משמעויותיה הרחבות של השבתת האינטרנט באיראן

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 27 בנובמבר, 2019

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photo: Adam Jones CC BY-SA 2.0

ב-22 בנובמבר הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על שר המידע והתקשורת האיראני, ג'אהרומי. זאת, בשל תפקידו בהשבתה הרחבה של האינטרנט בימי מחאת הדלק, ובצנזורה על הרשת בכלל מאז נכנס לתפקידו במחצית 2017. ארה"ב מאשימה את השר כי מילא תפקיד בפריסת רשת מידע לאומית (NIN), שהרחיבה את יכולות המשטר לפקח, להגביל ולחסום לחלוטין שימוש באינטרנט באיראן.

הסנקציות האמריקאיות ממחישות את מרכזיות האינטרנט באירועי מחאת הדלק באיראן. ב-15 בנובמבר פרצו אירועי המחאה שהפכו במהירות לאלימים. כבר ביום הראשון למחאה נרשמו ניתוקים ברשת האינטרנט במשהד, אולם שטף של סרטונים מההפגנות ברחבי המדינה ופעילות כוחות המשטר לדיכוין זרם החוצה מאיראן והציף את הרשתות החברתיות ברחבי העולם. למחרת, ב-16 בנובמבר, הושבתה רשת האינטרנט ברחבי איראן כמעט לחלוטין (כ-95%). גל הסרטונים מאיראן פסק באחת, ונוצר קושי לעקוב אחרי המתרחש במדינה, כשרב החדשות יוצאות מכלי התקשורת שבשליטת המשטר. החל מה-20-21 בנובמבר החל האינטרנט באיראן לחזור בהדרגה (למעט גלישה בסלולאר), לאחר השתלטות המשטר על מוקדי המחאה והשבת שקט יחסי לרחובות.

אירוע השבתת האינטרנט באיראן הוא אחד ההרמטיים ביותר שנרשמו עד היום, של ניתוק רשתי ממוקד על ידי ממשלה. המשטר הצליח לנתק כ-80 מיליון אזרחים מהעולם החיצוני, ובה בעת להפעיל מערך אינטרנט פנים מדינתי (ה-NIN), ששימש את זרועותיו. מדובר ביכולת טכנולוגית גבוהה, שהושגה במאמץ של שנים. מאז מחאת 2009 וכחלק מלקחיה, המשטר הצליח לנקז את חיבורי התקשורת לאינטרנט הגלובאלי, לשני מתגים מרכזיים באיראן (exchanges) ולבסס באמצעותם יכולת ניתוק מיידית.

מדובר, אפוא, בסימן דרך במאמצים של משטרים סמכותניים לצנזר תקשורת בזמן אמת, שהשלכותיו מסתמנות כרחבות וצפויות להקרין על המזה"ת ועל הויכוח הניטש בסוגיה בזירה הגלובלית בכלל.

השבתת אינטרנט היא מהלך אופייני ורווח בקרב משטרים דכאניים הפועלים לחנוק מחאה. אירועים של סגירת הרשת נרשמו במדינות רבות, ובכללן מצרים, עיראק, מאוריטניה, קשמיר, רוסיה, סודאן ואחרות. ניתוק האינטרנט מקשה על האזרחים לתקשר ביניהם ולהוביל מחאה אפקטיבית ומאורגנת, ומאפשר למשטרים להפעיל כוח רב ולהסתיר מהעולם הפרות בוטות של זכויות אדם ומהלכי דיכוי אכזריים.

מתאם בין משך ההשבתה והיקפה לבין רמת האלימות נגד אזרחים. במהומות האחרונות בעיראק, המשטר, ככל הנראה בהכוונת איראן, השבית את הרשתות החברתיות לכחמישים יום, במהלכם נרשמו מאות הרוגים. באיראן עצמה, בחסות החשיכה התקשורתית שכפה, הפעיל המשטר אמצעי דיכוי ברוטאליים. מדווח על בין 100 לכ-300 הרוגים - אירוע המחאה הקטלני ביותר באיראן מאז המהפכה - ועל מעצרים רחבי היקף (אלפים). המשטר הכריז על דיכוי המחאה, ושיגר מסרים מרתיעים ונקמניים על כוונה להעניש בחומרה את המעורבים במהומות, כולל קריאות מצד חוגים שמרניים להוציאם להורג. עפ"י עדויות מאירועי עבר באיראן, סביר שהמשטר עינה רבים מהעצורים גם הפעם, בין היתר כדי לזרוע פחד ומורא ולמנוע אירועי מחאה נוספים.

