מתודולוגיה

צוות המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן הכין את השאלות לסקר וניתח לאחר מכן את הנתונים.

הסקרים שנערכו בחודשים אפריל, ספטמבר ודצמבר 2022, ומרץ וספטמבר 2023, נערכו ע"י חברת גיאוקרטוגרפיה. שאר הסקרים נערכו ע"י חברת ipanel. שתי החברות עורכות סקרים מקוונים בישראל.

השאלונים תורגמו לשפה הערבית כך שמשיבים ערבים יכולים היו לבחור אם לענות על השאלון בעברית או בערבית.

הערה: טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם הינה ברמת ביטחון של 95%.

המשיבים היהודים מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ, ומידת דתיות. בנוסף, המשיבים הערבים מהווים מדגם שהינו קרוב לזה המייצג את האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ, ומידת דתיות, כאשר ישנה דגימת חסר של משיבים גברים, משיבים מאזור הדרום, ומשיבים בני 40 ומעלה בקרב אוכלוסייה זו.

מדד אמון הציבור ברשויות המדינה

מדד אמון הציבור ברשויות המדינה של המכון לחירות ואחריות חושב כממוצע של מידת האמון בארבעה מוסדות במדינת ישראל: ממשלה, כנסת, בית המשפט העליון, ונשיא המדינה. כחלק מבניית המדד בוצעו בדיקות מהימנות פנימית (אלפא-קורנבך) לבחינת הקשר בין שאלות אלו. מבדיקות אלו עולה כי קיים הבדל בקרב הציבור הישראלי ברמות האמון שהוא נותן למוסדות הפוליטיים – הממשלה והכנסת ולשני המוסדות הנוספים – נשיא המדינה ובית המשפט העליון. על כן, החל מחודש יולי 2023, חושב מדד רשויות פוליטיות הכולל ממוצע של רמות האמון של הממשלה והכנסת.

נוסח השאלות שנשאלו: "באיזו מידה יש לך אמון בכל אחד מהמוסדות הבאים?", כאשר המשיבים נדרשו לענות ביחס ל-כנסת, הממשלה, בית המשפט העליון ונשיא המדינה.

מדד אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק

מדד אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק של המכון לחירות ואחריות מהווה ממוצע של מידת האמון ברשויות החוק במדינת ישראל: משטרת ישראל, בית המשפט העליון והיועץ/ת המשפטי/ת לממשלה. כחלק מבניית המדד בוצעו בדיקות מהימנות פנימית (אלפא-קורנבך) לבחינת הקשר בין שאלות אלו: αs=0.68-0.81

נוסח השאלות שנשאלו: "באיזו מידה יש לך אמון בכל אחד מהמוסדות הבאים?", כאשר המשיבים נדרשו לענות ביחס למשטרת ישראל, בית המשפט העליון והיועץ/ת המשפטי/ת לממשלה. 

אפשרויות התשובה לשאלות: 1. יש לי אמון רב מאוד, 2. יש לי אמון רב, 3. יש לי אמון מועט, 4. כלל אין לי אמון, 5.לא יודע/ת.

בפועל, כדי ליצור את המדד הורדנו את תשובות ה-לא יודע/ת ויצרנו ממוצע של המשיבים ש"נתנו אמון" - ענו על אחת משתי האופציות הראשונות - בכל אחת מהמוסדות.

מדד שביעות-רצון הציבור מהממשלה ומתפקודה

נוסח השאלות שנשאלו:

1. באיזו מידה יש לך אמון בממשלה?

אפשרויות תשובה: 1. יש לי אמון רב מאוד, 2. יש לי אמון רב, 3. יש לי אמון מועט, 4. כלל אין לי אמון, 5. לא יודע/ת.

2. מה רמת שביעות הרצון שלך מתפקוד הממשלה?

 אפשרויות תשובה: 1. מרוצה מאוד, 2. מרוצה, 3. לא מרוצה, 4. מאוד לא מרוצה, 5. לא יודע/ת.

3. איזה ציון היית נותן/ת לממשלה בטיפול בבעיה החשובה ביותר שניצבת בפני המדינה כיום? מ-0 (נמוך) עד 10 (גבוה).

* כל משיב/ה התבקש/ה לציין את הבעיה החשובה ביותר לדעתו/ה, איתה מתמודדת המדינה, ולאחריה נשאל לגבי הערכתו בדבר הציון לממשלה בטיפול בבעיה זו.

4. באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם הטענה הבאה: ״הממשלה קשובה לבעיות הציבור״?

אפשרויות תשובה: 1. מאוד מסכים, 2. מסכים, 3. לא מסכים, 4. מאוד לא מסכים, 5. לא יודע/ת.