תלמידה לתואר שלישי במשפטים בהנחיית פרופ' ליאור זמר, בנושא זכויות היוצרים לפי מודל השריעה האסלאמית. אני בוגרת הבינתחומי; תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים ותואר שני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית.
המחקר שלי בוחן את ההצדקה לזכויות היוצרים לפי השריעה האסלאמית. האם ישנה הצדקה להכיר בזכויות היוצרים ואם לאו. ככל שיש הצדקה להכיר בזכויות היוצרים לפי אימות המידה של דת האסלאם, הכיצד נראה מודל זכויות היוצרים לפי השריעה האסלאמית. בעבודת התזה שלי, במסגרת התואר השני, עסקתי בבחינת ההיבטים לזכויות היוצרים בתקופה הג'אהלית, טרום אסלאמית. סקרתי את מקורות החקיקה האסלאמית ובחנתי לפי המקורות השונות האם ישנה הצדקה לזכויות יוצרים. בין היתר התייחסתי למשמעות "קניין" לפי דת האסלאם, לעליונות הקריאה, לחשיבות השגת הידע והפצתו לפי דת האסלאם, הכוונה התנהגויות ועוד. מטרת המחקר שלי להציב מודל לזכויות היוצרים שיהיה עמיד, איתן ושימושי. במסגרת התואר השלישי אני מתכוונת להעמיק מחקר באותן שאלות שעלו במסגרת התזה. מכאן אני אתייחס למשמעות המונח "זכות" לפי דת האסלאם היות ועסקינן בזכויות. כמו כן, אני אתייחס בהרחבה למונח "קניין", למועח "בעלות" על הקניין ומהם התנאים השרעיים לפיהם מוגדרת הבעלות על הקניין. ממה שלמדתי עד כה, ניתן לומר כי השריעה האסלאמית מכירה בזכויות הפרט לקניין פרטי אלא שקניין זה אינו טהור במאה אחוז והוא משותף בחלקו עם כלל הציבור. הקניין לפי השריעה האסלאמית הינו בעל תפקיד חברתי והוא לא יכול להתקיים ו/או לקבל הצדקה ו/או הכרה בנפרד מאותו תפקיד. ההבנה האסלאמית לפיה מקור הקניין בכללותו הינו אלוהים שברא את כל העולם על משאביו והעמידו לרשותנו, משפיעה על תפקיד הקניין שברשות היחידים. מכאן, האסלאם אוסר מונופולין ואוסר מניעת הידע והפצתו. ישנה חובה שרעית להפיץ את הידע ברבים דבר שאינו יכול להתקיים בעולם שבו ניתנת הגנה אוטומטית ומוחלטת על זכויות היוצרים. המודל האסלאמי הינו מודל ציבורי וחברתי כאחד.