הדילמה של המשטרים - סביר כי נוכח המהומות הקשות, המשטר היה מעדיף להשאיר את העם האיראני מנותק לזמן ארוך יותר, אולם הוא נאלץ להחזיר את הרשת לפעילות בשל הפגיעה הכלכלית החמורה הכרוכה בהשבתתה, במיוחד במדינה מתקדמת ומקוונת כאיראן (76% חדירה). אמדן הנזק של ימי ההשבתה באיראן הוא של עד כמה מאות מיליוני דולר ביום, כשהנפגעים העיקריים הם עסקים קטנים, חברות הזנק, ספקי שירותי אונליין ומגזר טכנולוגיית המידע. הנזקים הכלכליים של ימי המחאה בכלל, לצד השפעת עליית מחיר הדלק, גרמו לזינוק מחירים של מוצרי יסוד באיראן. כך, ימי מחאה קשים וקטלניים, במהלכם שילמו רבים מאזרחי איראן מחיר כבד, מסתיימים בעליות מחירים, מה שצפוי להגביר את התסכול הכבוש במדינה בדרך להתפרצות הבאה.

מודל לחיקו עבור המשטרים במזה"ת - גל המחאה השוטף את המזה"ת מאפריקה ועד למפרץ מכניס את מנהיגי האזור ללחץ מחשש להקרנה על יציבותם, והם פועלים להדק את אמצעי הפיקוח והשליטה במדינותיהם. במסגרת זאת, הם צפויים ללמוד את לקחי הדיכוי המהיר של המחאה באיראן ולחתור לפתח יכולות דומות לאלה שהפגין המשטר בטהראן, בכל הקשור לשליטה באינטרנט וניתוק האזרחים מהעולם.

המזה"ת והמאבק הגלובלי על נורמות השימוש באינטרנט - המזה"ת צפוי, אפוא, להתקרב עוד יותר למחנה העולמי הסמכותני, בהובלת סין ורוסיה, הדוגל בעקרון "ריבונות האינטרנט" ומתנגד לתפיסה הליברלית, שמובילות מדינות המערב, של ארכיטקטורה גלובלית פתוחה ושימוש חופשי ככל האפשר ברשת. בכך צפויה ישראל לבלוט באזור כאי של דמוקרטיה גם בתחום חופש המידע.

המאבק הנורמטיבי סביב השאלה "מי ישלוט באינטרנט" ניטש בימים האחרונים גם באו"מ. רוסיה הצליחה להעביר החלטה לקדם אמנה בינ"ל נגד פשיעת סייבר, שתעניק לגיטמציה למדינות להעמיק את אמצעי הפיקוח והשליטה על האינטרנט. בין שושבינות ההחלטה היו "דמוקרטיות נאורות" דוגמת סין, צפון קוריאה, מיאנמר, ניקרגואה, סוריה וונצואלה. ברוסיה עצמה הולך פוטין בעקבות סין, עמה הוא גם מעמיק את שתוף הפעולה בתחום. פוטין העביר חקיקה המתירה ניתוק של האינטרנט במקרה חירום (באמתלה של הגנה מהתקפות סייבר) ומחייבת ספקי אינטרנט להתקין רכיבים ואפליקציות המאפשרים פיקוח משטרי הדוק.

הדילמה של ארה"ב והמערב - במהלך האירועים באיראן, ארה"ב לא הצליחה או לא רצתה להפעיל אמצעים שיעקפו את מהלכי החסימה של המשטר ויחברו מחדש את האזרחים לרשת הגלובאלית. בעתיד, תידרש ארה"ב להכריע האם להפעיל אמצעים כאלה באירועי דיכוי פנימיים דוגמת מהומות הדלק באיראן, ובכך להסתכן במתן עילה למחנה הסמכותני להגביר את אמצעי הפיקוח כדי לבלום "ניסיונות התערבות חיצוניים".

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>