הסלמה במפרץ - המשמעויות הרחבות לישראל

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 23 בספטמבר, 2019

מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

Photo: U.S. Department of state

כשבוע לאחר תקיפת תשתיות הנפט האסטרטגיות בסעודיה, מסתמנת תגובה מהוססת מצדה ומצד ארה"ב למדיניותה התוקפנית של איראן.

שתי המדינות אמנם הטילו את האחריות על טהראן, אולם נמנעו עד כה מקביעה חד משמעית כי טילי השיוט והמל"טים יצאו משטח איראן. ארה"ב הודיעה על שיגור חיילים נוספים לסעודיה, אך הבהירה כי משימתם תהיה הגנתית, והיא מתמקדת בתגובה כלכלית בדמות סנקציות נוספות נגד איראן, ובמאמץ מדיני לגיבוש קואליציה בכינוס עצרת האו"מ.

ברקע, בלטו, פעם נוספת, פערים בשורות הממשל, במיוחד בין גישתו הלוחמנית של שר החוץ, פומפאו, לבין ניסיונו של הנשיא טראמפ להפחית מחומרת האירועים. בעוד שפומפאו מגדיר את ההתקפה על סעודיה כ"אקט מלחמתי", טראמפ הדגיש כי הוא אינו שש למלחמה, כי "ארה"ב כבר לא זקוקה לנפט של המזרח התיכון" וכי "התקיפה בוצעה נגד סעודיה ולא נגד ארה"ב".

ההתפתחויות במפרץ מגלמות שורה של משמעויות אסטרטגיות מבחינת ישראל.

ראשית, ישראל צריכה להתרגל לרעיון כי חשיבות המזה"ת בסדר העדיפויות של ארה"ב והאינטרסים שלה, נמצאת בירידה. גם אם ארה"ב תשוב ותיווכח, כבעבר, כי היא לא יכולה להתנתק מהאזור, המגמה הכוללת היא של יציאה אמריקאית ממנו, והתמקדות באסיה ובאיום הסיני.

מהלכי איראן ממחישים כי ההרתעה האמריקאית במזה"ת נשחקה. כשההרתעה האמריקאית נחלשת גובר הסיכון למיסקלקולציה ולהסלמה. תגובתה הרפה של ארה"ב עלולה להגביר את התעוזה של איראן, כולל נגד ישראל, תוך שימוש בשטחיהן של סוריה, לבנון ועיראק. בנסיבות אלה, ישראל נדרשת להיערך לאפשרות של עימות בין איראן לארה"ב ולתרחישי הסלמה גם בגבולותיה.

בינתיים, מדיניות ה"לחץ המרבי" של ארה"ב לא משיגה את יעדיה - לא באזור ולא בתחום הגרעין. התבססות על סנקציות, ללא נכונות להציב בפני איראן איום צבאי אמין, לא יובילו לעצירת תכניתה הגרעינית. בתנאים אלה, על ישראל לפעול בתיאום הדוק עם הממשל, כדי לוודא שבתרחיש של חזרה למו"מ, תתעקש ארה"ב על הסכם שיטפל בליקוייו המהותיים של ה-JCPOA. מעל לכל, ישראל צריכה להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה, ולבנות יכולת עצמאית לסיכול פרויקט הגרעין, כמוצא אחרון ב"יום סגריר".

ליחסים גלויים עם מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, ערך רב בכל הקשור להכרה בישראל, קבלתה כמדינה לגיטימית באזור וקידום פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, האירועים האחרונים במפרץ שבו והזכירו כי על ישראל לאמץ גישה זהירה הלוקחת בחשבון גם את הסיכונים הכרוכים במאמציה לקדם נורמליזציה עם מדינות ערב.

סעודיה לא מסתמנת כבעלת ברית אפקטיבית במערכה לבלימת התרחבות ההשפעה האיראנית. בתרחישים מסוימים, אם ריאד תפקפק במחויבות האמריקאית להגנתה, היא אף עלולה לנסות להפיס את דעתה של טהראן. זאת, בדומה לעדכון המדיניות בו נקטו באחרונה האמירויות, מהלך המשקף חוסר אמון במשענת האמריקאית.

בכל מקרה, ההשפעה הסעודית באזור ממילא נמצאת במגמת ירידה, בעקבות שורת מהלכים פזיזים של MBS, שהותירו את סעודיה מתבוססת ומבודדת במלחמה בתימן, וסיבכו אותה עם דעת הקהל הבינ"ל ועם הקונגרס האמריקאי.

חרף רצונן של מדינות המפרץ בהידוק היחסים עם ישראל ומיאוסן מהפלסטינים, סעודיה לא תסכים להוביל מהלכי נורמליזציה מעל לראשם. ההנהגה הסעודית תסכים עוד פחות להיחשף, כשהיא חשה חלשה ומאוימת מול האיום האיראני, שעלול לערער גם את הלגיטימציה שלה מבית.

לא מפתיע, אפוא, כי למחרת התקיפות, הצהיר שר החוץ הסעודי, בכינוס של הועידה האסלאמית ביוזמת סעודיה, כי דברי ראש הממשלה נתניהו בנושא הסיפוח הם "הסלמה מסוכנת" וכי "למרות האתגרים, העניין הפלסטיני יישאר הנושא המרכזי עבור הערבים". התקיפה האיראנית בסעודיה באה בעיתוי גרוע גם מבחינת שאיפתו של ממשל טראמפ לפרסם את "עסקת המאה", הזקוקה לתמיכה סעודית...

הפגיעה האיראנית המהדהדת בסעודיה ומשבר יצוא נפט מתמשך, עלולים להשפיע על היציבות בממלכה, ולהוביל לתסיסה נגד מנהיגותו של MBS. זאת, במיוחד כשנראה ששליטתו בתוך המשפחה הסעודית מבוססת על פחד, ולא על בנייה הדרגתית של קונצנזוס כבעבר.

חוסר יציבות פנימי בממלכה ותרחישים של שינוי אוריינטציה, שכרגע הם עדיין בגדר תפנית, עלולים להותיר בידיים לא אחראיות כמויות אדירות של מערכות נשק מתקדמות, שסעודיה רוכשת בעיקר מארה"ב ומבריטניה. סעודיה לא מצליחה להפעיל ביעילות מערכות אלה בתימן, והסיכוי שהן יופנו אי פעם נגד איראן נמוך. כל אלו מחייבים את ישראל לשמור על יתרונה הצבאי האיכותי במרחב.

בסופו של יום, ישראל צריכה להיזהר מהערכת יתר של הערך הגלום ביחסים גלויים עם מדינות ערב. המשטרים במפרץ עלולים להיקלע לחוסר יציבות, ומבחינה צבאית מדינות ערב אינן כוח שניתן לבנות עליו, בוודאי לא במערכה נגד האיומים שמציבה איראן.

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>