כנס כ"ט בנובמבר 2022
ישראל - מדינה בוחרת, אתגרים וחוסן דמוקרטי

כשבוע לפני הבחירות, בחן המכון לחירות ואחריות האם הציבור הישראלי נחשף לתעמולת בחירות. ממצאי הסקר עולה כי כ-47% מהישראלים הרגישו לפני הבחירות שהם חשופים במידה מועטה בלבד לתעמולת בחירות.
עם זאת, מיעוט לא מבוטל, כשליש מהמשיבים בסקר, דיווחו כי הם חשופים במידה רבה לתעמולת בחירות. כ-20 אחוזים דיווחו שהם חשופים במידה בינונית לתעמולת בחירות.

מגמה דומה נמצאה בחלוקה לפי לאום—יהודי וערבי: כ-49% המשיבים היהודים דיווחו כי הם חשופים לתעמולת בחירות במידה מועטה לעומת כ-42% מהמשיבים הערבים. בקרב אלו שדיווחו כי הם חשופים לתעמולת הבחירות במידה רבה נמצא כי המשיבים הערבים בסקר נטו לדווח על מעט יותר חשיפה לתעמולת בחירות מאשר המשיבים היהודים: כ-37% המשיבים הערבים לעומת כ-32% המשיבים היהודים.

הבדלים משמעותיים מעט יותר נמצאו בחתך מגדרי, כאשר נשים דיווחו כי הן פחות חשופות לתעמולת בחירות מאשר גברים: כ-52% מהנשים דיווחו כי הן חשופות לתעמולת בחירות במידה מועטה לעומת כ-42% מהגברים. בקרב אלו שדיווחו כי הם חשופים לתעמולת הבחירות במידה רבה נמצא כי כ-27% מהנשים דיווחו כי הן חשופות לתעמולת בחירות במידה רבה לעומת כ-39% מהגברים.

באשר למידת השפעתה של תעמולת הבחירות על ההחלטה של הציבור לאיזו מפלגה להצביע ביום הבחירות, ממצאי הסקר של המכון לחירות ואחריות חד משמעותיים: הישראלים סבורים שתעמולת הבחירות איננה משפיעה על ההצבעתם.
מעט למעלה מ-80% דיווחו כי הם סבורים שלתעמולת הבחירות השפעה מועטה בלבד על ההחלטה שלהם באיזו מפלגה לבחור. כ-10% דיווחו כי סבורים שלתעמולת הבחירות השפעה בינונית על כוונת ההצבעה שלהם ועוד כ-10% סברו שלתעמולת הבחירות השפעה רבה על כוונת ההצבעה שלהם.

הבדלים משמעותיים למדי נמצאו בתשובה לשאלה זו גם בין יהודים וערבים: כ-86% מהמשיבים היהודים דיווחו שלתעמולת הבחירות השפעה מועטה על כוונת ההצבעה שלהם, לעומת 61% מהמשיבים הערבים. פערים נמצאו גם בקרב אלו שדיווח כי לתעמולת הבחירות יש השפעה רבה על הצבעתם – בעוד שמיעוט זניח בקרב המשיבים היהודים, כ-6% בלבד, סברו כי לתעמולת הבחירות השפעה רבה על ההצבעה שלהם, בקרב המשיבים הערבים מיעוט גדול בהרבה של כ-23% אחוזים סבר כך.

המשיבים בסקר של המכון לחירות ואחריות נשאלו האם הם מרגישים שיש להם השפעה על התוצאות הפוליטיות בבחירות. כ-53% דיווחו כי הם מרגישים שיש באופן אישי השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות. עם זאת, מיעוט לא מבוטל, כ-27% דיווחו שהם מרגישים שיש להם השפעה רבה על תוצאות הבחירות. עוד כ-20% דיווחו שהם מרגישים שיש להם השפעה בינונית על תוצאות הבחירות.

