משפט מבוים 2020 

משפט ופסיכיאטריה 

 

הרכב השופטים היושב בדין:

כבוד השופט נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון, ראש ההרכב.

ד״ר אורן אסמן 

עו״ד מירה היבנר-הראל

 

הצדדים להליך - הסטודנטים המשתתפים:

גב' מאי ארלובסקי, גב' שני ארד, גב' שני שוופי, גב' תמר אדרי, גב' ענבר סמו וגב' קסם גמליאל. 

 

ניהול אקדמי:

ד"ר נטע נדיב, עו"ד עידו וקשי ועו"ד אלון מאור. 

 

עובדות המקרה:

אורלי, צעירה מהמרכז בת 30 , עם רקע באשפוזים פסיכיאטריים קודמים, נכנסה להריון לאחר טיפולי הפריה רבים. בשבוע 10 להריונה, ביקשה להפסיק את ההיריון, זאת לאחר שקראה מחקרים רבים לפיהם קיים סיכוי גבוה לעובר לחלות במחלת נפש תורשתית. עוד טענה, שהאחות שביצעה בה את ההפריה כישפה את העובר, והוא עתיד להיוולד עם מום בלתי הפיך. מחשש של בני משפחתה שהיא תפגע בעובר, אושפזה אורלי בכפייה.

 

עו"ד מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הגיש בשם אורלי ערר על החלטת הפסיכיאטר המחוזי לאשפוז הכפוי. הוועדה הפסיכיאטרית שדנה בערר בנוכחות עו"ד המייצג את אורלי אישרה את האשפוז בטענה שאכן קיים סיכון גבוה לפגיעה בעובר, זאת נוכח מחלת הנפש ממנה סובלת אורלי. ערעור על החלטת הוועדה שהוגש לבית המשפט המחוזי גם הוא לא צלח. בית המשפט קבע שאכן יש קשר בין המסוכנות לבין המחלה.

 

מיד עם אשפוזה ביקשה אורלי להופיע בפני ועדה להפסקת הריון לצורך ביצוע ההפלה, אולם הרופא המטפל סבר שהיות והיא נמצאת במצב פסיכוטי היא לא מבינה את משמעות הבקשה, ועל כן לא התיר זאת. לטענתם, העובדה שאורלי חפצה כל כך בהריון וכעת מבקשת להפסיקו דווקא מחדדת את קיומו של ההתקף הפסיכוטי. בתשובתו הוסיף, שרק עם שיפור ממשי במצבה הפסיכוטי, וככל שעדיין תעמוד על בקשתה, אז הוא ישקול לאשרהּ. בשבוע 20 להיריון, עת התקיימה רמיסיה (שיפור במצבה), אושרה בקשתה, והיא נשלחה מטעם בית החולים לוועדה להפסקת הריון, אשר אישרה את הפסקת ההיריון. אף על כן, בית החולים לא ביצע את החלטת הוועדה בטענה שהחולה עדיין במצב פסיכוטי ולכן אין בסיס לבקשתה להפסקת ההיריון.

 

בית החולים התנה את הפסקת ההיריון בהסכמתה של החולה להארכת האשפוז בחודש נוסף, כדי לאפשר להתקף הפסיכוטי לחלוף. אורלי נתנה את הסכמתה. בחלוף כחודש, כשהיא בשבוע 24 להריונה, כבר לא ניתן היה להשלים את החלטת הוועדה הראשונה כיוון שעל פי הוראות החוק, הפסקת הריון לעובר בשלב זה, מצריכה את החלטתה של הוועדה להפסקת הריון בשלב החַיוּת. על כן נשלחה החולה על ידי המוסד הרפואי לוועדה זו, אשר התרשמה שאין לאפשר לחולה לבצע הפסקת הריון.

 

אורלי הגישה תלונה על אי קבלת טיפול רפואי והפרת זכויותיה למחלקת פניות הציבור בבית החולים. בתשובה לפנייתה נענתה שלא ניתן להתערב בהחלטה מקצועית ומנומקת של הצוות הרפואי הישיר. בהמלצת בני משפחתה, מחליטה אורלי להגיש תביעה לתשלום פיצויים בשל רשלנות בית החולים, אי ביצוע של החלטת הוועדה להפסקת הריון, והשתהות בשליחתה לוועדה. בית המשפט המחוזי הדן בתביעה, קבע שהאחריות אינה מוטלת על בית החולים (ולכן לא נדרש לשאלת הנזק לאורלי), שכן מדובר בהחלטה מקצועית שאין מקום לערכאה שיפוטית להתערב בה. עוד ציין בית המשפט המחוזי שלא ניתן לפסוק כי נגרם לאורלי נזק מהחלטת בית החולים, משיזמה בעצמה את טיפולי הפוריות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון להטלת אחריות על בית החולים.

 

כעת, חוזרת בה אורלי מהסכמתה לאשפוז לפי דרישת בית החולים. כדי למנוע את שחרורה, פעל בית החולים על פי הוראות החוק, ותוך 48 שעות הוציא הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז כפוי חדשה, הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ולאחר מכן בית המשפט המחוזי דחו את הערעורים שהגישה, במסגרתם הרחיבה אודות כלל אשפוזיה. בכל ההחלטות האמורות נקבע שאורלי עדיין מסוכנת לעצמה ולעובר, ללא שהייתה אינדיקציה עובדתית לכך. אורלי הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין אשפוזה. לאחר שנשמעו דעות הצדדים החליט בית המשפט להעניק רשות להגשת הערעור.

 

במשך שהותה במחלקת האשפוז בבית החולים אושפז גם גבי, גבר בן 40 , בצו אשפוז מבית המשפט המחוזי, להסתכלות פסיכיאטרית בת שבועיים, כחלק מהליך פלילי שמתנהל נגדו בחשד לעבירות אלימות קשות. לשם השלמת הליך ההסתכלות, האריך בית המשפט את הצו לתקופה מצטברת של ששה חודשים. במהלך אשפוזו נהג גבי, המתאפיין בהתנהלות מניפולטיבית, אלימה ונצלנית, לאיים על מאושפזים רבים שיעבירו לו כספים, וביניהם אורלי. תחילה שיתפה אורלי פעולה והעבירה לו כספים באמצעות בני משפחה ומכרים, אך כשחדלה לעשות כך, בהמלצת בני המשפחה, הכה אותה גבי בבטנה וכעת חוששת אורלי עוד יותר לפגיעה בעובר. עמותת "קול אדם", אשר שמעה אודות המקרה מפי אורלי בביקור תקופתי בבית החולים הפסיכיאטרי, עתרה לבג"ץ נגד שר הבריאות בדרישה להפריד את האשפוז האזרחי לפי צו בית משפט בהליכים פליליים בבתי החולים הפסיכיאטרים. במסגרת העתירה מגוללת העמותה גם את סיפורה האישי של אורלי.

בשל סמיכות המקרים שהובאו לפתחו, עניינה האישי של אורלי בהם וחשיבותם, מחליט בית המשפט העליון לאחד את הדיון בשלושת המקרים ולדון בהם בהרכב תלתא.

 

 

כתבי הטענות:


קייס ע"א - כתב תשובה

קייס 1 - ערעור

קייס 2 - רע"א - תגובת משיבים

קייס 2 - בקשת רשות ערעור

קייס 3 - בג"צ עתירה

קייס 3 - בג"צ תגובת המשיב

 

לצפייה במשפט המלא: