בימים שני ושלישי 22-23/5/23, התקיים בקמפוס אוניברסיטת רייכמן כנס הרצליה ה-20 בנושא "חזון ואסטרטגיה בעידן אי-ודאות", בהובלת המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בראשות אלוף (מיל') עמוס גלעד. כנס הרצליה ה-20 חל בתקופה גורלית לעתיד מדינת ישראל התמקד בשני מכלולים הביטחון הלאומי והחוסן הלאומי ובזיקות הגומלין ביניהם.
אל הכנס הגיעו פוליטיקאים ובכירים במערכת הפוליטית הישראלית, מקבלי החלטות, אסטרטגים מובילים בישראל ובעולם ובכירים בצה"ל ומערכת הביטחון. בהם: נשיא מדינת ישראל, מר יצחק הרצוג; הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי; שר הביטחון יואב גלנט; שר החינוך, יואב קיש; שרת המודיעין, גילה גמליאל; ח"כ יאיר לפיד, ראש הממשלה לשעבר; ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון; ח"כ רא"ל (מיל') בני גנץ; ח"כ אביגדור ליברמן; היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, צחי הנגבי; מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר ובכירים נוספים.
במהלך הכנס התקיימו פאנלים ודיונים מרתקים ביניהם: יחסי יהודים- ערבים לאן?, קבלת החלטות כלכליות בעידן אי- ודאות, בין בינה מלאכותית לבינה אנושית: להיות או לחדול?, האנרגיה כמעצב אסטרטגי וכן סוגיית האיום האיראני.
את הכנס פתח כבוד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, אשר שוחח על המשא ומתן המתקיים בבית הנשיא בנוגע לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "לא יכול להגיד בקביעת נחרצת שאין סיכוי כי אני חושב שיש סיכוי .הפרמטרים מאוד ברורים אבל מחייבים דיוני עומק. אני לא נאיבי אך אופטימי כי האלטרנטיבה הרבה יותר מסוכנת, אם נגיע להבנות זה יחזק משמעותית את המדינה. אני רואה יתרון עצום בכך שיש שיח ציבורי ער והפגנות מכאן ומכאן שמביאות שיח דמוקרטי עז. אולי טוב שזה קורה עכשיו ולא עוד שלושים שנה. אני לא מפרט שום תוכנית ב' כי החלופה תהיה איומה לישראל. צריך להבין את גודל האחריות, לדעת לכבד להקשיב ולהבין דברים ואם אני אראה מעשים זדוניים שיעשו כדי לחבל בתהליך אני לא אהסס להצביע על כך".
אחריו עלה פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן: "אנחנו נמצאים היום ברגע היסטורי. אין ספק שאנחנו במלחמת תרבות, אין ספק שהשסעים בחברה הם שסעים קשים ביותר. כשאני מדבר היום על הנושא הזה, על הבסיס של ההגדרה עצמית של מדינת ישראל, אני מדבר בדם. האוניברסיטה הזאת הגדירה את עצמה כאוניברסיטה ציונית וחרטה על דגלה את המחויבות להגדרה העצמית של מדינת ישראל כפי שהיא בהכרזת העצמאות. אנחנו עומדים מאחורי הדרישה לחזור ולהתחיל לבנות את הדיאלוג מנקודת ההתחלה. לא נחזור ולא ניתן יד לקרע במדינת ישראל, פיצול הוא גם סופה של המדינה הזו. זה הרגע לגדלות נפש, לחשיבה חדשה, לנסות להושיט ידיים ולהתגבר על השנאה, אם לא נהיה יחד, לא נהיה בכלל".
אלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן אמר: "אנחנו צריכים לעצור את ההפיכה המשטרית ואת כל גילויי ההתפרקות הממלכתית. אם ישראל לא תהיה מדינה על פי ערכי היסוד שלה, הביטחון הלאומי שלה יפגע בכל ההיבטים. יש הפיכה שנועדה להפוך אותנו ממדינה דמוקרטית משגשגת, למדינה נחשלת. אנחנו נגיע לתהום. זו התרעה אסטרטגית. אנחנו נמצאים בצומת שאין לו תקדים בהיסטוריה. אנחנו בשיא עוצמתנו מול איומים מתרבים. האיום האיראני מתקדם לעבר נשק גרעיני, שמבחינת ישראל הוא האיום היחיד שהוא קיומי".
