כנס כ"ט בנובמבר : "ישראל - מדינה בוחרת: אתגרים וחוסן דמוקרטי"

ביום שלישי, ה-29/11, התקיים באוניברסיטת רייכמן כנס כ"ט בנובמבר בנושא "ישראל - מדינה בוחרת: אתגרים וחוסן דמוקרטי" של המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.

במהלך היום הגיעו לקמפוס פוליטיקאים ואישי ציבור מכל הקשת הפוליטית, אנשי החברה האזרחית וחוקרים בכירים מהארץ ומהעולם. השיחות והפאנלים עסקו באתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה הישראלית ומידת החוסן של ישראל להתמודד איתם, כמו גם בבחירות בישראל, בתוצאות שלהן ובמשמעות שלהם לדמוקרטיה הישראלית.

את הכנס פתח ד"ר אמנון כוורי, ראש המכון לחירות ואחריות, שאמר: "בכל הפעילויות שלנו - הציבורית, המחקרית ובהוראה - המטרה שלנו היא לעודד שיח מבוסס ידע, לחזק מעורבות ציבורית ולסמן קווים אדומים בדמוקרטיה הישראלית".

אחריו התייחס ח"כ מיקי לוי, יו"ר הכנסת ה-24, להסכמים הקואליציוניים המתגבשים בימים אלה ואמר: "אנו נמצאים בזמן בין השמשות. בדמדומי ימיה של ממשלת השינוי, אחרי שלוש וחצי שנים של מערכות בחירות בלתי נגמרות שקרעו את החברה הישראלית. נאבקנו קשות כדי לא להגיע לרגע הזה. נלחמנו כדי לשמר את המשטר הישראלי כפי שהכרנו אותו. ואכן, ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים מעידים כי איננו ניצבים רק בפני שינוי שלטוני, כי אם גם בפני שינוי משטרי".

במהלך המושב הראשון, בנושא "מלחמה על התודעה – ניצול, או ביטוי של חברה משוסעת?" שוחח השופט (בדימוס) חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות עם פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה וממשל בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. במהלך דבריו אמר: "בימים האחרונים התפרסמה ידיעה שיש לבטל גם את חברת החדשות - תאגיד השידור הציבורי והיו שהוסיפו שמגמה זו צפויה להיות מורחבת אף לכלי תקשורת אחרים. אם הדבר לא יוכחש באופן רשמי בהקדם האפשרי, אני מודיע בזאת כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת שהמועצה תאלץ לפנות לציבור ולעשות כל אשר לאיל ידה במסגרת החוק כדי לסכל פגיעה צפויה זו בחופש העיתונות והתקשורת, בזכות הציבור לדעת ובחוסן הדמוקרטי".

פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן התייחס לפסקת ההתגברות ואמר: " אני קורא היום לעצור את המרוץ המהיר לחקיקת פסקת ההתגברות ושאר הרפורמות המוצעות. חייבים להפעיל שיקול דעת ואחריות לאומית. בבסיס קריאה זו לדיאלוג אני רוצה להדגיש שתי נקודות מוצא שאינן שנויות במחלוקת. אנחנו מכבדים את תוצאות הבחירות ולממשל שנבחר הסמכות להוביל ולנהל את ענייני המדינה בהתאם למדיניותו. שנית, מערכת המשפט אינה חסינה מביקורת ובמקרים המתאימים יש לחולל בה שינויים".

עוד הוסיף פרופ' רייכמן: "האוניברסיטה שלנו הגדירה עצמה מראשיתה כאוניברסיטה ציונית על הסיס הגדרת העצמאות. היו שחלקו עלינו בטענה שאקדמיה היא גוף אוניברסלי – לא לאומי. דחינו גישה זו. הישגים מדעיים יש ויהיו בהם תרומה בינלאומית, אך עיקרו של דבר האקדמיה באה מהחברה והולכת אליה. במשך כל השנים עסקנו גם בשליחות החברתית, היינו גורם מרכזי בפתיחת שערי האקדמיה ועידוד מוביליות חברתית, פיתחנו קשר עם יהדות התפוצות על ידי בני העם היהודי הבאים ללמוד אצלנו באנגלית מ-90 מדינות בעולם ורבים מהם "עושים עלייה", אנחנו עוסקים בשאלות הכלכלה, התמודדות עם הטרור והביטחון הישראלי".

