ב-1 בדצמבר 2020 התקיים כנס משותף במסגרת תוכנית ה-MA במשפטים, טכנולוגיה, וחדשנות, ומכון המחקר IPOsgoode בקנדה – ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום הקניין הרוחני והטכנולוגיה ובשיתוף חברת מייקרוסופט. הכנס עסק באתגרי הסייבר שמציבות חברות טכנולוגיה בתחום זכויות האדם.
את הכנס פתח פרופ' ארווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר של קנדה, חבר הוועדה המייעצת של מיזם CybeRighTech, וראש הקתדרה לזכויות האדם על-שם ראול ולנברג. פרופ' קוטלר התייחס לחשש מהפגיעה בערכים דמוקרטיים באמצעות אמצעי סייבר, לצד התרומה של אמצעים טכנולוגיים בתחומים אחרים (כמו למשל המדע והרפואה). עוד התייחס פרופ' קוטלר לניצול המדיה החברתית לפרסום מידע כוזב (פייק ניוז) בכדי לערער את היציבות של מדינות דמוקרטיות: "שנאה online מובילה לאלימות offline".
בתמונה: פרופ' ארווין קוטלר
סוגייה נוספת שנדונה בכנס היא שימוש בטכנולוגיות של חברות פרטיות על ידי גורמי ממשל. גופי אכיפה רבים, גם במדינות דמוקרטיות, משתמשים בטכנולוגיות שפותחו על-ידי גופים פרטיים ונרכשו מהם, להשגחה ומעקב על אזרחים. לצד האכיפה המדויקת שטכנולוגיות אלה מאפשרות, קיים חשש כי שימוש באמצעי ביון מהסוג הזה תאיים על זכויות אדם. פרופ' קוטלר קרא לממשלות ברחבי העולם לדרוש בכל התקשרות עסקית עם חברת סייבר פרטית אישור, כתנאי להתקשרות, כי החברה עומדת בסטנדרטים הבין-לאומיים של האו"ם לעסקים וזכויות אדם.
כלל הדוברים בכנס עמדו על החשיבות במעורבות ממשלתית בקידום ובשמירה על זכויות האדם ועל הטמעה של כללי אתיקה בקרב חברות סייבר פרטיות.
את האירוע ארגן והנחה ד"ר אביב גאון, מרצה וחוקר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ולקחו בו חלק גם פרופ' פינה דגוסטינו, מייסדת ומנהלת מכון IPosgoode ופרופ' אמיר אסיף, סגן נשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה. פרופ' דגוסטינו חזרה על המחויבות של IPOsgoode לקדם שיח מחקרי בין כלל השחקנים בתחומי הטכנולוגיה – החברות הפרטיות, הממשל והאקדמיה כדי לקדם פתרונות משותפים. ד"ר גאון התייחס לדבריו של פרופ' קוטלר ולחשיבות הגוברת להטמעה של כללים אתיים בתחום הבינה המלאכותית.
מר עומרי טימיאנקר נשיא ומייסד משותף בחברת Cobwebs Technologies , סיפר על התהליך פורץ הדרך שעשתה חברת Cobwebs , בסיוע חברת CybeRighTech, ביישום רגולציה עצמית בתחום זכויות אדם, והוא הציע לחברות נוספות בתחום לנהוג כך. מעבר לפן המוסרי, הסביר טימיאנקר, יש בכך גם יתרון עסקי.
גב' לילה פסזטי, יועצת מיוחדת של פירמת עורכי הדין הבינלאומית נורטון רוז פולברייט, הדגישה את הפערים הקיימים והמובנים בין החוק לטכנולוגיה המתקדמת וציינה כי היא אינה מעודדת רגולציה נוספת. לדבריה החוק לא יוכל לגשר על הפערים בין המשפט והטכנולוגיה ונדרשים חוקים גמישים שיגבשו עקרונות וקווים מנחים אשר יאפשרו לחברות לעבוד במסגרתם מבלי לפגוע בחדשנות.
בתמונה מימין לשמאל מלמעלה למטה: ד"ר מתן גוטמן, מר עומרי טימיאנקר, גב' קורנליה קאטרר ו לילה פסזטי
גב' קורנליה קאטרר, מנהלת בכירה במיקרוסופט ואחראית תחום "שלטון החוק" בחברה, הדגישה כי טכנולוגיה של בינה מלאכותית עלולה להיות מסוכנת יותר מטכנולוגיות אחרות בגלל הדיוק של המערכות והיכולת להזיק ולהועיל באותה מידה. על כן, הציעה גב' קאטרר שעל חברות לתת את הדעת לכלל בעלי העניין בשלבי הפיתוח הראשונים של כל טכנולוגיה חדשה. לדבריה מייקרוסופט כבר משלבת בשירותיה בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI).
ד"ר מתן גוטמן, מומחה לחוקה ולדיני זכויות האדם, וממייסדי חברת CRT CybeRighTech המייעצת לחברות וארגונים בתחומי אתיקה, זכויות אדם וטכנולוגיה, אמר כי "אין טכנולוגיה טובה או רעה, אין בינה מלאכותית טובה או רעה. השאלה היא איך משתמשים בהן ומי משתמש בהן". ד"ר גוטמן התייחס למשבר האמון בין הציבור לבין הטכנולוגיה וציין כי אם עד לפני כשנתיים השיח נגע בעיקר לזכות לפרטיות, כיום הוא רחב יותר ועוסקת גם בזכויות האדם ובאתיקה. לעמדתו, הפער האדיר שנוצר בין הרגולציה המחייבת, לבין הטכנולוגיות המתקדמות מחייב חברות ומשקיעים לנקוט בגישה פרו-אקטיבית של רגולציה עצמית בשילוב פיקוח חיצוני-אובייקטיבי, בדומה לפיקוח בתחום הדוחות הכספיים של חברות.
משתתפי הכנס דנו במתח שבין שימוש בטכנולוגיה לשמירה על אתיקה, בחשיבות אימוץ רגולציה מדינתית, ועידוד רגולציה עצמית של חברות, ובצורך ליצור קריטריונים, שימנעו מחברות פרטיות לפגוע בזכויות האדם באמצעות טכנולוגיה.
הקלטה של האירוע זמינה באתר של המכון IPosgoode.
הכנס הוא חלק מסדרה של כנסים בתחום הבינה המלאכותית אשר מתקיימים במתכונת וירטואלית. הכנס הבא צפוי להתקיים בחודש מרץ ויעסוק בהיבטים של אנרגיה ואיכות הסביבה.