האם יש לישראלים חברים בצד השני של המפה הפוליטית?

ד"ר עומר יעיר

המערבולת הפוליטית בה נמצאת החברה הישראלית בשנים האחרונות, ושהולכת ומחמירה בשנה האחרונה, מחלחלת יותר ויותר גם למערכות היחסים האישיות שלנו.

מנתוני סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן עולה כי ל-40%-45% מהישראלים יש לכל היותר שני חברים וקרובי משפחה מהצד השני, בעוד שלרובם המוחלט יש מספר גדול הרבה יותר של אנשים בסביבתם הקרובה שהם מהצד שלהם.

קיטוב פוליטי זה מחלחל אל הסביבה הקרובה והאינטימית ביותר שלנו: התחום האישי-משפחתי. יותר ויותר, אנחנו שומעים על מקרים בהם המחלוקת סביב תוכנית הרפורמה הובילה לערעור היחסים בין חברים וקרובי משפחה משני צידי המתרס, ולעיתים אף לנתק מוחלט. אולם עד כה לא היו בידינו נתונים שיטתיים ואמינים לגבי עומק הקיטוב הפוליטי ברמה המשפחתית-חברתית.

עד כמה אזרחי ישראל מחזיקים בקשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים בעלי דעות פוליטיות הפוכות משלהם? שאלו את עצמכם, כמה חברים קרובים ובני משפחה יש לכם שתומכים במפלגות מהצד השני? ומתי לאחרונה ביליתם עם חבר/ה שעמדותיהם הפוליטיות הפוכות משלכם?

מחקרים אקדמיים מראים שקשר עם חבר קרוב ובן/בת משפחה המחזיקים בעמדות מנוגדות עשוי להפחית עוינות ביחס ליריבים הפוליטיים ולחשוף אזרחים לעמדות לא מוכרות בקונטקסט אישי יותר ומאיים פחות. אך האם קשרים חברתיים, בין בעלי עמדות מנוגדות, הם תופעה שכיחה או נדירה בישראל?

בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במהלך חודש יולי 2023 – בשבוע לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות – שאלנו את המשיבים כמה מהחברים הקרובים ובני המשפחה הקרובה שלהם הצביעו בבחירות האחרונות למפלגה שנמצאת כיום בקואליציה, וכמה מהם הצביעו בבחירות האחרונות למפלגה שנמצאת כיום באופוזיציה (הסקר כלל מדגם מייצג של 1,611 משיבים).

מהממצאים עולה כי לחלק ניכר מאזרחי ישראל, בין 40% ל-45%, קשרים חברתיים ומשפחתיים מצומצמים מאוד עם אנשים בצד השני של המפה הפוליטית:

לא פחות מ-40% ממצביעי מפלגות הקואליציה דיווחו שיש להם עד 2 חברים קרובים ובני משפחה קרובה שהצביעו למפלגות האופוזיציה; 16% דיווחו על אפס חברים וקרובי משפחה כאלו; ו-24% דיווחו על 1-2 קרובים.

בנוסף, כ-26% ממצביעי הקואליציה דיווחו שיש להם יותר מ-5 חברים וקרובי משפחה שהצביעו למפלגה מהאופוזיציה (לשם ההשוואה, רק 6% ממצביעי הקואליציה דיווחו שיש להם עד 2 חברים ובני משפחה שהצביעו למפלגות הקואליציה, ו-60% ממצביעי הקואליציה דיווחו שיש להם 10 או יותר חברים קרובים ובני משפחה קרובה שהצביעו למפלגות הקואליציה).

סוגיה נוספת הבאה לידי ביטוי בנתונים היא חשיבותה של מערכת יחסים עם חברים ובני משפחה המחזיקים בעמדות מנוגדות להפחתת עוינות ביחס ליריבים הפוליטיים.

אלו שדיווחו על מספר רב של חברים וקרובי משפחה מהצד השני גם דיווחו, בשאלות אחרות, על פחות עוינות ליריבים הפוליטיים מאשר אלו שדיווחו על מספר מועט של חברים וקרובי משפחה מהצד השני. כך, מידת האינטראקציות החברתיות הקרובות עם אנשים מהצד השני של המתרס אכן עוזרת לנו לנבא יחס חיובי יותר כלפי אותם יריבים פוליטיים.

אם כן, כיצד עלינו להעריך את הממצאים? האם הם אכן מצביעים על סגרגציה חברתית-פוליטית או שמא הם מראים דווקא על קשרים בין-אישיים מרובים עם היריבים הפוליטיים?

נתחיל עם הפן החיובי: מנתוני הסקר של המכון לחירות ואחריות עולה כי ליותר מ-80% ממצביעי הקואליציה והאופוזיציה יש לפחות חבר קרוב או בן משפחה קרוב שתומכים בצד השני.

מנגד, הפן המעודד פחות מלמד אותנו כי ל-40%-45% מהישראלים יש לכל היותר שני חברים וקרובי משפחה מהצד השני, בזמן שלרובם המוחלט יש מספר גדול הרבה יותר של אנשים בסביבתם הקרובה שהם מהצד שלהם.

אחת הדרכים לבחון תופעה חברתית היא באמצעות השוואה בינלאומית. אמנם אין בנמצא נתונים רבים ממדינות אחרות המאפשרים להציג השוואה בינלאומית ביחס לממצאי הסקר הנוכחי, אך נוכל להשוות אותם למתרחש בארה"ב.

בסקר שערך מכון המחקר PEW בארצות הברית ב-2017, המשיבים נשאלו כמה מחבריהם הקרובים תומכים במפלגה היריבה. סקר זה הראה כי 15-20%  ממצביעי המפלגות הרפובליקאית והדמוקרטית דיווחו שאין להם כלל חברים קרובים מהמפלגה היריבה.

בנתוני הסקר שלנו מישראל, הממצאים חמורים יותר, משום שמדובר בשיעורים דומים של היעדר קשרים חברתיים קרובים, אבל המשיבים בסקר שלנו נשאלו גם ביחס לבני משפחה קרובה. ומכאן שבישראל ישנם פחות קשרים חברתיים עם תומכי היריבים הפוליטיים, בהשוואה לארצות הברית. לאור הקיטוב הפוליטי הנרחב בארצות הברית, גם זה איננו ממצא מעודד מבחינת מדינת ישראל.

הקיטוב הפוליטי והחברתי בחברה הישראלית לא הולך להיעלם בקרוב. גם אם מחר בבוקר ייזנחו לחלוטין תוכניות הרפורמה של הממשלה, השנים האחרונות חשפו הבדלים גדולים בין תומכי ומתנגדי הממשלה הנוכחית בנוגע לשורה של סוגיות פוליטיות, ערכיות ותרבותיות.

נותר לקוות שעל אף פערים אלו, אזרחי ישראל יחזיקו בקשרים אישיים וחברתיים משמעותיים עם יריביהם הפוליטיים, אשר יסייעו לבסס נכונות ורצון לחיים משותפים עם תומכי הצד השני.

המאמר פורסם לראשונה בזמן ישראל בתאריך 29 בספטמבר 2023. לקריאת המאמר במקור