מלכה עווידה

• 

  
  

  אני מכהנת בתפקיד רשמת הוצאה לפועל העוסקת, בין היתר, באכיפת פסקי דין למזונות. לעבודה זו מטרה כפולה: לבדוק את ייחודיותה של מערכת ההוצאה לפועל בישראל – מה זה "הוצאה לפועל"?, מידת היעילות והאפקטיביות של האכיפה בהשוואה למדינות מובילות בעולם וכד'; וכן לבדוק ולבחון מצד אחד את הייחודיות של מערכת זו באכיפת פסקי דין למזונות ומצד שני את החסרונות והבעייתיות בהקשר המיוחד של אכיפת פסקי דין למזונות כמקרה־בוחן בכל הנוגע ב"הוצאות חריגות" (רפואיות וחינוכיות), ולבצע היזון חוזר של אכיפת פסקי דין למזונות בהוצאה לפועל המבוסס על הניסיון המעשי של חבריי הרשמים ושלי. בכך אוכל להאיר את המורכבות ואת הבעייתיות הקיימת באופן שבו מוסדרים ומוגדרים תשלומי הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות (המכונות "מחציות") בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובשלב האכיפה ועוד סוגיות מהותיות הנגזרות ממורכזות זו .

  
  שאלות המחקר המרכזיות ושאלות־משנה הנגזרות מהן

  
  במחקר זה שתי שאלות מרכזיות:

  
  השאלה הראשונה עוסקת בייחודיותה של מערכת ההוצאה לפועל בישראל בהשוואה למדינות מובילות בעולם ואפקטיביות המערכת בישראל. במסגרת שאלה זו אבחן מהו ההבדל בין שיטות האכיפה בישראל לעומת מדינות מובילות בעולם; האם השיטה המקובלת בישראל טובה יותר? האם היא מעניקה הגנה נרחבת יותר על זכויות חייבים וזוכים כאחד?

  
  השאלה השנייה נוגעת בהצגת מנגנון האכיפה הייחודי בהקשר של פסקי דין למזונות ומהצד השני הצגת החסרונות והבעייתיות הקיימת בהקשר מיוחד זה וכמקרה בוחן אבדוק אכיפת סעיף ההוצאות החריגות בהוצאה לפועל : כיצד ניתן לשנות את המצב הקיים ולהביא לידי אכיפה אפקטיבית ויעילה של סעיף ההוצאות החריגות בהוצאה לפועל? כיצד ניתן לשנות את מדיניותם של בתי המשפט לענייני משפחה בהקשר זה? היכן מתחילה הבעייתיות ?האם שינוי בחקיקה הוא הפתרון?

  
  הוצאות חריגות ישמשו מקרה־בוחן אשר ממנו נגזרות שאלות־משנה: האם ראוי שיהיה הורה מרכז שהוא האם? האם החלוקה הראויה בין ההורים היא חצי־ חצי? האם הגישה שמאמצים בתי המשפט לענייני משפחה באסדרת ההוצאות החריגות היא הגורם לבעייתיות בשלב האכיפה? או שמא הבעיה היא כבר בשלבי האכיפה?

  
  אבחן, בין היתר, את העמימות לגבי הוצאות תלויות שהות ולא תלויות שהות אחרי פרשת פלונית, תוך הענקת תשומת לב מיוחדת לעמימות שנוצרת בין הפרטים, אשר מגבירה את חוסר הוודאות באשר להיקף ההוצאות על הילדים, לרבות סכומי התשלום, אפשרויות התכנון החודשיים (ויצירת סעיפים ה"מחציות", כפי שיפורט להלן), הוצאות נוספות, הקשר לרמת ההכנסה וכד'. המגמה בבתי המשפט לענייני משפחה היא לאמץ את ההבחנה בין הוצאות תלויות שהות ובין הוצאות שאינן תלויות שהות, הבחנה אשר מסרבלת את הליך האכיפה בהמשך, כאשר הצדדים מעלים טיעונים באשר לסוג ההוצאה ולגורם המשלם, וזאת, כאמור, על אף הקביעה המקדמית של בית המשפט, במרבית המקרים, לפיה חלוקת ההוצאות תהיה באופן שווה בין הצדדים. במסגרת הבדיקה אבחין בין פסקי דין שניתנו לפני פרשת פלונית לעומת פסקי דין שניתנו לאחריה.

