בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה?

ד"ר חיים וייצמן

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה.

ראש הממשלה עוסק במפגשים עם חברי-כנסת מירכתי רשימת הליכוד, ובפגישות אלה הוא ניסה לשכנע את אותם ח"כים זוטרים שהוא ורק הוא מתאים להמשיך ולעמוד בראש הליכוד. "אני היחיד שאמנע מדינה פלסטינית בעזה וביהודה ובשומרון אחרי המלחמה", מצטט מיכאל שמש, כאן 11, את ראש הממשלה.

"כולם עושים פוליטיקה. מראש הממשלה, שאומר שהוא לא עושה פוליטיקה בזמן המלחמה, ועד כולם. הם עושים סקרים, נוהגים על פי הסקרים, ומדברים לפרוטוקול. הפוליטיקה נוכחת בכל מקום", כותבת נחמה דואק בישראל היום (9.11).

יאיר לפיד הכריז בחשבון ה-X שלו: "לא עושים פוליטיקה בזמן מלחמה!". אותו יאיר לפיד שהכריז כי לא יצטרף לממשלה ויום לאחר מכן שינה את דעתו ואמר כי יסכים להיכנס לממשלה ובתנאי שנתניהו יודח מראשות הממשלה.

הפוליטיקה ממש לא נעלמה מחיינו בזמן המלחמה – היא כאן והיא נוכחת בשיח הציבורי, ולא פחות מכך – ואולי אף יותר – במעשיהם והתבטאויותיהם של הפוליטיקאים.

כאמור, כולם עוסקים בפוליטיקה. המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בדק במהלך חודש נובמבר, בעיצומה של המלחמה, מגמות הצבעה בקרב הציבור והשווה אותן למגמות אלה כפי שעלו בסקר המכון בחודש ספטמבר, ממש לפני השבת השחורה של ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה.

מתוך ממצאי סקר חודש ספטמבר של המכון לחירות ואחריות עולה, כי תשעה חודשים לאחר הקמת הקואליציה והממשלה הנוכחיות, ובעקבות הנסיון להפיכה המשטרית (ניסיון שבחלקו כבר צלח, עם ביטול עילת הסבירות, למשל) והמחאה שבאה בעקבות כך, הפסידה הקואליציה 36% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות בנובמבר 2022. כלומר, בספטמבר רק 64%, פחות משני שלישים ממצביעי הליכוד – אמרו כי יצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה.

זו ירידה מאד משמעותית לכל הדעות. אם נתבונן בתוצאות הסקר שערך המכון בחודש נובמבר, כחודשיים לאחר הסקר הקודם וכחודש לאחר פרוץ המלחמה, נראה כי שיעור מצביעי הליכוד שהשיבו כי יצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה (לא כולל כחול-לבן של בני גנץ) יורד עוד יותר ל-42% בלבד. כלומר, על-פי הסקר הזה רוב מצביעי הליכוד לא ישובו להצביע בעד אחת ממפלגות הקואליציה בבחירות הבאות.

אם נתרגם את האחוזים למספרים מוחלטים, המשמעות היא שלפי הסקר של המכון לחירות ואחריות, מאז הבחירות האחרונות לכנסת לפני שנה, איבדה הקואליציה עד פרוץ המלחמה כ-400 אלף קולות, במהלך המלחמה עד כה, עוד כ-220 אלף קולות ובסך הכל למעלה מ-600 אלף קולות. וזאת עוד לפני ההפוגות שבעיצומן היינו עד הימים האחרונים והדשדוש הצבאי בעקבותיהן.

רק כדי לסבר את האוזן נאמר, שמדובר באבדן של בין 17 ל-18 מנדטים לקואליציה הנוכחית (לא כולל כחול-לבן של גנץ).

ממצא מעניין נוסף הוא עליית שיעור מצביעי הליכוד שהשיבו כי יצביעו בפעם הבאה בעד אחת ממפלגות האופוזיציה. בסקר ספטמבר השיבו 14% ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 כי בבחירות הבאות יצביעו בעד אחת ממפלגות האופוזיציה ואילו בסקר נובמבר השיבו כך 21%, עליה מאד משמעותית.

צריך לסייג את הדברים ולציין כי הייתה גם עליה בקרב מצביעי הליכוד שהשיבו כי אינם יודעים עבור מי יצביעו בבחירות הבאות – מ-18% "לא יודעים" בסקר ספטמבר, ל-27% בסקר שנערך בחודש נובמבר.

לפי הנתונים האלה לליכוד ולעומד בראשו אין כל סיבה למהר וללכת לבחירות. הם ינסו, ככל שיוכלו, "למשוך" את הקואליציה הנוכחית – עם ובלי כחול-לבן של גנץ – עד לתום תקופת הכהונה של הכנסת ה-25 והקואליציה הנוכחית.

גם מי שבנה על האפשרות שאחת מהמפלגות החרדיות אולי יעברו צד, בא התקציב שאושר בשבוע שעבר וחיסל כל סיכוי לכך. חוליה חלשה נוספת, הח"כים הזוטרים בליכוד, זוהתה על-ידי נתניהו ואלה זוכים לאחרונה, כאמור, לטיפול פרטני-אישי של ראש הממשלה. והערת אזהרה לסיום, הסקרים מראים את המצב הנוכחי ובמצב הנוכחי אין בחירות.

המאמר פורסם לראשונה בזמן ישראל בתאריך 3 בדצמבר 2023. לקריאת המאמר במקור