מחקר חדש של פרופ' דפנה קריב מבית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן מראה כי בני דור ה-Y סומכים על יכולותיהם בתחום החדשנות, ולא עושים שימוש בכלים המיועדים להחדרתה בארגונים, בשעה שדור הX משתמשים במשאבים הנדרשים, וכך יכולים להביא את החברות שלהם לרמות חדשנות גבוהות יותר
פרופ' קריב: "הטמעת חדשנות אינה רק עניין של גיל או דור, אלא התנהלות שיש להטמיע בעסק היזמי"
התפיסה השלטת היא שצעירים, לעומת קבוצות גיל אחרות, הם חדשניים ויזמיים מטבעם ומתוקף כך ישנה ציפייה שיובילו בהכנסת חדשנות לחברות יזמיות שבראשן הם עומדים.מחקר חדש בחן עד כמה יזמים בני ובנות דורות ה-X,Y,Z חדשניים באמת בניהול העסקים שהקימו, ומצא ממצאים מפתיעים.
פרופ' דפנה קריב, עם צוות בינ"ל - מקנדה, פרופ' לואיס סיסנרוס, מארה"ב ד"ר נוריס קרוגר ומישראל ד"ר גבי קאשי - הופתעה גם היא מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת האקדמי European Journal of Innovation Management.
לדבריה, "שילוב חדשנות בארגונים מונע מחיבור לאקוסיסטם, שיתופי פעולה, מו"פ, השקעה כספית וגיוס מימון, ועוד. במסגרת המחקר בחנו עד כמה הם משתמשים במקורות התמיכה החיצוניים הללו כדי לקדם חדשנות. הממצאים הצביעו על כך שהצעירים מעוניינים להטמיע חדשנות בתחומים רבים ומגוונים יחסית (ראו טבלה). עם זאת, בחינה של יישום והטמעה גילתה שהמייסדים מדור ה-X דווקא מחוייבים לתהליך יותר, דבר המתבטא בכוונות השקעה כספית, ופעולות שונות שמקדמות החדרת חדשנות לחברות שלהם.
"ממצאי המחקר מלמדים כי חדשנות איננה רק תכונה או הרגלים דוריים, אלא התנהלות שיש להטמיע בתוך העסק היזמי, להשקיע בו ולגייס תמיכה של בעלי עניין באקוסיסטם כדי לממשו. עסק יזמי אמנם נוסד על תשתית של חדשנות, אך בעולם היזמי, הדינמי, אין לחדשנות את הפריווילגיה לשקוט על השמרים והיא מחייבת דינמיקה תמידית.
"כדי לייצר חדשנות אפקטיבית, עסק יזמי מחוייב להיות בקשר תמידי עם בעלי העניין באקוסיסטם. הם למעשה 'מייבאים' את הצרכים, ולכן גם את ההזדמנויות שקיימות בחוץ בכל רגע ורגע, אשר יהוו את התשתית לחדשנות הבאה.
כמו-כן, הגישה של הצעירים לפיה הם יכולים לפתח ולנהל את החדשנות בעצמם היא מוטעית. בעלי העניין מהאקוסיסטם מביאים מידע, משאבים וידע, שאינם בהכרח זמינים ונגישים למייסדי העסק היזמי. המסר שמביא המחקר הוא שעל המייסדים להשקיע בחדשנות, ללמוד לנהל אותה, לייצר שת"פ עם האקוסיסטם, ובהיבט האקוסיסטם – לזמן את האמצעים לפתח, לנהל ולתחזק חדשנות בארגוניים היזמיים.
התאוריה מחלקת את הגופים התומכים ביזמים באקוסיסטם, כמו גופים ממשלתיים, קרנות הון סיכון, אקדמיה, יועצים, בנקים וכו', למי שהם ברידג'ים (bridging), כאלה שמחברים בין עסק היזמי לבעלי עניין, פותחי דלתות, מייצרים שיתוף בידע ומלמדים מיומנויות, וכיוב', ובאפרים (buffering), כאלה שמטרתם להגן על העסקים היזמיים ועל עצמם, ולכן בוחרים בבירוקרטיה, טופסולוגיה, נהלים, וכיוב'.
"גילינו שהיזמים המבוגרים יותר מדור ה-X תופסים את החבירה לגופים באקוסיסטם כברידג'ינג, אמצעי שעוזר ומקדם אותם. הם אף מתייחסים לבירוקרטיה (למשל לטובת קבלת מימון פיננסי) כהזדמנות להעמקת הידע.
"בהיבט זה, היזמים הצעירים יותר מדורY ו Z רואים באקוסיסטם פונקציה של באפרינג. מסתמן, שהצעירים מרגישים בטוחים ביכולות שלהם להתנהל בעצמם. הם בודקים וחשדניים כלפי גופים באקוסיסטם, מחפשים כל פריט מידע באינטרנט, וסבורים שהם יודעים מה שצריך בתחום החדשנות, ולכן לא משתמשים בכלים מהאקוסיסטם, ובכך למעשה מצמצמים את טווח החדשנות שלהם. לעומת דור ה- X שכן משתמש בגופים מהאקוסיסטם לקבלת מימון לפיתוח חדשנות, לבדיקות מעבדה לתיקוף החדשנות או ליעוץ כיצד להחדיר חדשנות, שמצליח לקדם היבט זה יותר מהצעירים ממנו.
"ניכר כי יזמי דור ה- X מייחסים משמעות כבדת משקל לחדשנות טכנולוגית ומוצרית. הם מתכוונים להשקיע בה יותר, ובהתאם גם מתכוונים להשתמש בבעלי העניין מהאקוסיסטם לפיתוח ושיתוף לטובת הטמעת חדשנות. מאחר שהם מצויידים כבר בידע וניסיון בפיתוח חדשנות עסקית, כל הנראה שהם אינם רואים בה יעד מרכזי לפיתוח העסק היזמי שלהם.
לעומתם, הצעירים מדורות ה- Y וה- Z מעוניינים להטמיע חדשנות בתחומים רבים ומגוונים יותר מדור ה- X, אך אינם מתכוונים להשקיע רבות כספית בפיתוח והטמעה של חדשנות, ואף תופסים סיוע מבעלי העניין שבאקוסיסטם כבירוקרטי מדי ומערים קשיים. זאת, ככל הנראה עקב תחושתם כי הם on top of things ויכולים לייצר את החדשנות בעצמם, הן מתוקף מומחיותם הטכנולוגית הידועה בספרות המחקרית כגבוהה יותר מהדורות הקודמים להם, והן מתוקף אורח חייהם והרגליהם ביצירת קשרים ועסקים דרך המדיה החברתית, קנייה ומכירה וירטואלית, ובכלל זה הם מגלים ביטחון גבוה בהשגת כל מידע שהוא דרך האינטרנט.
**במחקר נוטרלו היבטים כמו וותק, כדי לאפשר להשוות בין בני הגילאים השונים, ורמות הוותק שלהם בארגונים.