לאחר מכן התקיים פאנל 'איום הגרעין האיראני: שעון החול הולך ואוזל?', בהשתתפות: אלוף עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי לשעבר וריצ'רד גולדברג, לשעבר מנהל המאבק בנשק להשמדה המונית איראני עבור המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן. במהלך הפאנל אמר מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף נורקין: "לפני שבועיים התקיים מבצע בעזה, שהסתיים אחרי 3 דקות. מה שקרה שם זה ששלושה מפקדים מצאו את מותם בהפרש של 3 שניות במבצע אווירי. אני מניח שיש מעט מקומות בעולם שבזכות מודיעין איכותי וסנכרון מצוין של הצבא הצליחו לעשות דבר כזה ומדובר בחודשים של הכנות. כששואלים אם אנחנו מוכנים זה לא תמונת סטילס, אלא סרט וידאו עם הרבה מרכיבים שלוקח שנים להכין אותם בתחום המודיעין, בניין הכוח והמוכנות האופרטיבית וככל שחולף הזמן המוכנות הישראלית הולכת ומשתפרת".
ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי לשעבר: "בקיץ 2021 המציאות הייתה שהאמריקאים היו עמוק בתוך ניסיון לחזור למהלך שישראל התנגדה לו. העצמנו את המוכנות לתרחיש של חוסר ברירה. מוכנות היא לא רף שממנו אנחנו מוכנים באופן מיטבי, ובאותה נשימה יהיה נכון לומר שצה"ל בעצמו ידע שרמת המוכנות לא הייתה מספקת. היום, שנתיים אחרי, המערכת הרבה יותר מוכנה ואני מייחל שלא נגיע לנקודה הזו. לא שהמדיניות השתנתה בהתאם לסנטימנט פוליטי כזה או אחר, סה"כ עשינו עבודה טובה עם צה"ל, אבל המדיניות לא השתנתה. כדי לממש את המדיניות שעליה דובר יש חשיבות להשאיר את הגזרה מול איראן מתחת לגובה להבות מסוים כדי שנצטרך לעבוד צבאית, שהכלים יהיו מוכנים והסביבה האסטרטגית תהיה ערוכה. עד אז ובמשך 20 שנה ישראל מנהלת קמפיין רחב ומגוון שחלקו צה"לי בסוריה וחלקו באמצעים אחרים באיראן שרמת המורכבות שלו תלויה באיפה אנחנו פועלים, כדי לתת את מרחב הזמן הנדרש ולא לאפשר לאיראנים להתרחב. בתקופה של ממשלת בנט, בנט הוביל קו נחוש יותר אל מול האיום האיראני. איראן ניסתה במספר הזדמנויות לירות כטב"מים על ישראל והחל מנקודה מסוימת היא הפסיקה".
במושב 'הייטק – כור היתוך 2.0 – גיוון תעשיית ההייטק כמשימה לאומית' ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל קיים שיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן: "שיטת גיוס 'חבר מביא חבר' מדכאת את היצירתיות. אם אתה לא בונה צוותים מגוונים זה פוגע, כי אתה יוצר מוצרים לכולם. כשאני מוציא את הראש מהמסדרון שלי אני רוצה להרגיש את כל הרחוב הישראלי. בנוגע לגיוס ערבים, ניגשנו לבעיה הזו כמו שנגשנו לכל בעיה, ונפל אסימון שכל פאנל המראיינים הוא מפילוח אחיד. הבנו שכל הפאנל דיבר לא בשפת המקור של המועמד הערבי, והמועמד היה מגיע עם חששות ופחדים. עשינו שינוי קטן – החלטנו שלכל מועמד ערבי שנבחן לפחות אחד מהמראיינים שלו יהיה דובר ערבית. כך שילשנו את הקף העסקה של הערבים בחברה לאור השינוי הזה".
