המלחמה הפחיתה את התנגדות הציבור הדתי והחרדי לנשים לוחמות

ד"ר שחף זמיר

ה-7 באוקטובר 2023 ייזכר כיום השחור ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאות מחבלי חמאס פרצו את הגדר המפרידה בין רצועת עזה לשטח ישראל ופשטו על יישובים, מחנות ומוצבי צה"ל. המחבלים לא הבחינו בין אזרחים לחיילים, בין יהודים לערבים בעת שטבחו, התעללו, וביצעו מעשי זוועות.

בקו הראשון וגם אחריו פגשו המחבלים בלוחמי ולוחמות צה"ל מופתעים אך נחושים. אחד הדברים שהאירוע הנורא הזה חידד הוא התרומה האדירה של נשים בשירות קרבי בצה"ל. היו אלה התצפיתניות בחמ"לים, לוחמות במוצבים, באוויר וביבשה, בטנקים ובכלי טיס שפגשו במחבלים פנים אל פנים – ניהלו ופיקדו על קרבות.

סיפורי הגבורה של הלוחמות בקרבות ה-7 באוקטובר עוד הולכים ונאספים. סיפורה של סא"ל אור לבני בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל המעורב, שהובילה את הלחימה במוצב סופה משך שעות ארוכות;

רפ"ק שפרה בוכריס, מפקדת יחידת הסיירות במג"ב דרום ואמא לעשרה, שיצאה למסיבת התופת ברעים יחד עם לוחמים ובמשך 12 שעות פינתה והצילה עשרות צעירים; סגן אילן אלחרר, קמב"צית גדוד 13 של גולני שניהלה את החמ"ל בנחל עוז; סא"ל ירדן שוקרון יפרח, מג"דית גדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף שרצה לתגבר את הכוחות בקיבוץ זיקים והשתתפה בשלוש היתקלויות עם מחבלים; פלוגת הטנקיסטיות של קרקל שהוזעקו לכרם שלום ובלמו את ההתקפה על היישובים יבול, אבשלום, בני נצרים, חולית וכרם שלום; לאלו מצטרפות 14 תצפיתניות מגדוד 414 שנפלו בנחל עוז ועוד נעדרות, חלקן ככל הנראה נפלו בשבי. אלה הם מקצת סיפורי הגבורה של נשים לוחמות ביום הקשה הזה ובלחימה אחריו, והיריעה קצרה מלהכיל את כולם ולספר כל סיפור במלואו.

האם האירועים האחרונים חיזקו את ההכרה בחשיבות של שירות נשים בתפקידי לוחמה בצה"ל? האם סיפורי הגבורה הרבים הללו גרמו לציבור להגביר את התמיכה בשירות נשים כלוחמות, או שמא התוצאות העקובות מדם מחזקות את העמדה ההפוכה?

התפיסה האחרונה היא שהביאה ארגונים כמו "בוחרים במשפחה", ארגון דתי ואנטי ליברלי, לצייץ בטוויטר כי  "ברור שהכנסת הבנות למערך הלוחם פגעה בלכידות פגעה בכושר הלחימה ופגעה בבנות עצמן". האם הציבור הרחב, או קבוצות בו, שותף לעמדה זו?

ישנם הבדלים בולטים בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה:

בקרב מצביעי האופוזיציה (יהודים בלבד), 85% תומכים כיום בשירות נשים כלוחמות, לעומת 13% ניטרליים ו- 3% מתנגדים. מדובר על ירידה קלה של 4% בשיעור התמיכה לעומת הסקר שנערך בדצמבר 2022.

בקרב מצביעי הקואליציה היהודים, לעומת זאת, 52% מהנשאלים תומכים כיום בשירות נשים כלוחמות, לעומת 21% ניטרליים, ו-28% מתנגדים. פירוש הדבר: שיעור התמיכה בשירות נשים כלוחמות בקרב מצביעי האופוזיציה עלה ב-9% בהשוואה לדצמבר 2022!

כאשר מפלחים את הנתונים לפי רמת דתיות, ההבדלים מתחדדים. בקרב חילונים, 89% תומכים כיום בשירות נשים כלוחמות לעומת 9% ניטרליים ו-2% מתנגדים בלבד. מדובר בעלייה קלה של 4% בתמיכה לעומת הסקר הקודם.

בקרב מסורתיים חלה עלייה דומה של 5% בתמיכה: 73% תומכים כיום בשירות נשים כלוחמות לעומת 20% ניטרליים ו- 7% מתנגדים.

התמורות המעניינות התרחשו בקרב הקבוצות האדוקות יותר. בקרב אלה המגדירים עצמם דתיים מצאנו כי 36% תומכים כיום בשירות נשים בתפקידי לוחמה: עלייה של 2% בהשוואה לסקר הקודם. זאת לעומת 28% ניטרליים בקרב הדתיים ו-36% מתנגדים. פירוש הדבר: ירידה משמעותית בשיעור המתנגדים, שעמד על 45% בסקר הקודם.

גם בקרב החרדים חלה תמורה מעניינת. התמיכה בקרב חרדים בשירות נשים כלוחמות עלתה פי 3: מ-4% בסקר הקודם ל-12% בסקר הנוכחי, זאת לעומת 21% ניטרליים ו-67% מתנגדים. למעשה, מדובר בירידה של 22% בקרב המתנגדים לעומת הסקר הקודם. המתנגדים לשעבר מביעים כעת תמיכה או ניטרליות כלפי שירות נשים כלוחמות.

לסיכום, רובו של הציבור עודנו תומך בשירות נשים בתפקידי לוחמה בצה"ל, תפיסה שהתחזקה במקצת לאור אירועי ה-7 באוקטובר. אולם השינוי הגדול הוא בירידה בהתנגדות של הדתיים והחרדים לשירות נשים בתפקידי לוחמה. זהו ממצא משמעותי בקרב ציבורים שאמונתם הדתית עלולה להצדיק התנגדות לשירות נשים בתפקידי לוחמה. ימים יגידו אם מדובר במגמה שתלך ותעמיק.

המאמר פורסם לראשונה בזמן ישראל בתאריך 25 בנובמבר 2023. לקריאת המאמר במקור