ארה"ב תוקפת את המליציות השיעיות בעיראק - ומה הלאה?

 

 

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 31 בדצמבר, 2019

 

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

הפצצת מתקנים של כוחות חזבאללה בעיראק
Photo: U.S. Air Forces Central Command

 

ארה"ב תקפה (29 בדצמבר) בגבול עיראק-סוריה חמישה מתקנים של 'כתאא'ב חזבאללה' (גדודי חזבאללה), מהמליציות השיעיות הגדולות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן ומזוהות עמה. התקיפה, באזור אלקאא'ם, פגעה בשלוש מטרות בעיראק ובשתיים בסוריה, וכללה יעדים כגון מחסני נשק ומפקדות של חטיבה 45 בכוחות ה"גיוס העממי" (חשד אלשעבי) - ארגון הגג של המליציות, שנקלטו במערך כוחות הביטחון העיראקיים.

 

עפ"י דיווחים שונים בעיראק והודעות ה"גדודים" עצמם, נהרגו לפחות 25 מלוחמי המליציה ונפצעו כ-55.

 

התקיפה האמריקאית היא תגובה ישירה לירי של מעל ל-30 רקטות, מספר ימים קודם לכן, נגד בסיס עיראקי באזור כירכוך, בצפון המדינה, שכתוצאה ממנו נהרג קבלן אמריקאי ונפצעו קל מספר חיילים אמריקאים. זאת, כאשר ברקע נרשמה עליה ברף תקיפות פצמ"רים ורקטות (11 בחודשיים האחרונים), נגד יעדים בעיראק בהם שוהים אמריקאים, כולל ב"אזור הירוק" המאובטח בבגדאד.

 

תגובת ארה"ב הייתה צפויה במידה רבה, לאחר שוושינגטון הבהירה באחרונה, בפומבי וברמות הבכירות ביותר מהנשיא ומטה, כי פגיעה באמריקאים היא קו אדום עליו ארה"ב לא תעבור בשתיקה.

 

התקיפה האמריקאית התקדימית יצרה גל הדף בעיראק.

 

בהובלת המליציות השיעיות הסתערו מאות מתומכיהן על השגרירות האמריקאית בבגדאד. קודם לכן, הנהגת המליציות, המקורבת לאיראן, בהובלת אבו מהדי מהנדס, איימה בנקמה כואבת נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק ומעבר לה. משמרות המהפכה האיראניים הצהירו כי תגובה על הפשע האמריקאי היא זכות טבעית.

 

במישור המדיני-פוליטי ארה"ב נקלעה לאש צולבת בעיראק. ממשלת בגדאד, הפרלמנט, המליציות השיעיות, איש הדת מקתדא צדר ומקור הסמכות הדתי שיעי רב העוצמה, איאתולה סיסתאני, גינו את התקיפות האמריקאיות.

 

המליציות השיעיות וצדר חידשו את הקריאות לסילוק הכוחות האמריקאיים מהמדינה. המועצה העיראקית לביטחון לאומי הצהירה כי התקיפה מהווה הפרה של ריבונות עיראק ופגעה בכוחות עיראקיים שנלחמו בדאעש; וכי ממשלת עיראק תשקול מחדש את השת"פ עם ארה"ב בבלימת הארגון, ולא תסכים כי שטח עיראק יהפוך לזירת לחימה במאבק אזורי או בינ"ל (במשתמע בין ארה"ב לאיראן).

 

לצד, הגינויים נגד ארה"ב, ניתן לזהות בציבוריות העיראקית גם נימות של הסתייגות ממהלכיהן של המליציות. סיסתאני ציין כי גם ההתקפות נגד ארה"ב הן "פעולות לא חוקיות" שעל ממשלת עיראק למנוע כדי שהמדינה לא תהפוך ל"מגרש משחקים", ומקתדא צדר, המוביל את הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט, קרא לרסן את המליציות כדי לא לספק לארה"ב עילה להמשיך בתקיפות. בנוסף, צוטטו בתקשורת גורמי צבא עיראקיים שטענו כי "איראן רוצה לנהל את המלחמה שלה נגד ארה"ב על אדמתנו".

