מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן ערך שולחן עגול בנושא: הסכמי הגג בישראל לקראת עשור חדש. הנחו את המפגש: ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן; דניאלה פז ארז, בעלים ומנכ"ל פז כלכלה והנדסה ואריק מירובסקי, פרשן בכיר ועיתונאי גלובס. במסגרת המפגש דנו המשתתפים באתגרים ובמורכבות שהציבו הסכמי הגג בישראל.
בין הדוברים בדיון היו: אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים לנדל"ן ושלטון מקומי, משרד האוצר; עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל; בנימין דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון; אדית בר, המשנה למנכ"ל משרד הפנים ומנהלת מנהל הפיתוח ברשויות המקומיות; אבירם דהרי, ראש העיר קריית גת; כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן; יעלה מקליס ראש העיר יהוד-מונוסון; שלום בן משה, ראש העיר ראש העין וניסים גוזלן, ראש מועצת באר יעקב.
דניאלה פז ארז, בעלים ומנכ"ל פז כלכלה והנדסה, הציגה בפתח המפגש סקירה של הסכמי הגג בישראל ואמרה: "בדיוק סיימנו עשור עם שיווקי קרקע מאד מאתגרים, והיה ניסיון לפתור את המורכבות באמצעות המנגנון של הסכמי הגג".
אדית בר, המשנה למנכ"ל משרד הפנים ומנהלת מנהל הפיתוח ברשויות המקומיות, התייחסה לסוגיית החוסן הכלכלי של הרשות המוניציפלית באמרה: "אנחנו צריכים מלכתחילה לחשוב על חוסן מוניציפלי של רשות. אם באמת הסכם הגג יקרה – מה הקצב הראוי לגידול בדיור מול קצב הגידול במימושים של תעסוקה". בר הוסיפה: "בנינו מודל כלכלי שבוחן האם יש גירעון צפוי ומהו. ידוע שיחידת דיור שנוספת היא גירעונית, ובחלק מהרשויות אנחנו מאד מודאגים מכך".
ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, תיארה את דפוסי התרכזות מקומות התעסוקה ואמרה: "אם נייצר אזורי תעסוקה לאו דווקא יהיו שם עובדים. יצירת תעסוקה לא רלבנטית לכל הרשויות". טולקובסקי התייחסה גם לנטל תקצוב החינוך על הרשויות המקומיות: "אם המדינה תיקח אחריות על תקצוב החינוך המצב יהיה הרבה יותר טוב".
אבירם דהרי, ראש העיר קריית גת, בה נחתם הסכם הגג הראשון סיפר למשתתפים בדיון: "מעיר שמשווקת 100 דירות בשנה לאורך שנים רבות, בזכות ההסכם הגענו ל-7,600 יח"ד ששיווקנו בשלוש שנים. אבל אז אתה מגיע למשרד החינוך ואומר יש לי הסכם גג עם האוצר, מגיעים לי שישה בתי ספר יסודיים, שלושה תיכונים וחמישים וחמישה גנים, ואומרים לי "אתה רוצה לגמור לנו את כל התקציב השנתי?". תגובה דומה קיבל לדבריו ממשרד הרווחה וגם נתיבי ישראל לא מתכננים מחלפים בזמן. מהצד השני ציין כי היזמים מבקשים שיקדם את הפיתוח "ואני יודע שאם אני נותן היתרי בניה אני מטעה בנקים ולקוחות שקנו דירות כי כל ההסכם בנוי על דברים סטטוטוריים שלא מתקיימים".
שלום בן משה, ראש העיר ראש העין, הדגיש כי יש לדרוש התניות תחבורתיות, תעסוקתיות וחינוכיות והגדיר זאת כדבר האפקטיבי ביותר לקיום ההסכם.
ניסים גוזלן, ראש מועצת באר יעקב, תיאר את התמודדותו עם אי הוודאות בתחום התחבורה: "יש אי ודאות תחבורתית. לא יתכן שאומרים לי שהקו החום הוא חלק אינטגרלי מהתכנית ואתה לא יודע בכלל אם הוא יקום. למחרת רוצים לשבת איתי על תכנון המטרו. יד ימין בתכנון לא יודעת מה עושה יד שמאל". גוזלן התייחס גם לאתגרים בתחום החינוך ואמר: "אני צמחתי מארבעה גנים ל-96 כיתות גן, מבית ספר יסודי של שתי כיתות א' עם 44 תלמידים - והשנה אני מעלה 930 תלמידים לכיתה א'. אם לא יישבו כל משרדי הממשלה ביחד ולא ישלבו ידיים לא נעמוד במשימה".
כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן, אמר בדיון: "יצרנו הסכם טוב, אנחנו האחרונים שחתמו על ההסכם". לדעתו אין הסכם גג אחד שמתאים לכל הערים אלא, יש להתאים את ההסכם לכל עיר.
אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים לנדל"ן ושלטון מקומי במשרד האוצר, התייחס למנגנון הסכמי הגג ואמר: "הסכמי הגג הם מצוינים וצריך לבחון אותם אל מול האלטרנטיבה. פעם היינו מדברים על שיווק נקודתי של 500 יח"ד. שיטת העבודה הזו השתנתה למהלך של מחויבות לשיווקים גדולים יותר ובקצב מהיר יותר". בהמשך דבריו טען יוצר כי יש לסייע לרשויות בפריפריה שמתקשות לאכלס את שטחי התעסוקה וליצור מנגנון שיסייע לרשות המוניציפלית לקלוט תושבים מבלי לראות בהם עלות גרעונית.
בנימין דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הדגיש כי הרשויות המוניציפליות בפריפריה זקוקות למשאבים רבים יותר בהשוואה לרשויות במרכז ואמר: "אם מסתכלים על העשור הבא צריך לעשות דיפרנציאציה בין הסכם גג במרכז לבין רשות בפריפריה".
עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל אמר בסיום הדיון כי חלק מהרשויות מתמודדות עם כלכלה מוניציפלית בעייתית ועם ארנונה לא מספקת. שמרון המליץ לא להקים גופים מתכללים נוספים, אלא לחזק את פעילות משרדי הממשלה.
