אתר זה משתמש בקבצי Cookies לשיפור חווית הגלישה. המשך השימוש באתר או סגירת ההודעה מהווים הסכמה לתנאי השימוש.
X
מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
|
Photos: Kremlin.ru |
ברוסיה לא מיהרו לדחות את "עסקת המאה" של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. הדוברים הרוסיים הצהירו כי הם "לומדים את העסקה", ורק לאחר פרסום החלטת הליגה הערבית, שלמעשה אימצה את העמדה הפלסטינית, הודיעו הרוסים כי מספר תנאים הכלולים בעסקה מנוגדים לחוק הבינלאומי. ההצהרה הזאת נשאה אופי מתון ובאה להעביר שני מסרים חשובים בו-זמנית: מחד גיסא, נשארת רוסיה נאמנה לעמדתה המסורתית ביחס לסוגיה הפלסטינית, ומאידך גיסא היא אינה תוקפת בחריפות את יוזמתו של טראמפ וזאת, כדי להשאיר לעצמה פתח לפעילות דיפלומטית, גישור ותיווך בהקשר של היוזמה.
רוסיה, הרואה עצמה שחקן מרכזי בזירה המזרח תיכונית, מנהלת יחסים טובים עם ישראל ועם הרשות הפלסטינית, אך אינה מתעדפת גבוה את הטיפול בסוגיה הפלסטינית. הסיוע שרוסיה מעניקה לרשות הפלסטינית - זניח, ומסתכם ברובו בהקמת מרכזי תרבות ובתי ספר ללימוד השפה הרוסית. לפני שנתיים, הזמין הנשיא פוטין את מחמוד עבאס ואת בנימין נתניהו להיפגש במוסקבה בעת משחקי גביע העולם, וחזר על הזמנתו לקיים מפגש בין השניים (הפעם כחלק מפסגה בנושא השלום) גם במהלך 2019. ההיתכנות של המפגשים הללו הייתה, מלכתחילה, נמוכה, שכן כל הצדדים המתינו לפרסום פרטי היוזמה של טראמפ. עתה משפורסמה העסקה ונדחתה מיד על ידי הצד הפלסטיני, ייתכן שרוסיה רואה מספר הזדמנויות שאמורות לשרת את האינטרס שלה. הרוסים אינם אופטימיים ביחס לפתרון הסכסוך (זאת אחת הסיבות לתיעדוף הנמוך של הסוגיה על ידי הקרמלין), אך כשברקע קרע מוחלט בין הממשל האמריקאי לרמאללה, שוב מצטיירת רוסיה ככוח גלובאלי המסוגל לתווך בין הצדדים. מבחינה אסטרטגית, כך מעוניינת רוסיה למצב את עצמה: מתווכת שמעורבת בכל סכסוך אזורי, גם אם אין לה יכולת או רצון לייצר פתרונות רחבים.
בנוסף לקשרים ההיסטוריים עם אש"ף, מאז 2006 מקיימת רוסיה קשרים הדוקים גם עם תנועת החמאס, שבכיריה מבקרים בבירה הרוסית מדי שנה. במהלך 2019 החלה רוסיה לשמש כמתווכת בין הפלגים הפלסטיניים. עד כה לא הושגה הצלחה בשיחות שהתנהלו במוסקבה, אך עבור ההנהגה הרוסית המעורבות הזאת חשובה כי היא מקדמת את מעמדה והשפעתה של רוסיה במזרח התיכון.
למרות המתיחות הגוברת בין רוסיה לטורקיה, שלהן אינטרסים מנוגדים בצפון סוריה, הסכימו שרי החוץ של שתי המדינות על נחיצות השמירה על הסכמי סוצ'י משנת 2018 ביחס לאידליב. בשבועות האחרונים החלו הכוחות הסוריים להתקדם בחבל אידליב והשתלטו על העיר האסטרטגית מערת אל-נועמאן. כתוצאה מכך, נמלטו מאות אלפי פליטים סוריים לכיוון הגבול הטורקי.
את התרחיש הזה בדיוק ניסה למנוע הנשיא הטורקי רג'יפ טייפ ארדואן - בינתיים, ללא הצלחה. רוסיה הייתה ועודנה נחושה להחזיר לידי בשאר אסד את מלוא השליטה על השטח הסורי, על אפו ועל חמתו של ארדואן, שהזהיר את רוסיה ש"לא תעמוד בדרכו".
לאור ההתקרבות המשמעותית שחלה מאז 2016 ביחסי רוסיה וטורקיה, שמתבטאת בעליה משמעותית במכירות הנשק הרוסי לטורקיה, סחר, תיירות ושיתוף הפעולה בתחום הגז, נאלצים הטורקים לכבוש את כעסם למרות הנסיבות הדרמטיות (4 מוצבים טורקיים בצפון סוריה מוקפים כעת על ידי כוחות הצבא הסורי). בשלב זה ממשיכה רוסיה לבסס את מעמדה בסוריה ולקדם את מדיניותה כשהיא מנווטת במיומנות בין סצילה לחריבדה. אין ספק כי בסופו של דבר תוחזר השליטה על חבל אידליב לידיים הסוריות בסיוע רוסי; השאלה היא רק מה יקרה בדרך להגשמת החזון הרוסי-סורי הזה וכיצד תוכל מוסקבה לגשר על הפערים המשמעותיים בין דמשק לאנקרה?
על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס", הנשען על מקורות בפנטגון, מתכוונת רוסיה להקים נמל ובסיס צבאי בסומאלילנד, לחופי מפרץ עדן בפאתי הים האדום. סומאלילנד היא מדינה בלתי מוכרת שהכריזה על עצמאותה לאחר קריסת הממשלה הסומאלית בשנת 1991. בעבר, ניהלה רוסיה מגעים עם אריתריאה, ג'יבוטי וסודן במטרה להקים נמל ימי ובסיס צבאי לחופי הים האדום,. רוסיה, רואה עצמה כוח גלובלי ומעולם לא הסתירה את שאיפתה לקדם את ההגמוניה שלה במזרח התיכון ובאפריקה. הים האדום, בו עוברים נתיבי סחר רבים והוא רוחש סכסוכים ומזימות, מהווה אזור אסטרטגי למימוש שאיפותיה אלה של רוסיה. על פי ההסכמים שנחתמו בין מוסקבה לחרטום טרם סילוקו של הנשיא דאז עומר אל-באשיר מהשלטון, אפשרה סודן לרוסיה להקים את הנמל הצבאי שלה באזור פורט סודאן. לאחר המהפכה שהתרחשה בסודן ב-2019 רוסיה הכירה מיד במשטר החדש שקם בסודן, אך בשלב זה נושא הנמל בפורט-סודן אינו מקודם, ככל הנראה בגלל ההשפעה הגוברת של ארה"ב במדינה הזאת. במקביל, מנהלת רוסיה יחסים טובים גם עם דרום סודן, ובחודש האחרון נפגשו שרים מדרום סודן עם בכירים בחברות הנפט הרוסיות, על מנת לקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות.
במוסקבה מאמינים שלאחר שרוסיה הראתה שהיא מסוגלת להעניק הגנה לבנות בריתה במזרח התיכון, מדינות קטנות ובינוניות אחרות - במזה"ת כמו גם באפריקה - יגלו עניין בשותפויות מהסוג הזה.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
