​

זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על מלחמת הנפט בין רוסיה לערב הסעודית, רוסיה מנעה עימות צבאי מול טורקיה בסוריה, ורוסיה מגבירה מכירות נשק באפריקה והמזה"ת 

קסניה סבטלובה | 16 במרץ, 2020

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photos: Kremlin.ru

מלחמת הנפט מחזירה את יחסי רוסיה וערב הסעודית לנקודת ההתחלה | רוסיה מנעה, נכון לעכשיו, עימות צבאי עם טורקיה בשטחה של סוריה, אך המתיחות בין מוסקבה לאנקרה רחוקה מלהתפוגג | רוסיה מגבירה את מכירות הנשק באפריקה ובמזרח התיכון, אך משתרכת רחוק אחרי ארה"ב במכירות בעולם

מלחמת הנפט מחזירה את יחסי רוסיה וערב הסעודית לנקודת ההתחלה

סירובה של רוסיה לקצץ בתפוקת הנפט והחלטתה המפתיעה של ערב הסעודית לחתוך באופן דרמטי במחיר הנפט גרמו למפולת משמעותית בשוקי הנפט העולמיים וחשפו את האמת אותה ניסו שתי המדינות להצניע לאורך השנים האחרונות: שיתוף הפעולה בין מוסקבה לריאד נושא אופי טקטי בלבד; בעוד, מבחינה אסטרטגית שתי המדינות רחוקות זו מזו מרחק שנות אור. התרסקות מחירי הנפט - הממשיכים לרדת - כבר גרמה לקריסת הרובל הרוסי, תביא בהכרח לעליית מחירים ברוסיה ותגרום לירידה באיכות החיים, במדינה שתלויה בראש ובראשונה ביצוא הנפט שלה. בינתיים, בקרמלין נמנעים מלתקוף את הסעודים, אולי בתקווה לגיבוש עסקה כלשהי בעתיד, אך גורמים "בלתי-תלויים", כגון פוליטיקאים אופוזיציוניים ועיתונאים בכירים המקורבים לקרמלין, כבר מאשימים את הנהגת ערב הסעודית בנסיון לפגוע ברוסיה ולהחליש את כלכלתה - בדיוק כפי שלתפיסתם עשתה בשנות השמונים, כשהנפט נמכר במחיר של 10$ לחבית.

את ההתנגשות הנוכחית בין רוסיה לערב הסעודית צריך לראות בפריזמה של יחסיהם עם ארה"ב. כאשר ערב הסעודית, החברה הבכירה בברית האופ"ק הציעה לחתוך ביצוא הנפט כדי לייצב את השווקים העולמיים, ראתה בכך רוסיה ניסיון להציל את תעשיית פצלי הנפט האמריקאית על חשבונה היא. אין לרוסיה כל רצון לשאת באחריות ליציבות השווקים העולמיים, זו גם הסיבה שהיא מעולם לא הצטרפה באופן רשמי לאופ"ק, דבר שהיה מטיל עליה אחריות גדולה יותר. ברוסיה מוכנים לספוג את טלטלת המחירים הנוכחית כדי לא לוותר על לקוחות, השפעה ועל הניסיון לפגוע בתעשיית פצלי הנפט בארה"ב. הפרספקטיבה בריאד שונה לחלוטין. ארה"ב הינה שותפה אסטרטגית חשובה של ערב הסעודית, כזאת שאין לה תחליף, גם אם ארה"ב ממשיכה להתרחק בהדרגה מהמזרח התיכון. ברוסיה רואים בארה"ב יריבה מרה החונקת את הכלכלה הרוסית באמצעות סנקציות כואבות. במהלך השנים האחרונות חלה התחממות ניכרת ביחסים בין רוסיה וערב הסעודית. ביקורים רמי דרג יצאו לפועל, משלחות בכירות חתמו על חוזי ענק בתחום מכירת נשק ושיתוף הפעולה במסגרת של אופ"ק היה הדובדבן שבקצפת. עם זאת, ולמרות ההתקרבות ההדרגתית, העריכו בערב הסעודית שרוסיה לא תתנתק מאיראן; ומנגד במוסקבה ידעו שנאמנותה של סעודיה נתונה קודם כל לארה"ב. משבר הנפט הנוכחי טרף את הקלפים וחשף את המציאות במערומיה. השאלה היא האם יצליחו שני הצדדים בתקופה הקרובה להגיע לעסקה כלשהי שתעצור את המשך הנפילה ותמנע משבר חמור יותר ביחסים.

