מהי ההשפעה של נורמות של אזרחות ושימוש במדיה דיגיטלית על השתתפות פוליטית: ניתוח נתוני פאנל בשני גלים

פרופ' ג'ניפר אושר

בתקופה של דאגה גוברת עקב אי-שוויון פוליטי ונסיגת הדמוקרטיה במדינות הדמוקרטיות בנות זמננו, שאלה בעלת חשיבות מרכזית היא האם ביכולתנו לזהות גורמים חברתיים-פוליטיים המעודדים דפוסים שוויוניים יותר של השתתפות פוליטית, שנוטה לעתים קרובות להקנות עדיפות לקבוצות שמעמדן גבוה יותר. מחקרים שבדקו דמוקרטיות מתועשות מתקדמות – כגון אוסטרליה, ארצות הברית ובריטניה – העלו כי גורמים חברתיים-פוליטיים הנוגעים לנורמות של אזרחות ולשימוש במדיה דיגיטלית אכן יכולים לחולל תהליכים מגבירי שוויון בתחום זה.

הממצא המסקרן הזה מעלה שאלה חשובה: האם לגורמים החברתיים-פוליטיים האלה של נורמות של אזרחות ושימוש במדיה דיגיטלית, יש השפעה מגבירת שוויון גם על דפוסי ההשתתפות הפוליטית בדמוקרטיה מפולגת עמוקות כישראל?

תיאור משכנע של החשיבות של חקירת ההשפעות הדיפרנציאליות של ההשתתפות על תת-קבוצות נבדלות בכל ישות פוליטית מספק אחד החוקרים המייסדים של המחקר בתחום ההשתתפות הפוליטית, סידני ורבה (Verba, 2015), בדיון לרגל יובל החמישים לצאת ספרו המכונן על תרבות אזרחית שנכתב בשיתוף עם גבריאל אלמונד. בהתייחס למורשת שהותיר המחקר הזה על התרבות הפוליטית וההשתתפות הפוליטית, תיאר וֶרבה כמה חשוב ונדיר שחוקרים מקדישים תשומת לב לתת-קבוצות נבדלות בתוך ישויות פוליטיות לאומיות, באומרו: "אחת הסכנות במחקרי סקר השוואתיים בנוגע לדברים כמו תרבות פוליטית הוא שאנו מתמקדים בעיקר בהשוואות בין אומות... ואנחנו נוטים לאפיין קבוצות בתוך האומות... האפיונים האלה מאירי עיניים, אך קיימת סכנה של פשטנות" (Verba 2015, p. 239).

המחקר שסיכומו מופיע להלן, אשר פורסם לאחרונה בכתב העת Media and Communication, נשמע לקריאתו של ורבה לחקור בזהירות ובקפידה תת-קבוצות חשובות בתוך מדינות, באמצעות יצירת סקר מקורי ואיכותי שנערך בשני גלים בישראל. הנתונים שעלו מהסקר הזה אפשרו ניתוח של האופן שבו דפוסים של נורמות של אזרחות ושימוש במדיה דיגיטלית בנקודת זמן מסוימת משפיעים על דפוסי ההשתתפות הפוליטית בנקודת זמן מאוחרת יותר, בקרב אזרחים יהודים וערבים בישראל. היישום הזה של סקר פאנל חוזר ממלא חסר מהותי במחקר על נושאים אלו, המבוסס בעיקרו על סקרי רוחב שאין בכוחם לשקף קשרים סיבתיים על פני ציר הזמן.

בפרט מנתח המחקר את הסקר שנערך ב-2018 (גל 1) וב-2019 (גל 2) בקרב אזרחים ישראלים, והקיף מדגם מייצג מתוך הרוב היהודי שמעמדו נוטה להיות גבוה יותר, והמיעוט הערבי שמעמדו נמוך יותר. בנוסף להתמקדות האופיינית לתחום המחקר הזה בהשתתפות לא אלקטורלית, כגון מחאה, הסקר בוחן גם הפעולה הפוליטית העיקרית בהיבט האלקטורלי – הצבעה בבחירות.