בסיום דבריו אמר פרופ' רייכמן: "היום אנחנו עומדים למבחן שלא חשבנו שיבוא. מכוח מה שאנחנו עלינו להיאבק בכך שהכרזת העצמאות לא תיפגע על ידי פסקת ההתגברות או תרגיל אחר. רוב מייסדי האוניברסיטה הזו וחלק גדול מהסטודנטים נלחמו במלחמות ישראל. אני אומר לכולם, אל תכסנו ללחץ ואל תדברו על ירידה מהארץ בגלל קולות פוליטיים שנשמעים. מי שחרף נפשו למען המדינה יהיה מוכן גם למאבק על ערכיה. אני תקווה שקריאתנו למערכת הפוליטית לקיים דיון על רפורמות ובקרה שיפוטית יאפשרו לנו להמשיך יחד את המסע המופלא ששמו מדינת ישראל".

פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, אמר: "לצערי במציאות הקיימת, איני רואה אפשרות לפתרון המחלוקת. אולם, המציאות אינה סטטית, והמשך קביעת עובדות עלול להוביא אותנו למציאות בלתי הפיכה שלא התכוונו אליה מלכתחילה. אסור שאומה שפועלת בחוכמה תיקלע למצב כזה".

במהלך המושב הראשון, בנושא "מלחמה על התודעה – ניצול, או ביטוי של חברה משוסעת?" שוחח השופט (בדימוס) חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות עם פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה וממשל בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. במהלך דבריו אמר: "בימים האחרונים התפרסמה ידיעה שיש לבטל גם את חברת החדשות - תאגיד השידור הציבורי והיו שהוסיפו שמגמה זו צפויה להיות מורחבת אף לכלי תקשורת אחרים. אם הדבר לא יוכחש באופן רשמי בהקדם האפשרי, אני מודיע בזאת כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת שהמועצה תאלץ לפנות לציבור ולעשות כל אשר לאיל ידה במסגרת החוק כדי לסכל פגיעה צפויה זו בחופש העיתונות והתקשורת, בזכות הציבור לדעת ובחוסן הדמוקרטי".

במושב השלישי "הכנסת ה-25, את מי היא מייצגת", שוחחה ח"כ נעמה לזימי עם ד"ר שני מור, עמית מחקר במכון לחירות ואחריות, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. במהלך השיחה אמרה ח"כ לזימי: "נבחרי הציבור לא תמיד מסתכלים על איזו מדינה אנחנו רוצים ורוצות לראות כאן בהמשך. שאלה שצריכה להיות נוכחת לא רק בכנסת אלא גם במשרדי הממשלה. קיים העדר של הסתכלות ארוכת טווח לגבי איזו כלכלה אנחנו רוצים לראות כאן, איך מערכת החינוך אמורה להראות בעתיד ואיך מתמודדים עם תופעות של שחיקת המערכות שאינן מותאמות לעת הנוכחית".

לאחר מכן, נערך פאנל: "האם אנחנו לקראת מהפכה חוקתית?", בו השתתפו ח"כ עו"ד שמחה רוטמן, הציונות הדתית; ד“ר גייל טלשיר, המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים; מר אורן נהרי, עיתונאי ופרשן, עמית רובינשטיין במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן; עו“ד ד“ר אביגדור (דורי) קלגסבלד, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, יו“ר מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.

ח"כ רוטמן התייחס למו"מ הקואליציוני שנידון בימים אלה: "המאמצים של הציונות הדתית במסגרת המו"מ הקואליציוני כוללים נושאים רבים. הדבר החשוב ביותר כמובן, זה מה שמכונה פסקת ההתגברות. בגדול המכנה המשותף לכולם זה שהמילה האחרונה בנושא החקיקה תהיה בידיי המחוקק. בית המשפט לא יכול לבטל חוקים. יש לעיקרון הזה שהוא בעיניי העיקרון הנכון צריך ואפשר לדבר על המישור הטכני בנושא פסקת ההתגברות, אך מדובר בהצעה שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, הצביעו בעדה נציגים מהקואליציה הקודמת שנקראת 'חוק יסוד ההתגברות תיקוני חקיקה' והיא נתקעה בגלל הקמת הממשלה, תמכו בה רבים. היא מציבה רף פרוצדורלי מאוד קשה לביטול חוקים של בית המשפט העליון".