 

השלכות התקיפה האמריקאית בעיראק עדיין בהתהוות, ומסתמנות סביבה שלוש שאלות חשובות להמשך:

 

  1. איראן או ארה"ב? בעקבות התקיפה האמריקאית הפוקוס בעיראק השתנה. ממחאה ציבורית אנטי איראנית נרחבת הביקורת מופנית כרגע לנוכחות האמריקאית. המליציות השיעיות בעידודה של טהראן פועלות להעצים את המגמה כדי להסיט את מיקוד המחאה לעבר ארה"ב ולהחליש את הסנטימנט האנטי איראני המובהק שלה. נראה כי לאורך זמן מטרה זאת לא תושג בנקל, לאחר חודשים של מחאות שגבו מעל 400 קורבנות בקרב המפגינים, חלקם כתוצאה ישירה מירי של המליציות השיעיות וממהלכי דיכוי בהם הן נטלו חלק.
  2. מידת חופש הפעולה של ארה"ב - תושפע מהמאבק על מיקוד המחאות בעיראק. ככל שהפוקוס יחזור להתמקד בנוכחות האיראנית בעיראק, ארה"ב תהיה חופשייה יותר לפעול, ולהגיב בכוח להתקפות ופיגועי הנקמה שהיא צפויה לספוג. לפיכך, השיח הפנימי במדינה ישפיע באופן דרמטי על השאלה האם התקיפה האמריקאית תבשר שינוי בדפוסי הפעולה של ארה"ב בעיראק ובאזור, בדמות תגובה באש לכל פגיעה או אפילו איום על כוחות אמריקאים, או שתישאר אירוע מבודד בלבד.
  3. איזה מסר מעבירה התקיפה לטהראן? התקיפה האמריקאית נועדה לשקם את הרתעה מול איראן, בעיראק ובאזור בכלל, על רקע תעוזתו הגוברת של המשטר האיראני במפרץ, מאז האביב. מזכיר המדינה פומפאו ומתאם איראן במחמ"ד, הוק, הבהירו כי התקיפה נועדה "להרתיע את איראן" ו"להעביר מסר שהמשטר האיראני יבין". נשאלת השאלה האם פגיעת ארה"ב בשליח (כתאא'ב חזבאללה) ולא בשולח (איראן) תחזק את ההרתעה מול איראן או דווקא תחזק את ביטחונה כי כל עוד היא פועלת באמצעות שליחים, היא עצמה לא תיפגע.

 

ניתן להעריך באופן ראשוני שבטווח המיידי התקיפה האמריקאית תוביל לצמצום חופש הפעולה של ארה"ב בעיראק, וברמה האסטרטגית לא תשיג את יעדה מול איראן. טהראן צפויה להמשיך לפעול - באמצעות שליחים - בעיראק (פיגועי נקמה) ובאזור (תקיפות אסטרטגיות) כדי לנסות ולשבור את לחץ הסנקציות.

 

ארה"ב תידרש להכריע האם ובאיזה עוצמה להגיב לפיגועים בעיראק, בהתאם למגמות הפנימיות במדינה, והאם להגיב גם על התקפות שלא יגררו פגיעה בנפש, כיוון שהבלגה, עלולה להיתפס כהשלמה עם דפוס כזה.

 

ברמה הרחבה יותר, ארה"ב תידרש להכריע ולנהל סיכונים סביב השאלה האם להגיב באירועים הבאים נגד השליחים או ישירות נגד יעדים איראניים, כדי שהמסר המרתיע הרצוי ייקלט בטהראן.

 

באשר לישראל - היא תידרש ולהמשיך להתמודד, די לבדה, נגד מהלכי איראן לבסס יכולות צבאיות מאיימות בגבולותיה, ומול ניסיונות כוח קדס של משמרות המהפכה להגיב על פעולות הסיכול שהוא מייחס לישראל.

 

בנסיבות שנוצרו, ישראל נדרשת להבין כי הזירה העיראקית "רותחת", וכי עליה לנקוט בגישה זהירה בכל הקשור להתמודדות עם האיומים במרחב העיראקי ובמזרח סוריה, ולתאם באופן הדוק את מהלכיה עם ארה"ב.

 

 


נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>