איך מתפקדים משרדי הממשלה במלחמה? תלוי את מי שואלים

ד"ר שחף זמיר

ביקורת חריפה נמתחה על תפקוד הממשלה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. רבים חשים כי משרדי הממשלה אינם מבצעים את הנדרש מהם בעת חירום. האם הביקורת הזו מחלחלת לציבור? כיצד הציבור בישראל תופס את תפקוד הממשלה ומשרדיה? בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, יחד עם חברת iPanel, בדקנו את עמדות הציבור ביחס לתפקוד הממשלה. הסקר נערך בשבוע השישי למלחמה בקרב מדגם מייצג של 803 משיבים.

מהסקר עולה כי כ-27% מהנשאלים מרוצים מתפקוד הממשלה בכללותה. עם זאת, ישנם הבדלים תהומיים בין מצביעי הקואליציה ומצביעי האופוזיציה. 55% ממצביעי הקואליציה בסקר מרוצים מתפקוד הממשלה לעומת 8% בלבד ממצביעי האופוזיציה. העובדה שמצביעי הקואליציה יותר שבעי רצון מתפקוד הממשלה מאשר האופוזיציה איננה מפתיעה, כמובן. מדובר בהטיה ידועה שמבוססת על הערכה בהתאם לעמדות פוליטיות או זהות מפלגתית.

עם זאת, ניתן לזהות שונות במידת שביעות הרצון מהמשרדים השונים. משרד הביטחון ומשרד הבריאות למשל נהנים משביעות רצון רבה של הציבור. 61% מכלל הנשאלים מרוצים מתפקוד משרד הביטחון ו-55% מרוצים מתפקוד משרד הבריאות. בשאר משרדי הממשלה שנבחנו שביעות הרצון נמוכה באופן משמעותי ולמעשה רוב הנשאלים אינם מרוצים מתפקודם. משרדי האוצר והמשפטים סובלים משביעות רצון נמוכה במיוחד: פחות מ-25% מכלל הנשאלים מרוצים מתפקודם. רק 29% מרוצים מתפקודו של המשרד לביטחון לאומי. במשרדי החינוך, התחבורה, הרווחה והחוץ, שיעורי סביב הרצון נעים סביב 31%-33%. לעומת זאת, שיעור שביעות הרצון ממשרד הפנים גבוה מעט יותר (39%).

אך גם נתוני שביעות הרצון מהמשרדים מכסים על הבדלים משמעותיים בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה. רוב מצביעי הקואליציה מרוצים מתפקוד משרדי החינוך, הרווחה, הפנים, החוץ, התחבורה והביטחון לאומי, בעוד מצביעי האופוזיציה ברובם המוחלט אינם מרוצים מתפקוד המשרדים הללו. הפער הגדול ביותר בשביעות הרצון מתפקוד המשרדים מצוי במשרד לביטחון לאומי בראשו עומד השר איתמר בן גביר. רק 12% ממצביעי האופוזיציה מרוצים מתפקוד המשרד לעומת 53% ממצביעי הקואליציה. גם במשרדי האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' והתחבורה בראשות מירי רגב קיימים פערים גדולים. 10%  בלבד ממצביעי האופוזיציה מרוצים מתפקוד משרד האוצר לעומת 45% ממצביעי הקואליציה; רק 20%  ממצביעי האופוזיציה מרוצים מתפקוד משרד התחבורה לעומת 53% ממצביעי הקואליציה. במשרדים אחרים, כמו בריאות, רווחה, משפטים, פנים וחינוך, הפערים בין מצביעי הקואליציה לאופוזיציה קטנים יותר, אולם בכולם שיעור המרוצים בקרב מצביעי הקואליציה גבוה משיעור המרוצים בקרב מצביעי האופוזיציה. הפער הקטן ביותר נוגע למשרד הביטחון, כאשר 62% ממצביעי האופוזיציה מרוצים מתפקוד המשרד לעומת 71% ממצביעי הקואליציה. הפער הנמוך הזה עשוי להיות קשור להערכה חיובית מובנית שיש למערכת הביטחונית בישראל- הערכה שעשויה להתחזק בזמן מלחמה בשל "ההתכנסות לדגל" וכן בשל אישיותו של השר יואב גלנט שכרגע זוכה לתמיכה מסוימת בשני המחנות הפוליטיים.

הפערים הגדולים והעקביים בין תומכי האופוזיציה והקואליציה מראים שאנחנו מעריכים את משרדי הממשלה דרך ההשקפה הפוליטית שלנו, גם כשזה מגיע למשרדים "טכנוקרטיים" כמו בריאות ורווחה. הנטייה הזו מתעצמת כאשר בראש המשרד עומד אדם שאנחנו פחות אוהבים, וזה ניכר במשרדים בהם עומדים שרים בעלי נוכחות ציבורית בולטת ומקטבת. עובדה זו קשורה  לתהליך הפרסונליזציה שמתרחש בפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים: לאורך זמן פוליטיקאים עצמם תופסים מקום מרכזי יותר בפוליטיקה, באופן שבו הציבור מעריך את הפוליטיקה ובבולטות השיח התקשורתי סביב אישיותם - על חשבון העיסוק ברעיונות ובמפלגות.

עליית הפוליטיקאים באה בהכרח על חשבון מפלגות, להן תפקידים משמעותיים בדמוקרטיה. כתוצאה מכך, מדיניות ועמדות נוצרות באמצעות שיח בין־אישי ולא כתוצר של דיון מעמיק בתוך או בין מפלגות או גורמים מקצועיים. פרסונליזציה גם מעודדת עלייתם של פוליטיקאים פופוליסטיים שהרטוריקה והשיח שהם מביאים עלולים להחליש את שומרי הסף של הדמוקרטיה ואת האתוס הדמוקרטי-ליברלי, לרבות השוויון בפני החוק. במצב כזה, גם משרדים ממשלתיים מתקשים לזכות באמון הציבור, שכן הכל הופך להיות תלוי בשר ובתדמיתו.

המאמר פורסם לראשונה בג'רוזלם פוסט (באנגלית) בתאריך 06 בדצמבר 2023. לקריאת המאמר במקור