על פי מדד אמון הציבור הישראלי של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן:

חודשיים אחרי הקמת הממשלה והצגת עיקרי הרפורמה המשפטית - הציבור הישראלי מביע חוסר אמון וחוסר שביעות רצון מתפקוד הממשלה ומאבד אמון בנשיא המדינה. הזוכים באמון הציבור: בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה

המכון לחירות ואחריות בוחן בכל חודש את אמון הציבור ברשויות השלטון. מדד חודשי זה מאפשר בחינה של מגמות ושינויים באמון שהציבור נותן במוסדות השלטון ובמידת שביעות הרצון שלו מתפקודם.

בתום חודשיים מהקמת הממשלה, וכמעט חודשיים מאז שהשר לוין הציג את עיקרי הרפורמה המשפטית, שמשמעותם שינוי משטרי בישראל, ניתן לראות שהציבור מבטא חוסר אמון בממשלה (22%) ובכנסת (17%), ירידה באמון בנשיא (43%), לעומת אמון יציב בבית המשפט העליון (42%) ואמון גובר ביועצת המשפטית לממשלה (37%).

עוד ניתן ללמוד ממדד אמון הציבור כי הממשלה והכנסת זוכות לרמות האמון הנמוכות ביותר מבין מוסדות השלטון. אמנם, כצפוי, בחודש ינואר 2023, לאחר שהציבור אמר את דברו בבחירות, הושבעה הכנסת וכוננה הממשלה, ניתן לראות עליה קטנה ברמות האמון במוסדות אלו (5 ו 4 נקודות אחוז בהתאמה), אך זו עליה נמוכה שלא מראה שינוי משמעותי מרמת אמון הציבור בממשלה הקודמת.

יתרה מזאת, במדד שביעות רצון הציבור מהממשלה ומתפקודה ניכר שבעוד שבחודש ינואר, עם כינון הממשלה, היתה עליה (צפויה) בהערכה הציבורית של תפקוד הממשלה (32%), הרי שכבר בפברואר הערכה ציבורית זו ירדה חזרה לרמה של סוף כהונת הממשלה הקודמת (27%).

חשוב לציין את הירידה באמון הציבור בנשיא המדינה: ירידה משמעותית של למעלה מעשר נקודות אחוז בחודשים ינואר ופברואר, חודשים בהם הנשיא לוקח חלק פעיל בדיון הפוליטי סביב ההצעות לשינוי משטרי.

הירידה באמון הציבור בנשיא המדינה הנה במקביל לעליה ברורה (אך קטנה) באמון ברשויות אכיפת החוק, המושפעת מעליה באמון הציבור במשטרה (5 נקודות), עליה באמון ביועצת המשפטית לממשלה (3 נקודות) לצד עקביות ברורה באמון הציבור בבית המשפט העליון (סביב 40%).

לסיכום, ניכר כי המוסדות בעלי האמון הציבורי הגבוה ביותר הם בית המשפט העליון (יציב), נשיא המדינה (מגמת ירידה) והיועצת המשפטית לממשלה (מגמת עליה). המוסדות בעלי האמון הנמוך ביותר הם הכנסת והממשלה, וזו האחרונה איבדה את התמיכה הציבורית בתוך פחות מחודשיים של פעילות.