ימנים ושמאלנים מסכימים: היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט מוטה כנגד הצד שלהם

ד"ר עומר יעיר

בפני היועץ המשפטי לממשלה בישראל, ד"ר אביחי מנדלבליט, עומדת בימים אלו החלטה קשה ושנויה במחלוקת: האם לחתום על הסדר טיעון עם ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים? הסדר טיעון עם נתניהו נוגע באחד הנושאים המקטבים ביותר בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, ויטמון בחובו השלכות פוליטיות ומשפטיות רבות. על כן, אין להתפלא כי מיד לאחר הפרסום על המגעים בין מנדלבליט ובכירים בפרקליטות לבין פרקליטיו של נתניהו בנוגע להסדר טיעון, נשמעו טענות קשות מצד רבים משני צדי המפה הפוליטית בנוגע למנדלבליט עצמו ולהחלטה על הסדר הטיעון.

טענות אלו כנגד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט מצטרפות לשורה של האשמות וביקורות נגדו בשנים האחרונות. כפי שאראה ברשומה זו, מנדלבליט, אשר יסיים את הקדנציה בת שש השנים שלו כיועמ"ש בקרוב מאד (תחילת פברואר 2022), יצטרך לקבל החלטה בנוגע להסדר טיעון כאשר רבים – הן בימין והן בשמאל – סבורים כי הוא מוטה פוליטית כנגד הצד שלהם. תפישות אלו בסבירות גבוהה מקשות על שני הצדדים להעריך את הסדר הטיעון עם נתניהו.

היועץ המשפטי לממשלה בישראל (להלן: היועמ"ש) הינו שומר סף חשוב בדמוקרטיה הישראלית ומצופה ממנו לפעול ללא משוא פנים וללא העדפה לפוליטיקאי או מפלגה כלשהם, אך לחלק מהחלטותיו יכולות להיות השלכות פוליטיות חשובות. ואולי הדוגמה הבולטת לכך מהשנים האחרונות הן החלטות היועמ"ש הנוכחי מנדלבליט ביחס לחקירות נתניהו. מנדלבליט הוא אשר אישר לפתוח את החקירות נגד נתניהו בסוף שנת 2016, והוא גם זה אשר החליט בנובמבר 2019 שיוגשו כנגד נתניהו כתבי אישום באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. היו שראו בחלק מהחלטות היועמ"ש בנוגע לחקירות נתניהו ככאלו שפוגעות בנתניהו, במיוחד ההחלטה לפתוח בחקירות בסוגיות שנתפשו בעת ההיא כתקדימיות, וכמו כן, ההחלטה להגיש נגדו כתבי אישום, בכפוף לשימוע, שבועות ספורים לפני בחירות אפריל 2019. מנגד, אחרים ראו בחלק מהחלטות היועמ"ש בנוגע לחקירות נתניהו ככאלו שמסייעות לנתניהו, במיוחד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגדו בשני מקרים אחרים של חשד לשחיתות, וכמו כן, ההחלטה לדחות את השימוע שנקבע לנתניהו מיולי 2019 לאוקטובר 2019—לאחר בחירות ספטמבר 2019.

לאור האמור, כיצד הציבור הישראלי העריך את פעולותיו של היועמ"ש מנדלבליט? האם הוא נתפש בעיני הציבור הישראלי כנייטרלי או כמוטה לטובת צד פוליטי מסוים? מחקרים קודמים רבים מתחום התקשורת הראו שיריבים פוליטיים נוטים לתפוש סיקור חדשותי מאוזן כמוטה לטובת הקבוצה הפוליטית היריבה. זוהי תופעה המכונה "תופעת התקשורת העוינת". תופעה דומה יכולה גם להתרחש בתפישות הציבור ביחס למוסדות ציבוריים, ולא רק ביחס לסיקור חדשותי. באופן ממוקד, האם ימנים ושמאלנים תופשים את מנדלבליט כמוטה כנגד הצד שלהם, מכיוון שחלק מפעולותיו מאיימות על הסיכוי של כל קבוצה פוליטית להשיג את השלטון? כדי לבחון זאת, ערכתי שני סקרים במהלך 2019. בסקר הראשון, שנערך ימים בודדים לפני בחירות אפריל 2019, נשאלו המשיבים בסקר (1,932 משיבים בסך הכל) "האם לדעתך היועץ המשפטי לממשלה מוטה לטובת נתניהו, מוטה כנגד נתניהו, או שהוא איננו מוטה (נייטרלי)?". שאלה זהה נשאלו גם המשיבים בסקר השני, שנערך בין שבוע לשבועיים לפני בחירות ספטמבר 2019 (1,201 משיבים בסך הכל).