בחלוקה לפי לאום—יהודי וערבי—לא נמצא כמעט כל הבדל באשר לתחושת ההשפעה של הישראלים על תוצאות הבחירות. כ- 27% מהמשיבים היהודים ומהמשיבים הערבים בסקר הרגישו כי יש להם השפעה רבה על התוצאות הפוליטיות של הבחירות. מנגד, כ-53% מהמשיבים היהודים וכ-52% מהמשיבים הערבים דיווחו שמרגישים שיש להם השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות.

הבדלים מעט יותר גדולים נמצאו בחתך המגדרי: נשים נטו לדווח על הרגשה של פחות השפעה מאשר גברים. כ-58% מנשים דיווחו שהן מרגישות שיש להם השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות, לעומת כ-48% מהגברים. בנוסף, כ-23% מהנשים דיווחו שהן מרגישות שיש להם השפעה רבה על התוצאות של הבחירות, לעומת כ-31% מהגברים.

רק 20% מהציבור הישראלי נותן אמון בסקרי בחירות במידה רבה. כך עולה ממצאי הסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות סקר במהלך אוגוסט 2022. כשליש מהמשיבים מדווחים על אמון מועט בסקרים.
חוסר האמון בסקרי הבחירות רווח בקרב קבוצות פוליטיות שונות – לא נמצא הבדל במידת האמון – או חוסר האמון – בסקרי בחירות בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה, או בקרב חברי גושים אידיאולוגים שונים (ימין, מרכז, שמאל).

62% מהישראלים מרגישים כי המערכת הפוליטית אינה מייצגת אותם כלל או במידה מועטה בלבד

רוב בציבור הישראלי אינו מרגיש מיוצג במערכת הפוליטית. ממצאי סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, שנערך באוגוסט 2022, מצביעים על תמונה עגומה - רק 9% מהישראלים ציינו כי המערכת הפוליטית מייצגת אותם במידה רבה או רבה מאוד . לעומתם, 62% ענו כי המערכת הפוליטית אינה מייצגת אותם כלל או מייצגים אותם במידה מועטה בלבד.

בהשוואה בין נשים וגברים, נמצא כי נשים חשות פחות מיוצגות על ידי המערכת הפוליטית מאשר גברים - 66% מהנשים ענו כי הן מיוצגות במידה מועטה לעומת 58% מהגברים.
השוואה בין המגזר היהודי והערבי מעלה כי ערבים בישראל חשים מיוצגים פחות על ידי המערכת הפוליטית מאשר יהודים: 68% מהערבים ענו כי הם מיוצגים במידה מועטה ע"י המערכת הפוליטית לעומת 61% מהיהודים.

המשיבים בסקר של המכון לחירות ואחריות נשאלו האם הם מרגישים שיש להם השפעה על התוצאות הפוליטיות בבחירות. כ-53% דיווחו כי הם מרגישים שיש באופן אישי השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות. עם זאת, מיעוט לא מבוטל, כ-27% דיווחו שהם מרגישים שיש להם השפעה רבה על תוצאות הבחירות. עוד כ-20% דיווחו שהם מרגישים שיש להם השפעה בינונית על תוצאות הבחירות.

בחלוקה לפי לאום—יהודי וערבי—לא נמצא כמעט כל הבדל באשר לתחושת ההשפעה של הישראלים על תוצאות הבחירות. כ- 27% מהמשיבים היהודים ומהמשיבים הערבים בסקר הרגישו כי יש להם השפעה רבה על התוצאות הפוליטיות של הבחירות. מנגד, כ-53% מהמשיבים היהודים וכ-52% מהמשיבים הערבים דיווחו שמרגישים שיש להם השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות.

הבדלים מעט יותר גדולים נמצאו בחתך המגדרי: נשים נטו לדווח על הרגשה של פחות השפעה מאשר גברים. כ-58% מנשים דיווחו שהן מרגישות שיש להם השפעה מועטה על התוצאות של הבחירות, לעומת כ-48% מהגברים. בנוסף, כ-23% מהנשים דיווחו שהן מרגישות שיש להם השפעה רבה על התוצאות של הבחירות, לעומת כ-31% מהגברים.