לאחר מכן נאם שר החינוך, ח"כ יואב קיש, ובדבריו אמר: "השכלה גבוהה לתפיסתי נשענת על שתי רגליים משמעותיות רגל אחת זה היכולת להצמיח דור של אנשים משכילים שישפיעו בכל מגוון החיים, רגל שניה היא רגל המחקר, המחקר האקדמאי האוניברסיטאי הוא רגל לא פחות חשובה שדורשת הרבה מאוד תקציבים, בלי שתי הרגליים האלו האקדמיה לא עושה את משימתה, אני הולך להקדיש מאמצים ותקציבים לכך שהמחקר במדינת ישראל ימשיך לשגשג ויהיה משמעותי ודומיננטי, יש לנו אוניברסיטאות מעולות ברמה עולמית".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר: "המשימה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למעצמת AI. את מה שעשינו בסייבר עלינו לעשות ברובוטיקה ובבינה מלאכותית. ישראל היא הרי מעצמת סייבר. יכולות הסייבר שלנו הן מהמתקדמות ביותר שיש בעולם, והן משתכללות כל הזמן. הסיבה לכך היא זיהוי נכון ובזמן של מימד הסייבר כמימד ביטחוני, כלכלי, לאומי, ובינלאומי. תעשיית הסייבר מביאה ערך עצום לכלכלה ולמשק הישראלי וישראל הפכה למודל לחיקוי. לכן המודל הזה צריך לשמש דוגמא להיערכות לתחום העתיד, ה-AI. יש המגדירים את ה-AI כמהפכה הבאה בשינוי פני הלחימה בשדה הקרב. טכנולוגיות ה-AI יביאו איתם יכולות רבות ונוספות כגון: פעולה של פלטפורמות בלהקות ונחילים ומערכות לחימה הפועלות באופן עצמאי. כל אלו ישולבו בשדה הקרב ויקנו יתרון למי שידע לפתח ולהפעיל אותם באופן מבצעי. אנו פועלים להקמת התארגנות ייעודית, שתתמקד בטכנולוגיות בינה מלאכותית, וברובוטיקה – שניהם קשורים זה בזה, ויחד הם מפתח להכרעה מול האתגרים המתהווים סביבנו. גוף זה יפעל תחת מפא"ת, גוף המחקר והפיתוח החשוב והמוביל בביטחון".
במושב בנושא 'המשבר הפנימי – איום על העוצמה האסטרטגית' בהשתתפות רא"ל (מיל') ח"כ גדי איזנקוט, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ואלוף (מיל') אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון ומפקד חיל האוויר לשעבר, אמר איזנקוט: "חלה השנה תפנית אסטרטגית בתוך מדינת ישראל, בעקבות ההחלטה של הממשלה ללכת למהפכה משפטית. זוהי איוולת אסטרטגית שהחריפה מאוד את מצבה של ישראל". אמיר אשל הוסיף: "הצבא חזק, אבל אני מוטרד מאוד. אני לא רואה איך נותנים לצה"ל את המשאבים שהוא צריך במתאר התקציבי שמדברים עליו".
ח"כ רא"ל (מיל') בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי: "ההתנהלות הבלתי אחראית של הממשלה מכרסמת ביחסים שלנו עם ארצות הברית ובברית שמבוססת קודם כל על ערכים משותפים. מעל קיומו של צבא העם מרחף סימן שאלה. והחמור מכל – הדבר המשמעותי הראשון שהממשלה ביקשה לקדם במציאות כה מורכבת, הוא פגיעה אנושה במבנה המשטר שלנו, ובתעודת הזהות שלנו – במגילת העצמאות״.
שרת המודיעין, ח"כ גילה גמליאל, דיברה על יחסי ישראל – ארה"ב, ואמרה: "מערכת היחסים בין מדינת ישראל לארה"ב היא מערכת יחסית טובה מאוד. אני חזרתי מוושינגטון רק לפני שבוע וחצי. הם סייעו בידינו לכסות את עלויות כיפת ברזל. בנקודה הזו האינטרסים המשותפים הם מאוד גבוהים. נתניהו יגיע בקרוב מאוד לוושינגטון".
ח"כ גדעון סער, שר המשפטים לשעבר ויו"ר תקווה חדשה: "אתה שמעת אותם אומרים במה הם יהיו מוכנים ללכת לקראתנו? אני לא מתכוון לייצר תקדים בנושא. אני מאמין בשיח, צריך גם לדעת לוותר אבל לא על העקרונות והערכים המרכזיים. לדעתי אנחנו רחוקים מלהגיע להסכמה על אזורי החיוג של הרפורמה לשיטתם ולשיטתנו, אבל לדעתי יש מקומות שניתן להגיע בהם להסכמה".
במסגרת מושב 'ישראל על-פי תהום?' בהשתתפות המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, ראש שב"כ לשעבר יורם כהן, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור וד"ר עו"ד אליעד שרגא, אלשיך מתח ביקורת על התנהלות הממשלה סביב המהפכה המשפטית, ושיבח את המחאה הציבורית נגדה: "נפל דבר. הממשלה הבינה את מגבלות הכוח. אם היה נדמה למישהו שלשלטון יש כוח בלתי מוגבל ככל שיש לו רוב, הוא גילה שלא. מי שלא למד את זה בכיכר תחריר, למד את זה עכשיו - לציבור ברחוב יש כוח". ראש שב"כ לשעבר יורם כהן מתח ביקורת על עצם מינויו של בן גביר לשר המופקד על ביטחון הפנים של ישראל: "זו הייתה טעות להפקיד בידי האיש הזה את תיק ביטחון הפנים, עד כדי שכשהייתה מערכה בעזה לא זימנו אותו לדיונים. לא כי חששו שהוא ידבר שטויות, אלא שהוא ידליף". כהן ציין כי בן גביר "יכול להיות שר למשהו אחר, אבל לא של ביטחון הפנים".
באשר לתקציב המדינה ועליית הריבית היום בפעם העשירית אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו: "לבנק ישראל לא הייתה שום ברירה אחרת. במקום לקצץ בהוצאות, הממשלה מגדילה אותן. ההכנסות יורדות וההוצאות גדלות וזה מייצר לחץ אינפלציוני כבד. אין שום דרך אחרת אלא להעלות את הריבית כדי לנסות ולעצור את האינפלציה. התקציב הנוכחי בנוי בצורה בה לוקחים את הדלק ושופכים למדורה כיוון שברגע שמכפילים את תקציב הקצבאות לאברכים למה להם ללכת לעבוד?".
מפכ"ל משטרת ישראל, רב-ניצב יעקב שבתאי, בנאומו בנושא 'אתגרי ביטחון הפנים של ישראל': "שאפנו ותמיד נשאף לטפל במחאות ללא שימוש בכוח ובאמצעים, ולאפשר למוחים לממש את זכותם לשוב לבתיהם בשלום", המשיך. "אך לא פעם אנחנו נדרשים לאכיפה ופיזור הפרות סדר, הללו, אף על פי שהם מחויבים במציאות, הם אינם מצטלמים טוב ולבטח משפיעים על תחושותיהם של אותם מוחים כלפי המשטרה. משטרת ישראל אינה פוליטית וגם לא תהיה. אנחנו מצפים להתנהגות א-פוליטית, לשים את הדעות בצד ולנהוג אך ורק על פי הדין".
בנאומו, שר הביטחון יואב גלנט, אמר: "בסיסי הטרור הצפים, הם המשך ישיר לטרור הימי אותו משליטה איראן ברחבי המפרץ הפרסי והים הערבי ופועלת להרחיבו לאוקיינוס ההודי, הים האדום ואף לחופי הים התיכון. מדובר במדיניות מגובשת ומתוכננת, שנועדה לאיים על נתיבי השיט והטיס, הן הצבאיים והן האזרחיים, ולייצר מצב של הכרזת איום תמידי במרחב הימי".
את היום הראשון נעל ראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף אהרון חליוה: "נסראללה קרוב לטעות שיכולה לדרדר אותנו למערכה גדולה. יש מקומות שהאויב יכול לטעות בנו ולאתגר חלק מתפיסת הביטחון שלנו, ופעולות כמו של נסראללה ואסד הם דוגמה לכך".
את היום השני פתח נשיא אוניברסיטת רייכמן, פרופ' רפי מלניק, בנאום בנושא 'יציבות גלובלית ומקומית: המימד הכלכלי' בדברים: "עידן הגלובליזציה המודרנית הגיע לסופו. העולם היום הרבה יותר מסוכן, ולשינוי יש השפעות רבות - גם על הביצועים הכלכליים בעולם. הפנדמיה והמלחמה היו המסמרים האחרונים של הגלובליזציה המודרנית".