הממצאים מראים כי בהינתן בקרה על גורמים אחרים, לנורמות של אזרחות ושימוש במדיה דיגיטלית בגל 1 הייתה השפעה חיובית במרוצת הזמן על השתתפות לא אלקטורלית (כגון מחאה) בגל 2, בקרב אזרחי ישראל היהודים והערבים גם יחד. מכך משתמע שבכל הנוגע לאזרחי ישראל היהודים והערבים, הממצאים הללו אינם תומכים במסקנה האופטימית שעלתה מניתוח של דמוקרטיות מתועשות מתקדמות, שלפיה גורמים כגון שימוש במדיה דיגיטלית עשויים לתת דחיפה חזקה אף יותר לקבוצות שמעמדן נמוך יחסית (כגון המיעוט הערבי) בהשוואה לקבוצות שמעמדן גבוה יותר (כגון הרוב היהודי). אף על פי כן, הממצאים האלה ביחס להשתתפות לא אלקטורלית מצביעים בכל זאת על ממצא מעודד מהבחינה הנורמטיבית שלפיו, בהקשר של חברה מפולגת עמוקות, הגורמים החברתיים-פוליטיים האלה של נורמות של אזרחות ושימוש במדיה דיגיטלית אינם תורמים להעמקת אי השוויון בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל.

בכל הנוגע להשתתפות אלקטורלית, לעומת זאת, הממצאים אינם מצביעים על השפעה משמעותית כלשהי מצד נורמות של אזרחות טובה או שימוש במדיה דיגיטלית על ההתנהגות של הנסקרים בנוגע להצבעה כעבור זמן. למעשה, הממצאים מעלים כי בכל הנוגע להצבעה בבחירות, הגורם החברתי-פוליטי הרלוונטי היחיד הוא הזהות האתנית של האזרחים, כיהודים או כערבים.

בתקופה שבה דמוקרטיות רבות ניצבות בפני אתגרים קשים עקב שחיקה דמוקרטית והתפוררות חברתית, המחקר הזה תורם ממצא מעודד מהבחינה הנורמטיבית, שלפיו שני גורמים מהותיים שזוהו בספרות העוסקת בנורמות של אזרחות ובשימוש במדיה דיגיטלית אינם תורמים להעמקת אי השוויון ההשתתפותי בנוגע להשתתפות לא אלקטורלית בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי בישראל. יחד עם זאת, הממצאים מצביעים גם על החשיבות המהותית של ההתבוננות מעבר לגורמים הנידונים לרוב בספרות האקדמית הבינלאומית, אם ברצוננו ליצור תנאי משחק שוויוניים יותר במגרש האלקטורלי בין קבוצות שמעמדן גבוה או נמוך יותר – אפילו כשמדובר בקבוצות הרוב והמיעוט האתניות בחברות מפולגות עמוקות כמו ישראל.

----------------------

פרופ' ג'ניפר אושר היא פרופסורית חברה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא סיימה דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים וערכה מחקרים כעמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה. עבודתה המחקרית מתמקדת בקשרים בין דעת הקהל, השתתפות פוליטית ותוצרי מדיניות.

סיכום המחקר המוצג כאן מבוסס על המאמר להלן, שמומן ע"י הקרן הלאומית למדע באמצעות מלגה מס' 1662/16 שהוענקה לג'ניפר אושר:

Oser, Jennifer. (In press). How citizenship norms and digital media use affect political participation: A two-wave panel analysis. Media and Communication. https://doi.org/https://doi.org/10.17645/mac.v10i3.5482

קבצים לשחזור המחקר, הכוללים נתונים מהסקר המקורי שזמינים לשימוש הציבור, מופיעים בפלטפורמת Open Science Framework:

Oser, Jennifer. (2022). Replication files for ‘How citizenship norms and digital media use affect political participation: A two-wave panel analysis’. Open Science Framework (OSF). https://doi.org/10.17605/OSF.IO/VAP95