על השד העדתי ורוח הרפאים המעמדית: מבט עדכני על הצבעה אתנית ומעמדית בבחירות בישראל

ד״ר גל לוי, ד״ר מעוז רוזנטל וד״ר יצחק ספורטא

במאמר זה, אשר פורסם לאחרונה בתוך ספר הבחירות בישראל 2019–2021, ביצענו בחינה כמותית של הקשר בין אתניות (עדתיות) להצבעה בחברה היהודית בישראל. לאורך שנים הראו מחקרים חברתיים ופוליטיים שהפערים האתניים קיימים הן בחברה היהודית כשלעצמה והן בדפוסי הצבעתה לנציגיה במערכת הפוליטית: לצידו של אי-שוויון כלכלי-חברתי מתמשך בין הקבוצות האתניות השונות בחברה היהודית, קבוצות אלה נוטות להצביע למפלגות שונות. הדגש המרכזי במחקרים אלה הוא על מזרחים שהיגרו לישראל ולדור הראשון שגדל בה: יוצאי צפון אפריקה, המגרב, המזרח התיכון, עיראק ואיראן. קבוצה זו נאלצה להתמודד עם סיכויים נמוכים יותר להתקדם בסולם החברתי-כלכלי בישראל בשל נגישות נמוכה למוסדות להשכלה גבוהה ולמרכזי התעסוקה המרכזיים של ישראל, בהשוואה ליוצאי מערב אירופה וילידי ישראל ממוצא אשכנזי, ובהתאמה מצבה הכלכלי היה (ונותר) גרוע משל קבוצות אלה. בהתאם לצפי בפוליטיקה מפלגתית השואבת את כוחה מהבדלים ופערים חברתיים, מפלגות שביקשו לאתגר את הממסד הפוליטי הישראלי פנו לקבוצה זו לקבל את תמיכתה. הן עשו זאת תוך שילוב בין הבטחות כלכליות והדגשת היות קבוצה זו חלק מרכזי מהסיפור הישראלי והדרך בה סיפור זה צריך להשתנות. מפלגות בולטות שעשו מהלך זה היו ״חרות״ של מנחם בגין שהפכה להיות מפלגת ״הליכוד״ ולאחר מכן מפלגת ש״ס. אכן, המחקר שעסק בנושא של דפוסי הצבעה ועדתיות בישראל הראה לאורך זמן איך מזרחים בישראל מהווים את עמוד השדרה האלקטורלי של שתי מפלגות אלה. ההקשר של בחירות אפריל 2019 אם כן, נראה כמעבדה מרתקת לבחינה מחודשת של הקשר בין אתניות להצבעה בישראל.

לפני הסבבים הנוכחיים וביתר שאת במהלכם, נושא העדתיות לא רק ששב לדיון הציבורי, אלא שנראה כי הוא מהווה חלק מהמגדיר את הוויכוח סביב מנהיגותו של בנימין נתניהו. בראייה זו, הבאה לידי ביטוי בתזת ״ישראל השנייה״, חקירתו והעמדתו לדין של בנימין נתניהו אינה אלא ניסיון של אליטות ממוצא אשכנזי לדכא את המנהיג הפוליטי המועדף על אנשי ״ישראל השנייה״ המזוהים כמזרחים. מהצד השני גם התומכים בהפחתת הקיטוב הפוליטי בחברה בישראל, רואים בנושא העדתי כנושא שבטי ומפלג שמוטב והיה נותר בעבר. בראייה זו, כל השיח הנוגע לנושא העדתיות מסומן כ-"שד" שמוטב היה לו "היה נשאר בתוך הבקבוק". מעבר לחידוד השיח על נושא זה, לקראת בחירות אפריל 2019 התרחש שילוב נסיבתי של אירועים שיכול היה להשפיע על החיבור בין עדתיות להצבעה.

האירוע הראשון התרחש ברקע בשני העשורים האחרונים: מהפיכת ההשכלה הגבוהה שאירעה בישראל בשנות התשעים ושיפרה את מצבם הכלכלי של מזרחים רבים. אכן, המחקר הסוציולוגי העוסק במגמות אלה, הראה את ההשפעה של מהפכה זו על מוביליות חברתית של מזרחים במהלך העשור השני של המאה הנוכחית בואכה 2019. מבחינה פוליטית מערכת הבחירות של אפריל 2019, התמקדה באישיותו של בנימין נתניהו ובפרשות השחיתות בהן הוא מעורב. המפלגה המרכזית שהתמודדה באופן מעשי על עמדת מרכיבת הקואליציה מול הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו הייתה מפלגת ״כחול-לבן״ שאיגדה לתוכה מפלגת מרכז (״יש עתיד״), מפלגת מרכז-ימין (״חוסן לישראל״) ורשימה בהנהגת משה (בוגי) יעלון שפרש מהליכוד (״תלם״). מי שהנהיג את מפלגת ״כחול-לבן״ המאוחדת היה רמטכ״ל לשעבר, בני גנץ, שלא היה מזוהה באופן מובהק עם מחנה פוליטי כזה או אחר.

מפלגת ״כחול-לבן״ יצרה בהקשר זה ניסוי פוליטי: מפלגה שלא מזוהה במובהק עם עמדות של שמאל וימין מסורתי הפועלת לראשונה במערכת בחירות המוגדרת סביב נושא פרסונלי. במצב כזה, האפשרות לשינוי דפוסי הצבעה הפכה לסבירה ביותר. אם כן, מערכת הבחירות של אפריל 2019 איפשרה לנו לבחון עד כמה השבטיות של המערכת הפוליטית-חברתית בישראל, אכן מהווה גורם יציב וקשיח מול מציאות של שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. השאלה המרכזית שלנו הייתה: עד כמה ההזדמנות שנוצרה ביצירת כחול-לבן על רקע שינויי עומק בחברה הישראלית, הפחיתה את ההסתברות של מזרחים להצביע לליכוד? עד כמה היא העלתה את ההסתברות של הצבעה לכחול-לבן עצמה?