מדדי הרצליה לשנת 2022 מציגים את החוסן הכלכלי של ישראל, שבא לידי ביטוי בסגירת הפער בין ישראל למדינות הסמן (אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, הולנד ושבדיה). במקביל, המדד החברתי-כלכלי אינו סוגר את הפער ובפני מדינת ישראל ניצבת דרך ארוכה כדי להתקרב למדינות הסמן, כאשר כוללים בהשוואה משתנים חברתיים, בעיקר מדדי עוני ואי-שוויון.

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בדק ומצא: רוב הציבור הישראלי אינו תומך בפגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים. לעומת זאת, שני שליש מקרב תומכי מפלגות הקואליציה העתידית תומכים בצעד זה.

לקריאה נוספת לחצו כאן >>

לקריאת הדו"ח המלא של המכון לחירות ואחריות לחצו כאן >>

על פי נתוני המכון לחירות ואחריות: השיח הפוליטי בנושאים הקשורים לבית המשפט העליון וליועצת המשפטית לממשלה בא לידי ביטוי ברמות נמוכות של אמון הציבור

בסדרת סקרים שערך המכון לחירות ואחריות, במספר נקודות זמן לאורך השנה החולפת, נמצא כי פחות מ50% מהציבור הישראלי נותן אמון בבית המשפט העליון ופחות מ40% נותנים אמון ביועצת המשפטית לממשלה.
בכל הקשור לרמות האמון בבית המשפט העליון, עולה מהנתונים כי רמות נמוכות אלו של אמון יציבות יחסית לאורך החודשים הנסקרים.

המכון לחירות ואחריות בחן את מידת התמיכה ואי התמיכה של הציבור הישראלי לפתרון שתי מדינות לשני עמים. ממצאי הסקר מצביעים על כך שהציבור הישראלי כמעט חצוי בשאלה זו.
כ-41% תומכים בפתרון שתי המדינות לעומת כ-42% אשר מתנגדים לפתרון שתי המדינות. כ-17% מהציבור הישראל השיבו כי הם אינם יודעים.

כצפוי, נרשמו בציבור הישראלי חילוקי דעות ברורים בשאלה זו בקרב קבוצות פוליטית וחברתיות שונות: 67% מתומכי הימין מתנגדים לפתרון שתי המדינות לעומת 20% אשר תומכים בכך. מנגד, 75% מתומכי השמאל הביעו תמיכה בצעד זה. 17% הביעו התנגדות. 57% מתומכי המרכז ציינו כי הם תומכים בפתרון זה לעומת 21% מתנגדים לו.
חילוקי דעות בולטים נמצאו גם בחלוקה לפי לאום—יהודי וערבי. 49% מהיהודים הביעו התנגדות לפתרון שתי המדינות לעומת 37% אשר תומכים בכך. לעומת זאת, בקרב הערבים 21% בלבד הביעו התנגדות לפתרון זה לעומת 52% שהביעו תמיכה בכך.

הבדלים ברורים ביחס לפתרון שתי המדינות נרשמו גם בחברה היהודית בין רמות דתיות שונות. 80% מקרב אלו שהגדירו עצמם דתיים או חרדים ציינו כי הם מתנגדים לפתרון שתי המדינות לעומת כ-12% שתומכים בכך. מנגד, בקרב החילונים נמצא כי 54% הביעו תמיכה בפתרון זה לעומת כ-32% שהביעו התנגדות לפתרון שתי המדינות.

סוגיית סיפוח חלק מהגדה המערבית עלתה אף היא בסקר של המכון לחירות ואחריות. ממצאי הסקר מראים כי הציבור הישראלי נוטה להתנגד לסיפוח: 44% מהציבור מתנגדים לצעד זה לעומת 28% התומכים בו. חשוב לשים לב לשיעור הלא מבוטל של משיבים שענה שהם אינם יודעים (28%).

בבחינת סוגיה זו בחלוקה בין אלו המגדירים את עצמם כימין, מרכז ושמאל עולים ממצאים מעניינים במיוחד: בקרב תומכי הימין נמצא שיעור כמעט זהה של תומכים ומתנגדים לסיפוח: 38% תומכים לעומת 37% אשר מתנגדים (25% ענו שאינם יודעים). מנגד, הבדלים ברורים יותר נרשמו בקרב אנשי השמאל והמרכז בהקשר זה: בקרב תומכי השמאל נרשמה ישנה התנגדות ברורה לסיפוח: 67% המתנגדים לכך לעומת 14% התומכים בכך (20% ענו שאינם יודעים). בקרב תומכי המרכז 40% מתנגדים לסיפוח לעומת 26% אשר תומכים בכך (34% ענו שאינם יודעים).

