​

רוסיה מעל הכל

קסניה סבטלובה | 15 בינואר, 2020

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photos: Kremlin.ru

אסטרטגיה רוסית רחבה ביחס למזרח התיכון באה לידי ביטוי בביקורים המדיניים של פוטין באנקרה, דמשק ובסוף החודש בירושלים, בתיווך בין הפלגים הלוביים ובתגובה המתונה לחיסולו של קאסם סוליימאני. כל הפעילות הזאת נועדה לקדם את האינטרסים הרוסיים באזור ולקבע את רוסיה כשחקן המשמעותי ביותר בו.

איראן: בעקבות חיסול סוליימאני רוסיה יוצרת איזונים חדשים ביחסיה עם טהרן

חיסול של קאסם סוליימאני יצר הזדמנויות חדשות עבור רוסיה במזרח התיכון. הסתלקותו מאפשרת לרוסיה לעצב את הזירה הסורית כרצונה וליצור את האיזונים החדשים מול איראן, בעוד שאיראן עצמה, חלשה ומבודדת, הופכת לפרטנר נוח יותר עבור רוסיה. גם עלייה במחירי הנפט שזינקו בעקבות החיסול שיחקה לידי הרוסים. מוסקבה ידעה להתמודד עם ההסלמה הנוכחית באזור, אך שידרה כל העת שהיא כלל לא מעוניינת להתערב למען איראן במקרה ותפרוץ מלחמה בין איראן.

בתחילה, השמיע משרד החוץ הרוסי גינוי רפה ולאחריו החלו להתפרסם בכלי התקשורת הנאמנים לקרמלין, מאמרים לוחמניים. כותביהם, המקורבים לשלטון, האשימו את ארה"ב בהפרת החוק הבינלאומי, בטרור ו"בפעולות פירטיות". עם זאת, נמנעה רוסיה מנקיטת כל צעד מעשי ונותרה בעמדת המתנה ביחס למה שקרה באיראן. גם אם מוסקבה נשענת על איראן בפעילותה במזרח התיכון, היא אינה מוכנה להסתכן למענה בהרפתקה מסוכנת, בין אם מישהו בטהרן יתאכזב מכך ובין אם לאו. תמיכה חד-משמעית באיראן במקרה של סכסוך צבאי עלולה גם להעיב על היחסים של רוסיה עם ישראל ועם המדינות הערביות במפרץ ולפגוע באסטרטגיה הרוסית, הגורסת כי "אין ידידים או אויבים קבועים".

במוסקבה גם ניסו לתרגם את הפעולות של ארה"ב - חיסול סוליימאני ומיד אחר-כך ההדלפה על היציאה הקרובה של כוחות ארה"ב מהאזור – לחוסר עקביות והעדר יציבות. הרוסים הציעו למדינות האזור לא להסתמך על ארה"ב, ברומזם שהמעצמה היציבה היחידה הפועלת באזור היא רוסיה.

סוריה: יש בעל-בית בדמשק, וזה לא אסד

מדוע קיים ולדימיר פוטין ביקור מפתיע ולא מתוכנן בדמשק בליל חג המולד האורתודוקסי, כאשר לא הרחק משם איראן וארה"ב היו עסוקות במשיכת חבל? מבחינת הרוסים, דווקא הרגע הבלתי יציב הזה - שטמן בחובו פוטנציאל הרסני לכלל האזור - היה המתאים ביותר כדי להפגין כוח ונוכחות, ולהעביר את המסר הרצוי למוסקבה, הן למדינות ועמי האזור והן למדינות המערביות.

זו הפעם השנייה שפוטין מגיע לדמשק וקובע לנשיא הסורי פגישה במקום שנוח לו – הבסיס הרוסי האווירי בחמיימים, או במתקן צבאי רוסי בדמשק. המסר חד וברור: מבחינת פוטין אסד הוא רק שחקן משני, כאשר המטרה העיקרית היא סוריה והאחיזה הרוסית בה. כשארה"ב מחסלת בכיר איראני בעירק ופוטין מגיח לפתע פתאום במדינה השכנה, המטרה היא לשדר ביטחון ועוצמה ביחס להמשך ההתנהלות הרוסית במדינה זאת.