בכדי לענות על שאלה זו, בחנו במאמר שתי השערות מחקר מרכזיות: השערה אחת טוענת כי המוצא העדתי משפיע באופן ישיר על ההצבעה ללא משתנים מתערבים או מתווכים בדרך. מולה הצבנו השערה המכירה בשינויים שעברו המזרחים בישראל מבחינה כלכלית, ולכן העריכה שלשינויים אלה יהיה ביטוי פוליטי. כלומר, כתוצאה מהשינוי במצב הכלכלי של המזרחים אנו אמורים לקבל גם התנהגות אלקטורלית שונה בקרב אוכלוסייה זו. לטובת בחינת השערות אלו ניתחנו את נתוני סקר הבחירות של מחקר הבחירות הישראלי של בחירות אפריל 2019 (INES- Israel National Election Study).

במחקר זה עבדנו למעשה עם שני משתנים תלויים: האחד היה הצבעה לליכוד והשני הצבעה לכחול-לבן. מבחינת המשתנים הבלתי-תלויים בחנו את אתניות המשיבים, תוך הדגשת מזרחים מול כל השאר, ובתוך המזרחים הבחנו בין ילידי חו״ל לילידי הדור השני שכבר גדלו בישראל, מתוך הנחה שהשינויים הכלכליים חלו בעיקר בדור זה. הבחנו בתוך האוכלוסייה המזרחית גם במעורבים שרק אחד מהוריהם ממוצא מזרחי. בהמשך למחקרים מרכזיים בתחום התנהגות הבוחר בישראל, הבחנו גם בין רמות דתיות של המשיבים לפי שלוש רמות: דתי, מסורתי וחילוני. גם בחנו את הנושא של עמדות פוליטיות לגבי סוגיות ספציפיות העולות על סדר היום כמנבאות הצבעה.

שילוב המשתנים לכלל מודל אחד, התבסס על ניתוח כמותי ראשוני שעשינו והניח כי האתניות מהווה את המשתנה הבלתי תלוי הבסיסי המשפיע על התנהגות הבוחר. אך השפעת משתנה זה מושפעת משני גורמים מרכזיים אחרים: רמת דתיות ורמת השכלה. בהתאם, בחנו את ההשפעה המורכבת של גורמים אלה על ההסתברות להצביע לליכוד מול ההסתברות להצביע לכחול-לבן בקרב שלוש קבוצות של מזרחים: ילידי חו״ל, ילידי הארץ ומעורבים. ככלל, התוצאות שהיו המובהקות והברורות ביותר נגעו למזרחים שהגדירו עצמם כמסורתיים וחסרי השכלה אקדמית: קבוצות אלה הצביעו בהסתברות גבוהה לליכוד ונמוכה לכחול-לבן. הקבוצה המסקרנת הייתה של מזרחים חילונים בעלי השכלה אקדמית: בניגוד לצפוי מבחינת השערת השבטיות, ראינו שקבוצה זו הייתה בעלת הסתברות גבוהה ויחסית מובהקת להצביע לכחול-לבן והסתברות נמוכה להצביע לליכוד. התנהגות זו הייתה כמעט זהה בקרב מזרחים ילידי ישראל ומזרחים מעורבים. כלומר, מהשערות המחקר השונות שהצבנו, ההשערה לפיה רמת עדתיות תשפיע על הצבעה בהינתן הגורמים המתווכים (רמת דתיות ורמת השכלה), הוכחה באופן ברור.

מכאן שהניתוח שעשינו כאן מראה איך האתניות בחברה היהודית משפיעה על הצבעה בישראל ולצד שלל גורמים חברתיים-תרבותיים, מהווה חלק לא רק מאוצר המילים של השיח הפוליטי בישראל, אלא חלק מהותי מהדקדוק שלו. עם זאת, הבנתה מחייבת את בחינתה בתוך מגוון של נסיבות מצטלבות היוצרות את התוכן והמשמעות של קטגוריות חברתיות-פוליטיות כמו ״מזרחים״ ו״אשכנזים״.

---

ד"ר גל לוי הוא חבר סגל הוראה בכיר במחלקה למדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה ועמית מחקר במרכז פרנקל ללימודי יהדות באוניברסיטת מישיגן.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
ד"ר יצחק ספורטא הוא מרצה בכיר בפקולטה לניהול על שם קולר, אוניברסיטת תל-אביב

הרשומה מתבססת על המאמר הבא, אשר כלול בספר ״בחירות בישראל 2019-2021״:

Levy, G., Rosenthal, M., & Saporta, I. (2022). Ethnic Demons and Class Specters: Ethnic and Class Voting in Israel Revisited. In: M. Shamir and G. Rahat (eds.) The Elections in Israel, 2019–2021 (pp. 190-212). Routledge.
לוי.ג., מ. רוזנטל וי. ספורטא (2022). על השד העדתי ורוח הרפאים המעמדית: מבט עדכני על הצבעה אתנית ומעמדית בבחירות בישראל. בתוך: מ.שמיר וג. רהט (עורכים). הבחירות בישראל 2019-2021. (עמ׳ 289-322) ירושלים: הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אנו מבקשים להודות לשופטי הספר האנונימיים ולעורכי הספר על עצות מועילות והנחייה קפדנית שסייעו לנו לבנות מאמר זה. האחריות על טעויות ושגיאות עלינו בלבד. המאמר ניתן להורדה כאן: https://www.idi.org.il/media/18514/the-elections-in-israel-2019-2021.pdf