פיאסקו בהאנוי: השלכות על המזרח התיכון

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 6 במרץ, 2019

Photos (LR): Khamenei.ir; Dan Scavino Jr./Assistant to @POTUS

הפסגה בבירת וייטנאם בין הנשיא טראמפ למנהיג צפון קוריאה, נחלה כישלון מהדהד. שני המנהיגים, שגמעו אלפי קילומטרים עד להאנוי, אפילו לא טרחו להשלים את סדר היום שתוכנן, לאחר שהתברר, די מהר, כי לאור המרחק ביניהם אין בסיס וטעם להמשיך בשיחות.

אז מה בעצם גרם לכשלון בהאנוי?

הנשיא טראמפ התעלם, פעם נוספת, מהערכות קהיליית המודיעין ומעמדת יועציו, שהזהירו כי קים, הרואה בתכנית הגרעין ערובה לשרידות משטרו, לא יסכים להתפרק ממנה בשלמותה. טראמפ חשב כי בכוח אישיותו, כישורי המשא ומתן שלו והקשר האישי המיוחד שרקם עם קים, יצליח להשפיע עליו. מצד שני, קים העריך, גם הוא כנראה בניגוד לתחזיות גורמי המקצוע בפיונגיאנג, כי יוכל לנצל את להיטותו של טראמפ להביא הישג ולהוכיח לכל העולם שצדק, כדי לעשות עליו "סיבוב" במו"מ.

בהאנוי נתקלו השניים במציאות, כאשר הפער שהתגלה ביניהם היה גדול מדי לגישור:

• קים, שבוודאי הושפע מהאיתותים של טראמפ ושליחו למו"מ סטפן ביגן, על נכונות להקלה חלקית בסנקציות בתמורה לוויתורים מהותיים, הציע לפרק את קומפלקס הגרעין המתיישן ביונגביון בלבד, בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות המשמעותיות ביותר, שהוטלו על צפון קוריאה מאז 2016.
  
  
• מנגד, טראמפ דרש התפרקות משמעותית, בין היתר של מתקנים נוספים להעשרת אוראניום וטילי קרקע-קרקע (טק"ק), אבל ככל שניתן להתרשם נמנע מלדרוש התפרקות מלאה וניתנת לאימות של כל היכולות והמאגרים.

ההשלכות על המזרח התיכון

האיתולות בטהראן צפויים להסיק מכישלון הפסגה כי כאשר יממשו את שאיפותיהם וישיגו נשק גרעיני, לארה"ב לא יעמדו הנחישות והעוצמה הנדרשות כדי לכפות על איראן להתפרק מיכולותיה.

יתרה מכך, עוד לפני הפסגה המשטר בטהראן כבר יכול היה להסיק כי כאשר מדינה מחזיקה בנשק גרעיני ונחושה לא לוותר עליו, העולם מקשיב לה ומתחשב בעמדותיה, גם אם היא מדכאת את עמה בברוטליות ומנהלת מדיניות חוץ מאיימת ומזיקה. הצהרות טראמפ על קשריו האיתנים והחמים עם הדיקטטור מפיונגיאנג, גם לאחר הפסגה, מן הסתם רק חיזקו את הרושם הזה ושידרו חולשה אמריקאית.

לא רק שטראמפ לא הצליח ללחוץ על צפון קוריאה להתחייב להתפרקות מלאה ובלתי הפיכה מגרעין, בתום הפסגה, הוא סירב אפילו להצהיר כי זהו ההישג הנדרש והיעד הסופי של המגעים בין המדינות. על בסיס זה איראן עלולה לאמץ שני לקחים בעיתיים שצפויים להקשיח את עורפה בכל מו"מ עתידי עם הזירה הבינ"ל:

• ראשית, שמדיניות הלחץ המקסימלי של ארה"ב ניתנת לשבירה, באמצעות התקדמות הדרגתית של "צעד צעד" בתמורה להקלה חלקית בסנקציות.
  
  
• שנית, ש-12 הדרישות של מזכיר המדינה פומפאו, כולל בתחום הגרעין, נתונות למו"מ. תפיסה זאת, עלולה לדרבן את איראן להפר את הסכם הגרעין, בהנחה שהמהלך ישפר את כוח המיקוח שלה מול ארה"ב. מסקנה איראנית כזו עלולה להתחזק גם לאור העובדה שטראמפ ממשיך לנהל משא ומתן עם צפון קוריאה, בזמן שהיא ממשיכה להרחיב את מאגרי הטק"ק והחומרים הגרעיניים, וממנפת את יכולותיה המתרחבות כמנוף במגעים.

מעבר להיבטים הנוגעים לאיראן, פסגת האנוי צפויה להדהד באופן שלילי ברחבי המזה"ת כולו, לפחות מנקודת המבט של ישראל והמחנה הערבי המתון.

מהמו"מ עם צפון קוריאה נעדר לחלוטין איום הפרוליפרציה. מאז ומתמיד היוותה הפרוליפרציה אסטרטגיה צפון קוריאנית ומקור הכנסה משמעותי למשטר המרושש בפיונגיאנג. במשך שנים, צפון קוריאה ייצאה למזרח התיכון טכנולוגיות, ידע ומערכות בתחום הטילים והגרעין. תכנית הטילים של איראן התבססה, בוודאי בתחילתה, על סיוע צפון קוריאני, ופיונגיאנג בנתה מתקן גרעיני בסוריה, שנחשף ממש ברגע האחרון לפני שהפך "חם".

אם ארה"ב לא תשכיל לשלב במשא ומתן עם צפון קוריאה מנגנונים יעילים להרתעה ולמניעת פרוליפרציה, קים עלולה לפרש זאת כהיתר להמשיך ולהעביר יכולות למזרח התיכון, המאיימות על ישראל באופן ישיר. פיונגיאנג אף עלולה להעביר ולפתח נכסים ברחבי האזור, עליהם כביכול תוותר במהלך המשא ומתן.

בהיבט הרחב יותר, ניסיונות לפייס את צפון קוריאה, דוגמת ביטול התרגיל הצבאי השנתי רחב ההיקף עם דרום קוריאה, עלולים להחליש את דימוי העוצמה של ארה"ב כמי שערבה לביטחון האזורי, במזרח אסיה ובמזרח התיכון.

הדינאמיקה הזאת, עלולה להיות הרסנית למעמד ארה"ב במיוחד במזרח התיכון, שם נחישותה כבר מוטלת בספק בעקבות החלטתה לעזוב את סוריה ולצמצם את כוחותיה באפגניסטאן. בנסיבות אלה, שחקנים רדיקלים שונים דוגמת איראן, תורכיה ורוסיה עלולים להעמידה במבחנים ברחבי האזור: במפרץ, בים האדום, בעיראק, בתימן ועוד.

לאור ניסיון העבר עם פיונגיאנג וכדי להימנע מתוצאות מאתגרות ולשמור על האמינות האמריקאית, על ארה"ב להתעקש על התנאי לפיו מערכת הסנקציות על צפון קוריאה תישאר בתוקף עד להתפרקות מלאה, בלתי הפיכה וניתנת לאימות של תוכניות הגרעין והטק"ק שלה. אחרת, בני בריתה של ארה"ב במזרח אסיה וגם באזורינו, עלולים לשלם את החשבון האסטרטגי של המשא ומתן עם צפון קוריאה.

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>