לדבריו השיבה ד"ר גייל טלשיר ואמרה: "ראש הממשלה המיועד מניח חרב על צווארה של הדמוקרטיה הישראלית, שתלויה כביכול על עניין מאוד טכני - האם אנחנו מדברים על פסקת התגברות של 61 ח"כים או האם אנחנו מדברים על פסקת התגברות ברוב רגיל. כאשר אנחנו בוחרים ממשלה אנחנו בוחרים בה כדי להוביל מדיניות. דמוקרטיה היא שלטון האזרחים, למען האזרחים. כאשר אנחנו, הציבור במדינה בוחר ממשלה, אנחנו בוחרים בה כדי לקבוע מדיניות, וכרגע יש רוב לממשלה הנכנסת, אך כאשר אנחנו במדינה דמוקרטית נותנים את המנדט הזה לממשלה, אנחנו יודעים שאנחנו מוגנים כי ישנה חוקה שמגנה על זכויות האזרח, וקיימים איזונים ובלמים ומוסדות שאמורים לשמור עלינו כפרטים, כמיעוטים כיחידים וכקבוצות גם כשהממשלה עובדת על מנת לממש את המדיניות שלה".

במושב "ישראל והעולם- אתגרים לדמוקרטיה הליברלית" פרופ' יאשה מונק, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אמר: "אחד האתגרים של הדמוקרטיה הישראלית הוא הוא שיש בה שני אלמנטים שמקשים על יצירת דמוקרטיה מגוונת מבחינה אתנית. בישראל יש קבוצות דמוגרפיות שאין ביניהן אמון ועוינות אחת לשנייה מרוב הדמוקרטיות. מדובר בכמה בלוקים דמוגרפיים ברורים שאינם חושבים על עצמם כבעלי מוצא משותף או סוג של עתיד משותף. בנוסף, ישנו קיטוב פוליטי במדינה הנובע בין היתר מהשסע הדתי-חילוני בה קיימים שני בלוקים שחיים חיים מקבילים. כרגע אין תחושה של אזרחות משותפת באמת בין הקבוצות השונות. אני חושב על מנת שהדמוקרטיה הישראלית תצליח בטווח הארוך, נדרשת דחיפה בחזיתות האלה כדי ליצור חברה שבה תמיד יהיו אנשים שונים זה מי זה אך שאלו יהיו מסוגלים ליצור ולבנות חברה משותפת עבור רוב האזרחים".

לקראת סיום שוחח גדעון סער, שר המשפטים, עם ד"ר אמנון כוורי, ראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. בשיחתם התייחס שר המשפטים לממשלה המתגבשת: "אני חושב שהקואליציה המתגבשת גוררת את מדינת ישראל למקום מסוכן שאנחנו כמובן נתנגד לו ואני חושב שצריך לעורר את הציבור בהקשר הזה. הסכנה האמיתית היא שינוי המשטר במדינת ישראל וגלישה למדינה שבה יש רק רשות אחת אפקטיבית - הממשלה. עוד רוצה הקואליציה המתהווה להשתלט על בחירת השופטים ובמדינה שבה הדרג הפוליטי גם ישלוט בבחירת השופטים באופן טוטאלי וגם יוכל להפוך כל החלטה שיפוטית זו לא מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה".

בסיום הכנס נערך טקס חלוקת פרסי כ"ט בנובמבר לעבודות מצטיינות בנושא ייצוגיות פוליטית, לסטודנטים מכל בתי הספר באוניברסיטת רייכמן. במקום הראשון זכתה עבודתן של ברקת שמאי ומאיה פיינשטיין לויט, בנושא תהליכי החקיקה בכנסת; במקום השני זכתה עבודתם של עדי הלר וערן צור, בנושא ייצוג נשים בכנסת; במקום השלישי זכתה עבודתו של בנימין עמרם בנושא ייצוג פוליטי.