ממצאי הסקרים, ממצאים אשר מדווחים במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Public Opinion Quarterly, מראים כי בדומה לאותה "תופעת התקשורת העוינת", הן בימין הפוליטי והן בשמאל הפוליטי האשימו את היועמ"ש מנדלבליט בכך שהוא מוטה כנגד הצד שלהם. תרשים 1 להלן מציג את ממצאי הסקר הראשון. משיבים בסקר שהצביעו למפלגות שמאל, ובמידה פחותה מעט משיבים שהצביעו למפלגות מרכז, נטו לתפוש את מנדלבליט כמוטה לטובת נתניהו, כלומר כנגד הקבוצה הפוליטית שלהם. ומנגד, משיבים בסקר שהצביעו למפלגות ימין נטו לתפוש את מנדלבליט כמוטה כנגד נתניהו, וגם כאן – כנגד הקבוצה הפוליטית אליה הם משתייכים. הממצאים בסקר השני, שנערך סמוך לבחירות ספטמבר 2019, הינם דומים למדי: מצביעי מפלגות שמאל ומרכז נטו לתפוש את מנדלבליט כמוטה לטובת נתניהו בזמן שמצביעי מפלגות ימין נטו לתפוש את מנדלבליט כמוטה כנגד נתניהו. לממצאים אלו חשיבות רבה, משום שמחקרים קודמים הראו שתפישות של הטיה מקושרות ישירות לירידה באמון במוסד ציבורי כלשהו, כמו גם לפגיעה בלגיטימציה של המוסד. ואמנם, מאז 2017 ועד היום ישנם ישראלים רבים הקוראים לפטר את מנדלבליט לאור החלטותיו בנוגע לחקירות נתניהו, כאשר חלק קוראים לבטל את המשפט נגד נתניהו, וחלק אחר קוראים לפתוח מיד בחקירה כנגד נתניהו בשורה של מקרים אחרים של חשד לשחיתות.

תרשים 1: תפישות של הטיה של היועמ"ש בקרב מצביעי מפלגות שונות

מקרא: "אחר" מתייחס למשיבים בסקר שדיווחו על התלבטות לאיזו מפלגה יצביעו בבחירות ולמשיבים שדיווחו שאין בכוונתם להצביע בבחירות.

באופן מעניין, כשנה לאחר הסקר השני, במהלך אוקטובר 2020, סקר נוסף שערכתי הראה ממצאים דומים של קיטוב תפישתי ביחסם של ימנים ושמאלנים בישראל למשטרת ישראל: מצביעי מפלגות שמאל ומרכז נטו לתפוש את המשטרה כמוטה לטובת נתניהו בזמן שמצביעי מפלגות ימין נטו לתפוש את המשטרה כמוטה כנגד נתניהו. זוהי עדות נוספת לקיומה של תופעה הדומה ל"תופעת התקשורת העוינת" מחוץ לקונטקסט התקשורתי: יריבים פוליטיים נוטים לתפוש מוסדות ציבוריים, ארגונים וגופים שונים כמוטים כנגד הצד שלהם ולטובת הקבוצה הפוליטית היריבה.

בפברואר 2022 אביחי מנדלבליט יסיים כאמור את תפקידו כיועמ"ש ובסבירות לא מובטלת, כמו מנדלבליט, גם מחליפו/תו יאלץ/תאלץ לקבל החלטות משפטיות שתהיינה להן השלכות פוליטיות לא מבוטלות, דבר העלול להוביל לכך שקבוצות פוליטיות שונות יתפשו את היועמ"ש החדש/ה כמוטה כנגד הצד שלהם. על היועמ"ש הבא/ה לשקול היטב את החלטותיו/ה, ואולי אף לבחון דרכים לנסות ולהפחית, מבעוד מועד, תפישות של הטיה פוליטית. כך, למשל, יש לשקול הגברה של שקיפות בהחלטות היועמ"ש וייסוד מנגנונים של אחריותיות (accountability) מול הציבור כאשר מתגלות תקלות בעבודת הפרקליטות.

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

הרשומה מבוססת על מאמר זה:

Yair, Omer. 2021. The Hostile Mediator Phenomenon: When Threatened, Rival Partisans Perceive Various Mediators as Biased against Their Group, Public Opinion Quarterly, 85(3): 864–886, https://doi.org/10.1093/poq/nfab035