נדין ליב

 

נדין היא תלמידה לתואר שלישי בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן), בהנחייתו של פרופ' דב גרינבאום; המחקר עוסק בהשלכות המשפטיות הצפויות משימוש העתידי בממשקי מוח-מחשב. נדין היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים (2016), תואר שני בממשל בהצטיינות מהמרכז הבינתחומי הרצליה (2018) ותואר שני בקרימינולוגיה בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן (2018). דין ליב

 

במסגרת לימודי התואר הראשון הייתה נדין פעילה בקליניקה המשפטית לשינוי חברתי, ובמקביל התנדבה ב"תנועה לאיכות השלטון" ובעמותת "שורת הדין". במהלך לימודי התואר השני התנדבה נדין ב"מכון למדיניות נגד טרור" והייתה חברה בצוות כתיבה של נייר עמדה שעסק בהצעת חוק המאבק בטרור; בעקבות התנדבותה הוצעה לנדין עבודה במכון כחוקרת אקדמית בתחום הסייבר, במסגרתה פרסמה מאמרים בכתבי עת מקצועיים, בעיתונות בינלאומית ובפרסומים של האו"ם, ואף הרצתה בכנסים בינלאומיים. במקביל לעבודתה כחוקרת, שימשה נדין גם כעוזרת הוראה במגוון רב של קורסים במרכז הבינתחומי (כיום אוניברסיטת רייכמן).

 

לאחר סיום הלימודים יצאה נדין להתנדבות ב-"A Hope for Children" – בית יתומים לילדים נשאי איידס באדיס אבבה שבאתיופיה – והעבירה שם הרצאות בנושאי זכויות אדם לבני הנוער החוסים בו ולצוותים המטפלים בהם. את התמחותה עשתה נדין ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים וכיום היא עובדת כעורכת דין בפירמת מיתר, במחלקת תעשיות ביטחוניות, ביטחון פנים, סייבר, תעופה וחלל.


עבודת הדוקטורט מבקשת ״להקדים תרופה למכה״ ולפתור את הבעיה של חוסר העקביות הנורמטיבית הצפויה להתממש כתוצאה משימוש בממשקי מוח-מחשב. חשיבות הנושא נובעת מהעובדה שממשקי מוח-מחשב עתידים ליצור בעיות משפטיות חסרות תקדים, המצריכות ללטש את החוקים הקיימים באופן שיכילו את התכונות והמאפיינים הייחודיים של ממשקי מוח-מחשב. המחקר יבצע ניתוח שיטתי של תחומי המשפט השונים ויאתר פערים על ידי בחינה שלתפיסות משפטיות, נורמות מקובלות ודוקטרינות רלוונטיות, והצלבתן אל מול היישומים העדכניים ביותר לשימוש בממשקי מוח-מחשב. אז יציע המחקר דרכים להתגבר על הפערים על ידי יצירת מסגרת סדורה של קווים מנחים להתמודדות מעשית עם ממשקי מוח-מחשב תוך התמקדות בשלושה היבטים: ראשית, השילוב של ממשק מוח-מחשב עם בינה מלאכותית – נוכח הפוטנציאל הגלום בו לייצר את התרחישים המשפטיים המורכבים ביותר; שנית, משפט אזרחי/פרטי - בשל היותו התחום המשפטי שקיבל הכי מעט התייחסות אקדמית עד כה; שלישית, יחסי הגומלין שבין הפרט, החברה (society) והתאגיד - מתוך ההבנה כי איזון עדין בין השלושה מצוי בליבתה של חדשנות אחראית.