כנס "בין שלטון ריכוזי לממשלה קולקטיבית" של המכון לחירות ואחריות

ביום חמישי, ה-15.06.23, התקיים כנס "בין שלטון ריכוזי לממשלה קולקטיבית״, של המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. הכנס עסק בשינויים שחלו בתפקיד ראש הממשלה בישראל, במעמדו ובכלים העומדים לרשותו; במבנה, במעמד, ובתפקיד משרד ראש הממשלה; בעבודת מליאת הממשלה ובהיבטים הממשליים והמשפטיים של עיגון מוסד ראש הממשלה.

בין משתתפי הכנס היו בכירים בשירות הציבורי, מנכ"לי משרד ראש הממשלה לשעבר ומשרדים אחרים, מזכירי ממשלה לשעבר, ראשי סגל, יועצים משפטיים, נציגי חברה אזרחית וחוקרים מובילים.

את הכנס פתח פרופ' בועז גנור, מנכ"ל ומייסד המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, שאמר: "העיסוק בנושא כל כך חשוב בתקופה כל כך חשובה הוא דבר שמאפיין את המכון לחירות ואחריות. אנו נמצאים בתקופה שהיא חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, הדיון על הרפורמה המשפטית או המהפכה המשטרית, כל אחד על פי השקפתו, קשור בטבורו לנושא הכנס. הממשלה או העומד בראשה שולטים למעשה ברשות המחוקקת ואם הרשות השופטת תוכפף לכנסת מעמדו של ראש הממשלה יהא אשר יהא יתחזק שבעתיים. לכן, לדיונים שיתקיימו היום יהיו השלכות חשובות על נושאים שמצויים במרכז השיח".

ד"ר לסלי טריס, סגנית דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הדגישה: "על הממשלה מוטלת האחריות להבטיח את החירויות של כל אזרח במדינת ישראל, נטל אחריות זה כולל גם את גבולות החרות וחופש הפעולה של הממשלה אל מול אזרחי המדינה. הדיונים היום יעזרו לנו להבין את גבולות הממשלה ואת מרחב האחריות שלה כלפינו האזרחים כדי להבטיח את זכויותינו".

ד"ר אמנון כוורי, ראש המכון לחירות ואחריות, ביקש להקדיש את היום לחשיבה מחודשת על תפקיד ראש הממשלה וסמכויות ראש הממשלה, על משרד ראש הממשלה ועל קבלת ההחלטות בממשלה, כמו גם על מגבלות כוחם, שהיא הכרחית לתפקוד דמוקרטי, למשילות ולהחזרת האמון הציבורי במוסדות הנבחרים: "במשטר פרלמנטרי, הממשלה באמצעות הרוב הקואליציוני, שולטת בסדר היום ובקביעת מדיניות ומקבלת החלטות שמשפיעות על חיי היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו, אך הפיקוח על הממשלה מוגבל, ומערכת המשפט, אולי המבצר היחיד כנגד עריצות הממשלה, נתון היום במתקפה. היום, אזרחי ישראל מודעים יותר מבעבר לחשיבותם של איזונים מוסדיים וערים לכוחה המשמעותי של הקואליציה והממשלה וחרדים לשינויים שמוצעים למערכת המשפט ולמשמעותם מבחינת יחסי הכוחות בין הרשויות. נדמה שבעיסוק שלנו סביב יחסי כוחות אלה לא עצרנו לחשוב על הממשלה ותפקיד ראש הממשלה. עד כמה הממשלה היא גוף שמקבל החלטות קולקטיביות ומבטא אינטרסים שונים המיוצגים בקואליציה, או שמא היא גוף שמבטא את סמכותו של ראש הממשלה – ברצותו עושה וברצותו מבטל? בכך נעסוק בכנס".

ד"ר חיים וייצמן, מנהל תחום פוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ציין כי המכון עוקב אחר התמיכה הציבורית בראש הממשלה ובממשלה באמצעות מדדים חודשיים של שביעות רצון: "ממצאי חודש מאי העלו שרק כרבע מהציבור שבע רצון מהממשלה, רואה את הממשלה כקשובה לרצונותיו, או כמי שמטפלת בבעיות החשובות בעיני ורק חמישית מהציבור נותן אמון בממשלה. זוהי תמונה עגומה".