  
  נוסף לאלה, ארחיב את הבחינה ואת הדיון גם לקושי ביישום פסיקותיהם של בתי המשפט ובתי הדין בשל הצורך המתמיד בשיתוף פעולה ובהסכמה בכל הנוגע לקטינים (לפי חוק הכשרות המשפטית (להבדיל מיישומים דומים בהוצאה לפועל, שם אין צורך בהסכמה אלא אם פסק הדין קבע זאת במפורש). אבחן את הסתירה הזו, אשר מובילה, בין היתר, לבחינת השאלה מדוע מלכתחילה בתי המשפט קובעים תנאי של הסכמה, חרף הוראות החוק והעובדה כי הסכמה זו, לרוב, כלל אינה ניתנת להשגה בשלבי האכיפה.

  
  בצורה רחבה יותר אבחן שאלת קיומה של אכיפה אפקטיבית של פסקי דין למזונות בהוצאה לפועל. כך, למשל, חלק ממרכיבי פסק הדין בהקשר של מחציות אינו נקבע בצורה הרמטית וסופית, מה שמוביל לשאלה – כיצד אוכפים חלק זה? ולשם ההשוואה – כיצד אכיפה דומה נעשית במדינות בולטות אחרות בעולם? באופן ממוקד יותר, אבחן האם הבעייתיות הנגרמת בשל חוסר אחידות בניסוח סעיף ההוצאות ועוד חלק מהחסרונות שאמנה לאחר מכן נוצרת כבר בשלב מתן פסק הדין או שמא רק בשלב האכיפה? האם בעייתיות זו פוגעת ביעילות האכיפה?

  
  כדי לבחון את השאלה הזו, אציע מודל תלת־שלבי כרונולוגי:

  1. שלב מתן פסק הדין;
  2.  שלב האכיפה בהוצאה לפועל (פן אכיפתי);
  3. שלב פסיקת ההוצאה לפועל (פן פסיקתי).
     על־פי המודל, כאמור, האם הבעייתיות נוצרת (ולכן מתחילה) כבר בשלב מתן פסק הדין? או שמא רק מאוחר יותר בשלב הפסיקתי יציר ההוצאה לפועל? האם קיימת, או צריכה להיות קיימת, אחידות בין השלבים? מהו משקלו של שיקול הדעת השיפוטי שנתון אף הוא לרשמי ההוצאה לפועל?

  
  כדי להתמודד עם השאלות האלה ועוד, אבדוק ואבחן תיקים שונים בהוצאה לפועל באמצעות מספר משתנים:

  1.  אבחן את השינויים בפסקי הדין שניתנו לפני פרשת פלונית ולאחריה ביחס לקביעת גובה המזונות ולסוג ההוצאות כדי לבחון באופן מהותי את השינוי שחל בדיני המשפחה בהקשר הזה בעקבות פרשת פלונית;
  2. אבחן את ההבדלים בין פסק דין רגיל ובין פסק דין המעניק תוקף להסכמות הצדדים (דוגמת השאלה –האם סכום המזונות שונה בפסקי כאלה?);
  3. אבחן את מידת ההשפעה של פרמטרים שונים, כגון מספר ילדים, גיל, הכנסות האב והאם, דת וכד', וזאת כדי להבין את המשמעות הכלכלית של הפרמטרים האלה ואת שיעור התוספת שפרמטרים שונים יוצרים;
  4. לבסוף אבחן כיצד מתקיימת האכיפה בתחום ספציפי זה במדינות בולטות בעולם, דוגמת קנדה ואנגליה.