תחומי המחקר שלנו

פרופ' דן זכאי

זמן פסיכולוגי - הזמן הוא מימד חיוני להסתגלות של כל אורגניזם לסביבתו. בני האדם מודעים לזרימה של הזמן, אך עדיין אינם מצוידים במנגנון לתפיסת זמן. סוגיה מרכזית להבנת "זמן" היא איך אדם תופס משך זמן. בין הנושאים הנחקרים: הגדרת מנגנונים קוגניטיביים-תפיסתיים של תפיסת משך זמן, זמן פסיכולוגי (פרספקטיבה של זמן, התמצאות בזמן) והשפעתו על הבנת תהליכי קבלת ההחלטות, והבנת התנהגות של המתנה ובחירות זמן אחרות שאנשים עושים.

פרופ' אורית טיקוצינסקי

אפקט הביטוח (THE INSURANCE EFFECT) - תחושת איום בולטת יותר במוחם של אנשים, ועשויה להובילם לחיפוש אמצעי הגנה שיכולים למתן את התוצאות השליליות של איום זה. באופן פרדוקסלי, החזקת אמצעי הגנה מסוג זה עשויה, בתורה, לעורר דווקא תחושה של ביטחון ולהפחית את ההסתברות הנתפסת של האיום שהניע את רכישתם. כתוצאה מכך, תזכורת על ביטוח או אמצעי הגנה כלשהו, תגרום לאנשים להרגיש כי האירוע השלילי עצמו צפוי פחות לקרות.

אינרציה של אי פעולה (INACTION INERTIA) - לאחר החמצת עסקה טובה, אנו ניטה פחות לקחת הזדמנויות דומות אך פחות אטרקטיביות. אם ניקח הזדמנות נחותה, גם אם באופן אובייקטיבי היא עדיין אטרקטיבית, זה יגרום לנו להרגיש חרטה על שהחמצנו את האופציה הטובה יותר קודם לכן. במקום זאת, אנו נמשיך להימנע מפעולה, כדי להימנע מחרטה.

פרופ' שחר אייל

דיסוננס אתי (ETHICAL DISSONANCE) - המונח מתייחס לחוסר עקביות בין התנהגותו הלא מוסרית של אדם לבין הצורך לשמור על דימוי עצמי מוסרי חיובי. כדי לצמצם את הדיסוננס האתי, אנשים משתמשים במגוון הצדקות. לדוגמה, מנגנון של התרחקות כפולה: מצד אחד, הם שופטים את האחרים בצורה קשה יותר, ומצד שני הם מציגים את עצמם כיותר מוסריים ואתיים.

ניהול חובות - להיות חופשי מחובות היא מטרה מאיימת עבור חייבים רבים. נמצא כי תגובה נפוצה של בעל חובות היא סלידה מריבוי חובות: הצרכנים נוטים להתמקד במספר החובות, ועל כן פועלים לצמצמו על ידי סגירת החוב הקטן תחילה, במקום תשלום החוב עם הריבית הגבוהה ביותר. זו יכולה להיות טעות יקרה מאוד.

פרופ' גיא הוכמן

התנהגות פרו-ואנטי חברתית - מודלים כלכליים קלאסיים טוענים שאנשים הם יצורים רציונאליים ואנוכיים, המתעניינים בתועלת אישית בלבד. לעומת זאת, מחקרים בפסיכולוגיה מרמזים כי שיקולים חברתיים משחקים תפקיד חשוב בהתנהגות האנושית. המחקר בוחן את התנאים בהם אנשים מונעים יותר על ידי שיקולים חברתיים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית, והתנאים בהם הם ייטו יותר להתנהגות אנטי חברתית ואגרסיביות. לדוגמה, מהם הגורמים הסביבתיים שמעודדים אנשים להתנהג בצורה לא אתית? במצבים של תחרות חברתית, האם נעדיף לקדם את עצמנו, או שמא נפנה אל הצד השלילי של התחרות ונבחר להיות אנטי חברתיים?