את הכנס כיבד בנוכחותו ראש האופוזיציה ורה״מ לשעבר ח"כ יאיר לפיד: "התפקיד הראשון והמרכזי של ראש ממשלה הוא לקחת אחריות ולחיות עם ההשלכות של החלטותיו. ראש ממשלה בישראל הוא מכונה לקבלת החלטות והוא מקבל בכל יום נתון החלטות קשות במגוון של תחומים יותר מאשר אדם רגיל מקבל בכל ימי חייו. ראש הממשלה עוסק באינטרסים סותרים ובמשאבים מוגבלים והוא מקבל החלטות קשות בתנאים לא אופטימליים ומגיע לתוצאות לא מושלמות בעולם לא מושלם".

המושב הראשון בכנס הוקדש לבחינת תפקיד ראש הממשלה בישראל לאורך זמן. המשתתפים הדגישו את כוחו של ראש הממשלה כגורם שמניע את עבודת הממשלה. במסגרת מושב זה סקר ד"ר אבי שילון את קיצור תולדות משרד ראש הממשלה והעומדים בראשו, והתקיים רב-שיח אודות התעצמות תפקיד ראש הממשלה - האם צורך משילות או ריכוזיות יתר. ברב השיח השתתפו: עו"ד אמי פלמור, ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, פרופ' עופר קניג והגב' נעמה שולץ, לשעבר מנכ"לית משרד ראש הממשלה. את המושב הנחה ד"ר חיים וייצמן.

מטרת המושב השני היתה לדון בתפקידו הנוכחי של משרד הממשלה ובממשקי העבודה שלו עם המשרדים האחרים. במסגרת מושב זה הרצה פרופ' יצחק גל-נור מבכירי חוקרי מדע המדינה ונציב שרות המדינה לשעבר והתקיימו רבי שיח. רב שיח ראשון דן בשאלה האם משרד ראש הממשלה קשוב לציבור? ברב שיח זה השתתפו עו"ד רחל גור, מר עידו פיק ומר אהוד פראוור והוא הונחה ע"י עוד רבקי דב"ש. המשתתפים התייחסו לקושי של משרד ראש הממשלה להיענות לציבור בהעדר מנגנונים שמיועדים לזה. רב שיח נוסף שדן בתמורות שחלו במעמדו ובתפקידו של משרד ראש הממשלה. ברב שיח זה השתתפו מר תומר לוטן, מר יאיר פינס והגב' דלית שטאובר והוא הונחה ע"י ד"ר אילנה שפייזמן. הדיון הדגיש את החשיבות של משרד ראש הממשלה כגורם מתכלל.

המושב השלישי הוקדש לדיון בעבודה הקבינטית של הממשלה ומטרתו הייתה לבחון את עבודת הממשלה במליאתה ואופן קבלת ההחלטות בה. במסגרת מושב זה הרצתה ד"ר אילנה שפייזמן על "דפוסים ומגמות בקבלת החלטות בממשלה". ד״ר שפייזמן ציינה את המגמות המדאיגות בקבלת החלטות ממשלה - מעבר מהחלטות קולקטיביות להחלטות בידי ראש הממשלה ובאישור הממשלה ללא דיון מספיק. פרופ' אלכס מינץ הציג מודלים שונים של קבלת החלטות בממשלה ואת היתרונות בקבלת החלטות כאשר יש מגוון דעות מיוצגות.

השיח במושב זה דן בקבלת החלטות ואחריות משותפת של מליאת הממשלה ובקושי בכך שחלק גדול מההחלטות מתקבלות ללא כל דיון בממשלה. השתתפו בו מר אייל גבאי, עו"ד צבי האוזר, עו"ד אבי ליכט ומר עיסאווי פריג' והוא הונחה ע"י מר עובד יחזקאל.

מטרת המושב הרביעי הייתה לדון בסוגיית עיגון מוסד ראש הממשלה, ובהשלכות האפשרויות של מיסוד מעין זה. את המושב פתחה פרופ' רבקה ווייל בקריאת תגר על מעמדו החוקי של ראש ממשלה בישראל. בהרצאתה, הציעה פרופ׳ ווייל לחזק את המפלגות על חשבון ראש הממשלה בהכפפת הסמכות לפטר ולמנות את ראש הממשלה בידי המפלגה. לאחר מכן התקיים רב- שיח בהשתתפות פרופ' שמעון שטרית וד"ר מיכל טביביאן מזרחי ובהנחיית פרופ' יניב רוזנאי. הדיון הדגיש את סמכות היתר של ראש הממשלה והעדר מגבלות על כוחו.