שוני נוסף נרשם בעמדות של יהודים ושל ערבים ביחס לסיפוח. בקרב היהודים בסקר, 41% הביעו התנגדות לסיפוח לעומת 33% אשר הביעו תמיכה בכך (עוד כ-26% ענו שאינם יודעים). בקרב הערבים בסקר, 51% מתנגדים לפתרון שתי המדינות לעומת 14% בלבד אשר הביעו תמיכה בכך (עוד כ-35% ענו שאינם יודעים).

הבדלים ברורים ביחס לסיפוח נמצאו גם בחתך של הגדרה עצמית דתי בקרב האוכלוסייה היהודית. בקרב אלו שהגדירו עצמם דתיים או חרדים, כ-44% תומכים בסיפוח, לעומת כ-29% אשר מתנגדים לכך (עוד כ-27% ענו שאינם יודעים). מנגד, בקרב אלו שהגדירו עצמם חילונים, כ-46% הביעו התנגדות לסיפוח לעומת כ-27% אשר הביעו תמיכה בסיפוח (עוד כ-28% ענו שאינם יודעים).

סקר של המכון לחירות ואחריות מצא כי שביעות הרצון של הישראלים נמוכה והיא הולכת ופוחתת לאורך זמן

נושא שביעות הרצון מהדמוקרטיה הישראלית נבחן בסקרי המכון לחירות ואחריות במספר נקודות זמן בשנה האחרונה. הממצאים מצביעים על כך שהציבור הישראלי אינו מפגין שביעות רצון גבוהה מהדמוקרטיה הישראלית. עוד עולה מהנתונים כי במהלך פחות משנה, ירדה מידת שביעות הרצון של הציבור הישראלי מהדמוקרטיה הישראלית בכ-19%.

פרויקט המחקר V-Dem (Varieties of Democracy) מגדיר ומודד את מושג הדמוקרטיה בשלל מדינות, תוך בחינת מאפיינים כגון בחירות חופשיות והוגנות, חירויות אזרחיות, עצמאות שיפוטית, אילוצים ביצועיים, שוויון מגדרי, חופש תקשורתי וחברה אזרחית.

עפ"י נתוני V-Dem, שני פרמטרים מרכזיים הם בעלי ההשפעה החזקה ביותר על הדמוקרטיה הישראלית: עצמאות בית המשפט העליון וכיבוד החוקה (חוקי יסוד) ע"י הרשות המבצעת. הפרמטר הראשון, עצמאות בית המשפט העליון, מבקש לזהות קבלת והיעדר החלטות שיפוטיות אוטונומיות. בהשוואה עולמית, בשנת 2021 ישראל דורגה בתחתית המדינות המפותחות עם ציון נמוך מ-3 בפער ניכר מהמדינות הנורדיות כגון שבדיה, שווייץ, דנמרק ושבדיה אם כי בפער משמעותי מעל מדינות כמו פולין, יפן, טורקיה והונגריה.

הפרמטר השני, כיבוד החוקה על ידי הראשות המבצעת, מבקש לזהות את רמת החופש שיש לחברי הממשלה להפר את החוקה – במקרה של ישראל חוקי היסוד – וההשלכות המשפטיות שיש להפרות אלו. בהשוואה עולמית, בשנת 2021 ישראל דורגה מעט מתחת לממוצע המדינות המפותחות עם ציון קרוב ל-3 בפער ניכר מתחת למדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה, גרמניה ושוויץ אם כי בפער משמעותי מעל מדינות כמו טורקיה, פולין, ארה"ב והונגריה.

הנתונים נאספו ונותחו על ידי ד"ר מעוז רוזנטל ויובל יעקוב ברטוב בסוף המלל הקיים.