בנוסף, חיזק פוטין גם את נרטיב "מגן הנוצרים", אותו הוא מטפח כבר מספר שנים. הוא ביקר בכנסיה בליל חג המולד האורתודוקסי, ביקר במסגד האומיי שם על פי המסורת קבור ראשו של יוחנן המטביל ופרסם הצהרה הנוגעת לעתידם של הנוצרים במזרח התיכון והעמידה האיתנה של רוסיה לצידם. בראייה הרוסית, הסטטוס הזה מעניק לגיטימציה נוספת לרוסיה לפעול למען בני העדות הנוצריות במזרח התיכון - לא רק בסוריה, אלא גם במקומות אחרים אם יידרשו לכך.

עוד נדבך חשוב בהצהרותיו של פוטין בסוריה הוא "ההתקדמות הניכרת בעניין שיקומה של סוריה". בשלב הזה מדינות המערב ומדינות ערביות אינן מוכנות לתרום כספים לטובת העניין הזה, לפחות כל עוד התהליך הפוליטי בסוריה תקוע, בעוד רוסיה ואיראן ממשיכות לתקוע יתדות באדמתה. לקראת סוף 2019 החליטה רוסיה להשקיע כספים רבים בהרחבת הנמל הרוסי בטרטוס והשיקה מספר פרויקטים בתחום החקלאות. הפרויקטים הללו אמורים לשרת בראש ובראשונה את האינטרסים של מוסקבה במדינה (הנמל בטרטוס הוחכר לרוסיהל-49 שנים).

טורקיה: פוטין וארדואן השיקו את מוביל הגז החדש וחילקו בין רוסיה לטורקיה את אזורי ההשפעה בלוב

הביקור של פוטין באנקרה לכבוד ההשקה של מוביל הגז הרוסי TURKSTREAM , שיוביל את הגז הרוסי לטורקיה ולדרום-מזרח אירופה, נועד לחזק את הקשר בין טורקיה לרוסיה ולמצוא פתרונות יצירתיים למחלוקות הקיימות בין שתי המדינות בנושא הסורי ובזה הלובי.

ההתפתחויות בחבל אידליב - וגם בלוב - מעיבות על הברית שנוצרה בשנים האחרונות בין אנקרה למוסקבה, אך רוסיה נחושה לתחזק את הקשר עם טורקיה ולא לאפשר לארדואן להתרחק מהאורביטה הרוסית. מבחינתה של רוסיה, טורקיה היא מדינת מפתח, חברה בברית נאט"ו ובעלת ברית של ארה"ב, שמאז 2016 מתקרבת באופן הדרגתי לרוסיה, רוכשת ממנה נשק מתקדם ומשתפת אתה פעולה במישור הסורי.

ככל הנראה, טורקיה אינה מתנגדת לרעיון החלוקה של אזורי ההשפעה בלוב בינה לבין רוסיה, למרות שרק לפני מספר שבועות האשים ארדואן את רוסיה בכך שהיא שיגרה ללוב כאלפיים שכירי-חרב רוסיים, על מנת לסייע לגנרל חליפה חפתר, בעוד טורקיה עומדת לצידה של הממשלה הלובית היושבת בטריפולי. השבוע המשיכה רוסיה לתווך בין הפלגים הלוביים, ושוב הצליחה למצב את עצמה כשחקן המשמעותי ביותר באזור. בעוד ארה"ב מגלה אפס עניין במה שמתרחש בלוב, רוסיה לוטשת עיניים גם לנפט הלובי וגם לנמלי הים שלה, הקרובים מרחק נגיעת יד לאירופה.

בינתיים גם באידליב מצליחה רוסיה להוציא לפועל את המדיניות שלה בלי לפגוע ביחסיה עם טורקיה, אם כי ברור לכל שההתנגשות הגדולה בין האינטרסים הטורקיים לאלה הרוסיים היא בלתי נמנעת.

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>