במקביל, התקיים מושב 'אנחנו דור מצוין – דור ה-Z מחפש עתיד' בשיתוף אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת רייכמן. בפאנל השתתפו ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יוראי להב-הרצנו, יו"ר השדולה הגאה והסביבתית בכנסת ישראל, לצד הסטודנטיות טל כהן ועתליה טורונטו, סיו"ר אגודת הסטודנטים. במהלך הפאנל, אמר ביטן: "וודאי שיהיו טענות על התקציב מכיוון שכל גוף רוצה לעצמו, בסופו של עניין תקציב הוא סדרי עדיפויות. אבל תמיד אפשר לשנות לאחר מכן בוועדת הכספים - זה רק תלוי בהכנסות ובצמיחה הכלכלית". אחריו אמר להב-הרצנו: "אני חרד בצורה הכי עמוקה בקשר לעתיד המדינה שלנו. כשאני מסתכל על התקציב אני לא רואה כמעט אף צעד במאבק ליוקר המחייה, זה מחריד".
במהלך מושב 'יחסי יהודים-ערבים לאן?' בהשתתפות ח"כ ד"ר מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, והרב שי פירון, נשיא תנועת פנימה ושר החינוך לשעבר, אמר עבאס: "מי שרוצה להוביל תהליך של שינוי, שיש בו חזון ותקווה, אנחנו יכולים לשנות את דעת הקהל ולהוביל את המגמות הללו".
בנאומו, ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר אמר: "אנחנו נתנגד לתקציב הזה, אבל כדאי שכולנו נעבוד קשה כדי לחזור מהר לשלטון. צריך יהיה לבטל את כל מה שהם עושים עכשיו לפני שהנזק הופך להיות ממשי. שמעתי את כל אלה שאומרים, 'בשביל להיות בשלטון הייתם נותנים להם אותו דבר'. אז לא - לא נתתי להם כשהיינו בשלטון וגם לא ניתן, העתיד של הילדים שלנו הוא לא משהו שנותנים במשא ומתן קואליציוני. התקציב שהממשלה מעלה היום הוא הרסני. אין בו שום בשורה, אין בו שום רפורמה שתשפר את מצב המשק, אין מנועי צמיחה, אין מאבק ביוקר המחיה, יש רק סחטנות אינסופית. זה תקציב שמעודד אנשים לא ללמוד, לא לעבוד, לא לפרנס את הילדים שלהם. התקציב הזה אומר להם: 'אתם לא צריכים לעבוד. הפרייארים יממנו אתכם, והילדים של הפרייארים יממנו את הילדים שלכם'".
צחי הנגבי, היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה: "אנחנו לא היינו רוצים להגיע לסיטואציה שהדילמה תעמוד בפתחנו אך אם לא יהיה מנוס ואיראן תגיע לנקודת האל חזור, מדינת ישראל לא תעמוד מנגד".
הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי: "איראן בגרעין התקדמה בשנים האחרונות בהעשרת האורניום יותר מאי פעם. יש התפתחויות שליליות אפשריות באופק שיכולות להביא לפעולה. אנחנו מסתכלים על איראן דרך שני היבטים - הגרעין והאיום האזורי. לכל אויב שאנחנו פוגשים במידה כזו או אחרת יש טביעת אצבע איראנית. ישנה תופעה בחודשים האחרונים של התקרבות של מדינות באזור לאיראן".
ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון: "כשהוצגה הרפורמה המשפטית גם הדרך וגם כמה מהסעיפים נראו לי מוזרים. אני עדיין מאמין שאפשר להגיע להסכמה בשיחות בחסות הנשיא".
במושב 'ביטחון הפנים והמשילות בישראל במבחן המציאות' אמרה ראשת אגף המבצעים במשטרת ישראל, ניצב סיגל בר צבי: "אנחנו בצרות. נושא ביטחון הפנים לא מקבל את הקשב הראוי לו. חסרה רגל במארג הביטחון הלאומי שנקראת ביטחון פנים, כמו המחסור הקיצוני בכוח אדם. משטרה שנחלשת זה סימן לא טוב, שהסדר החברתי תלוי על בלימה. נושא כוח האדם הוא המרכזי והמשמעותי".
לקראת נעילת הכנס במושב בנושא 'זהות ישראלית – מה מחבר אותנו?' נאם ארנון בר דוד, יושב ראש ההסתדרות, ואמר: "אני רוצה לראות את מדינת ישראל האהובה שלנו יוצאת מהמשבר הזה ומה שלא צריך להתעסק בו, לוקחת את כל המשאבים שיש לה בהנהגה נכונה - אפשר להוביל את מדינת ישראל חזרה לפסים ולהצלחה".
לצפייה במושבים המלאים של כנס הרצליה בקישור