נכון לעכשיו, מנעה רוסיה עימות צבאי עם טורקיה בשטחה של סוריה, אך המתיחות בין מוסקבה לאנקרה רחוקה מלהתפוגג

העימות הצבאי בין סוריה לטורקיה נמנע ברגע אחרון בזכות הבנות חדשות בין מוסקבה לאנקרה, אך היחסים בין שתי המדינות ממשיכים להיות מתוחים ביותר. המנצח העיקרי, בשלב הנוכחי, הוא הנשיא הסורי בשאר אסד, שהצליח למרות האיומים הטורקיים, לשמור על מרבית ההישגים הטריטוריאליים שהושגו במהלך המבצע הצבאי באידליב הנמשך כבר מספר חודשים. רוסיה מעוניינת לשמור על יחסים תקינים ם טורקיה, אך האסטרטגיה הרוסית בסוריה נותרה ללא שינוי – החזרת מלוא השליטה על כל השטח הסורי לידי אסד והגברת השפעתה של מוסקבה שם על חשבון איראן. למעשה, שואפת רוסיה להפוך את סוריה למדינת חסות לכל דבר. כדי להבטיח את המטרה הזאת, חייבת רוסיה לתחזק יחסים תקינים עם אנקרה, מעצמה אזורית שיש לה השפעה ניכרת בחבל אידליב בפרט ובצפון-מזרח סוריה בכלל. בשלב הנוכחי נאלצה טורקיה לחזור בה ממרבית איומיה לעבר הצבא הסורי הנתמך על ידי הרוסים, אך כיוון שהפסקת האש באידליב בלתי-יציבה, קשה לקבוע אם טורקיה תתמיד בקו הזה גם בהמשך. חוסר היציבות מאפיין גם את היחסים בין רוסיה לטורקיה באופן כללי, כיוון שמדובר במדינות שבעבר לחמו פעמים רבות זו בזו ולהן אינטרסים מנוגדים במזרח התיכון. רוסיה ניסתה לרתום את טורקיה אליה כשמכרה לה נשק מתקדם וחתמה עמה על חוזים משמעותיים בתחום האנרגיה, כשהמטרה היא לנתק את אנקרה מהאחיזה של המערב ובמיוחד מברית נאט"ו. אך במוסקבה מודעים היטב למגבלות הברית עם טורקיה ולא בונים עליה לטווח הארוך.

רוסיה מגבירה את מכירות הנשק באפריקה ובמזרח התיכון, אך משתרכת רחוק אחרי ארה"ב במכירות בעולם

הנתונים החדשים על היקף מכירות הנשק של ארה"ב ושל רוסיה בשנת 2019 ממחישים את המציאות המורכבת בה רוסיה מצליחה להגביר את מכירות הנשק שלה במזרח התיכון ובאפריקה, אך ממשיכה להשתרך הרחק מאחור לעומת ארה"ב שמובילה את מכירות הנשק הגלובליות ואף מגדילה את הפער עם רוסיה. על פי המחקר החדש של המכון לחקר סוגיות השלום בסטוקהולם, המכירות של רוסיה בין 2015-2019 ירדו בכ-18% לעומת השנים 2010-2014. הנתח של רוסיה במכירות הנשק בעולם עומד כיום על 21% - 6% פחות מאשר בתחילת 2010, בעיקר בגלל הירידה במכירות הנשק להודו. היצוא למדינות המזרח התיכון עלה בכ-30%, בזכות הגברת המכירות למצרים ועיראק. מעניין לציין כי, מכירות הנשק הרוסי לסוריה ירדו, למרות האספקה של מערכות ההגנה האווירית S-300 בשנת 2018.

לסיכום, ניתן לומר, שלמרות שרוסיה אינה מצליחה לקדם את מכירות הנשק שלה באסיה, בעיקר בגלל הסנקציות האמריקאיות, התחרות בין רוסיה לארה"ב במזרח התיכון בחמש שנים אחרונות גברה, ורוסיה נכנסה לשווקים חדשים-ישנים כגון מצרים ועיראק. מבחינת רוסיה מדובר במקור הכנסה חשוב ביותר וכן בהשפעה גאו-פוליטית משמעותית בזכות מכירות נשק אסטרטגי כגון מערכות ההגנה האווירית ומטוסי קרב חדישים למדינות המסוכסכות עם ארה"ב או המעוניינות לגוון את רכישות הנשק שלהם.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>