בית הספר לפסיכולוגיה ובית הספר לכלכלה בשיתוף עם הזרוע היישומית של המעבדה לקבלת החלטות IDeCision קיימו כנס בנושא "התערבויות ארגוניות מבוססות כלכלה התנהגותית"

הזרוע היישומית של המעבדה לקבלת החלטות IDeCision בשיתוף תכנית התואר השני .M.A בפסיכולוגיה חברתית בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ובית ספר טיומקין לכלכלה קיימו כנס בנושא "התערבויות ארגוניות מבוססות כלכלה התנהגותית". הכנס, אשר שילב ידע אקדמי עדכני וחדשנות ארגונית ועסקית, נועד לסייע למנהלי ומנהלות העתיד להשיג את מטרותיהם בדרך טובה יותר. במהלך ההרצאות ענו הדוברים על מגוון שאלות וביניהן כיצד ארגונים יכולים לעשות שימוש בתובנות הכלכלה ההתנהגותית, באיזה אופן הן יכולות לעזור בעיצוב מדיניות וכיצד הכלכלה ההתנהגותית וכלים דיגיטליים יכולים לייצר שינוי. 

בין המשתתפים בכנס היו פרופ' דן זכאי, דיקן בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן; ד"ר אסנת ליפשיץ, סגנית דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן; פרופ' שחר איל, ראש תכנית התואר השני .M.A בפסיכולוגיה חברתית, בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן; פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס, מנהלת המכון למדיניות חברתית, סגנית דיקן הפקולטה לעבודה סוציאלית (מדיניות חברתית ובריאות הציבור), ;Washington University in St. Louis ד"ר גיא הוכמן, ראש החטיבה לקבלת החלטות, תכנית התואר השני .M.A בפסיכולוגיה חברתית, בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן; גב' חגית אדלר, מנכ"לית, אסם נסטלה פרופשיונל; ומר אורן הוברמן, מנכ"ל ומייסד שותף, Kayma. הכנס נערך בהנחייתה של גב' ענת הלוי, מייסדת שותפה ומנהלת, IDeCision, אוניברסיטת רייכמן.  

ד"ר ליפשיץ נשאה דברי פתיחה: "הבינתחומי כשמו כן הוא, דוגל בבינתחומיות ושילוב בין דיסציפלינות שונות. הכנס היום הוא דוגמה מצוינת לשילוב הזה – לקחנו שני תחומי ידע, כלכלה ופסיכולוגיה, ושילבנו אותם במטרה לראות איך אפשר לתכנן ולבצע מדיניות ציבורית שתוביל לתוצאות רצויות יותר מבחינת מקבלי ההחלטות והציבור הרחב". פרופ' זכאי הוסיף ואמר כי הכנס מהווה 'יריית פתיחה': "אני שמח לבשר לכולכם שקיבלנו אישור לפתוח את תכנית התואר השני בכלכלה התנהגותית. לאחר שקיבלנו הערכה מאוד חיובית, אנו צופים עתיד ורוד לתכנית הזו ולשיתוף פעולה רחב עם בית ספר טיומקין לכלכלה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה". 

בהרצאה שהעביר ד"ר הוכמן, הוא סקר את מקורותיה של הכלכלה ההתנהגותית והציג לקהל כיצד היא באה לביטוי בימינו. "הגישה הכלכלית גורסת כי בני אדם הם יצורים רציונליים, לפיכך שלאדם יש יכולות בלתי מוגבלות בקליטה, בחישוביות, הבנה אובייקטיבית, קבלת החלטות טובה ומקסום תועלתני. המודל הרציונלי אומר בעצם שבכל רגע נתון בו אדם מעוניין לקבל החלטה, עלינו לזהות מה הבעיה אליה אותו אדם נדרש ולהגדיר אותה. החל מרגע הגדרת הבעיה, האדם נכנס להליך שבמסגרתו הוא מגדיר את הקריטריונים לפתרון הבעיה ומנתח את משקלו של כל קריטריון, מה שמעניק לו את היכולת הסופית לשקלל חלופות עד לביצוע הבחירה בעלת התועלת הרבה ביותר".

"עם זאת", המשיך הוכמן ואמר כי "בתחילת המאה ה-20 אירעה המהפכה הקוגניטיבית שסתרה את הגישה הכלכלית, כיוון שהראתה שהקוגניציה שלנו אכן מוגבלת. גישה זו כן מכירה באנשים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, כמו אלברט איינשטיין לדוגמה, אולם עלינו לזכור שרובנו איננו כאלה – אנחנו לאו דווקא מקבלים את ההחלטות הטובות ביותר עבורנו".

"הכלכלה ההתנהגותית נולדה", סיכם הוכמן, "במטרה לגלות מה הם הכוחות שמשפיעים בפועל על אנשים כשהם מקבלים החלטות. בהתאם לזה, ייבנו מודלים שיעזרו לחוקרים להבין טוב יותר את קבלת ההחלטות האנושית ואף מעבר לכך – יעזרו לנו לשפר אותה". 

פרופ' גרינשטיין-וייס ענתה על שאלה שסקרנה רבים בקהל: למה לנו לערב כלכלה התנהגותית ומדיניות מלכתחילה? "הסיבה לכך פשוטה, שכן פעמים רבות כאשר אנו לוקחים בחשבון את התנהגותם של בני האדם אנו מבינים שניתן להפוך אותה ליעילה ולטובה יותר – זאת דרך יישום של כלכלה התנהגותית בקווי המדיניות בלבד, אז למה לא?".

פרופ' איל הרצה לנוכחים על דרכים למזער התנהגויות לא-אתיות בארגונים: "כשאנו מדברים על אתיקה, יש סתירה במחקרים . מצד אחד, אנשים טוענים כי מוסריות היא ערך עליון, אולם מצד שני  מתנהגים לעיתים באופן לא מוסרי

"השאלה שאנחנו שואלים בתור פסיכולוגים", אמר איל, "היא מה אנשים חשים כשהם מרמים? בעיני מדובר בדיסוננס אתי – הפער בין הרצון שלנו לחשוב על עצמנו כאנשים מוסריים וישרים לעומת הרצון שלנו להרוויח מרמאות ולמקסם את התועלת שלנו. אם אנו מעוניינים לצמצם התנהגות לא אתית, יש להפעיל מודל בעל שלושה עקרונות לאכיפה פנימית: (1) תזכורות: אם אנשים מנצלים את העמימות כדי לרמות יותר, נספק להם רמזים עדינים שיבליטו את הסטנדרטיים המוסריים המקובלים; (2) נראות: נספק לאנשים רמזים שיזכירו להם שמסתכלים עליהם, שכן כאשר אדם מתרחק מהאינדיבידואליות והוא מרגיש שלא רואים אותו, הסיכוי לפעולה שאינה אתית בקרבו גדל; (3) מעורבות של העצמי: ניצור קשר ישיר בין החטא לבין תפיסת המוסר הכללית".

"אנחנו כחברה יכולים לייצר סביבות שבהן תהא שחיתות מרובה, או מקומות עבודה שהשטח האפור תמיד יהיה בהם. מנגד, יש מקומות שבהם השטח האפור ו/או השחיתות הופכים לנורמה – ואלו המקומות המסוכנים. אם נבצע התערבויות נכונות ונעצב את הסביבה בהתאם לעקרונות הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית, ניתן להעלים כליל את השחיתות בארגונים", סיכם איל.