התנהגות ארגונית - התנהגות ארגונית מנסה להבין כיצד להנהיג ולנהל במטרה ליצור יעילות ארגונית ואישית. המחקר מתמקד באופן שבו ניתן להניע עובדים בצורה טובה יותר, וכיצד ניתן ליישם את המחקר בקבלת החלטות כדי ליצור מנהלים טובים יותר וארגונים יעילים יותר. לדוגמה, כיצד ניתן להשתמש בחיזוקים כדי לעודד התנהגויות חדשות בארגון, כיצד ניתן להגביר מוטיבציה פרו-חברתית בקרב עובדים, ומהו יחס הגומלין בין מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית.

היוריסטיקות והטיות - שיפוט והערכה בתנאי אי ודאות לא מתבססים על מודלים סטטיסטיים ומתמטיים, אלא על כללי אצבע פשוטים ואינטואיטיביים, אשר מפחיתים את המורכבות של העולם בו אנו חיים. המחקר בהיוריסטיקות והטיות מתמקד בגורמים אשר משפיעים על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות, וכיצד הם לרוב מובילים להחלטות לא אופטימאליות. לדוגמה, כיצד מנהלים מחליטים להשקיע בפרויקט זה או אחר, כיצד אנשים מגיבים להפסדים לעומת רווחים, ומתי כדאי לנו להסתמך על תחושות הבטן שלנו.

קבלת החלטות כלכליות - בני אדם הם יצורים חברתיים ולא רק יצורים כלכליים אשר מתמקדים במיקסום התועלת האישית. במסגרת המחקר של קבלת החלטות כלכליות, אנו מנסים להבין את הפסיכולוגיה מאחורי רווחים והפסדים, את הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות כלכליות, ובאפיון התהליכים הקוגניטיביים והפיזיולוגיים העומדים בבסיסם.

ד"ר ברית הדר

כוח, כסף, כבוד - שלושה אלמנטים המשפיעים עמוקות על האופן בו אנשים חושבים, מתנהגים, ומקבלים החלטות. במסגרת המחקר בתחום זה אנו מנסים להבין איך מיקום אנשים בהיררכיה מסוימת משפיעה על ההחלטות הכלכליות והפרו-חברתיות שלהם. האם התחושה של מחסור בכסף תשפיע על ההחלטה להתנסות במוצרים חדשים? האם התחושה של כבוד או כוח תשפיע שונה על עזרה לאחרים? מהם המנגנונים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס התופעות הללו וכיצד אפשר לרתום את הפסיכולוגיה של כוח, כסף וכבוד לטובת האדם והכלל.

בן הלר

המחקר מראה שרוב האנשים מרמים רוב הזמן, אך לא בצורה שממקסמת את התועלת הכלכלית שלהם מהרמאות. כלומר, נראה שאנשים מוכנים לרמות כל עוד זה לא מאיים על התפיסה שלהם של עצמם כאנשים מוסריים. כדי לשמר את התפיסה הזו, אנשים משתמשים במגוון הצדקות כדי להפחית את התחושה של "דיסוננס אתי" שהם מרגישים כאשר הם מתלבטים אם לרמות או לא. אחד מהגורמים שעשויים להשפיע על הדיסוננס האתי הזה הוא מרחק פסיכולוגי, המתאר את החוויה הסובייקטיבית שאירוע קרוב או רחוק מהעצמי, כאן ועכשיו. האם המרחק הפסיכולוגי של מעשה לא אתי יגרום לאנשים לרמות פחות או יותר? אם כן, איך אפשר לשנות את ארכיטקטורת הבחירה של תרחיש קבלת החלטות כדי להפחית התנהגות לא אתית? תחומי עניין ומחקר נוספים של בן הם משא ומתן, יזמות ויצירתיות, פסיכולוגיה מוסרית, והפסיכולוגיה של עידן ה"פוסט-אמת".

ענת הלוי

המחקר של ענת עוסק בקבלת החלטות בקונפליקט בין האינטרס האישי לאינטרס הקולקטיבי ובהשפעת עקרונות התנהגותיים על שיפוט וקבלת החלטות בקונפליקטים הללו. היא חוקרת את המוטיבציות והכוחות המעצבים את בחירותיהם של אנשים בהקשר הסביבתי, וכיצד ניתן לרתום תיאוריות וכלים מעולמות הפסיכולוגיה החברתית והכלכלה ההתנהגותית להנעה לפעולה, לעידוד התנהגות מקיימת וליצירת אימפקט. תחומי מחקר נוספים של ענת הם רמאות אלטרואיסטית, התנהגות פרו-חברתית ומוטיבציה.