולוגית. והדרך היחידה לאפשר קידמה הוא לייצר דיאלוג בין הגופים השונים.
