השטן נמצא בטילים

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 23 בינואר, 2019

אירועי השבוע החולף המחישו את מרכזיות סוגיית הטילים בהתפתחויות האזוריות והבינ"ל.

טיל קרקע-קרקע איראני לטווח בינוני ששוגר לעבר ישראל ממרחב דמשק, הצית מחדש את המערכה הגלויה בין ישראל לאיראן בסוריה. מוכנות ישראל לאיום ויירוט הטיל המחישו כי במשחקי ה"חתול-עכבר" עם איראן ידה הייתה שוב (כמו במאי האחרון) על העליונה.

עם זאת, האירוע הוכיח כי איראן נחושה להמשיך במאמצי ההתבססות בסוריה, גם במחיר עימות עם ישראל, ועדיין מצליחה, מבחינה מבצעית, לשנע טיל כבד לקרבת הגבול. המשך המאבק בין ישראל ואיראן בסוריה יושפע בעיקר מעמדת רוסיה. הרוסים, שממוקדים בחיזוק משטר אסד, צפויים לנסות לרסן הן את ישראל והן את איראן. השאלה על מי מהשתיים תפעיל מוסקבה יותר לחץ, קשורה למאזן שתעשה בין הצורך שלה באיראן ובשלוחיה כ"מגפיים על הקרקע", כולל באזורים ה"מתפנים" בצפון סוריה, לבין חששה מפגיעת ישראל ביעדי משטר אסד המארחים את האיראנים, ולמעשה ביציבותו.

בזירה הבינלאומית, שיגור לווייני כושל שביצעה איראן (טכנולוגיה המשמשת גם בפיתוח טילים בין-יבשתיים) הכעיס את האירופים, שרותחים גם על המשך פעילות המודיעין האיראני לחיסול מתנגדי משטר על אדמת אירופה. לראשונה מאז הסכם הגרעין, האיחוד האירופי הטיל סנקציות סמליות נגד איראן (הקפאת נכסים של גורמי מודיעין) וגרמניה הודיעה כי לא תאפשר למטוסי 'מאהן אייר' לנחות בתחומה, בשל קשרי חברת התעופה למשמרות המהפכה.

לא ברור למה איראן "יורה ברגלה" כשהיא ממשיכה בפעילות טרור על אדמת אירופה, בזמן שהאיחוד האירופי נערך להשיק בקרוב את המנגנון, שאמור לסייע לה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות... או שמדובר בטבע שחזק מהמשטר (כמו במשל העקרב והצפרדע) או שחוסר הסנכרון עם מדיניות החוץ קשור למאבקי הכוח הפנימיים בשורותיו. בכל מקרה, ארה"ב, שמדיניות "מקסימום הלחץ" שלה נגד איראן טרם הביאה לתוצאות, מקווה לרתום את אירופה למאמץ. בינתיים, האיחוד האירופי נרתע, וצפוי להיעדר מהוועידה האנטי איראנית שמארגנת ארה"ב בפולין, בחודש הבא.

סוגיית הטילים ממשיכה לעורר מתיחות גם ברמה הגלובלית, בדגש על יחסי ארה"ב עם רוסיה וסין. הנשיא טראמפ חשף השבוע בפנטגון את מסמך המדיניות בתחום ההגנה מטילים (MDR), המסמן "קפיצת מדרגה", בדמות שורת תכניות ורעיונות: הרחבת מעטפת הביצועים של טילי ה-SM3 ליירוט טילים ביניבשתיים ונגד לוויינים; שימוש במטוסי ה-JSF, בפלטפורמות לא מאוישות ובטכנולוגיות לייזר ליירוט טילים בשלב ההאצה; בחינת הצבת סנסורים ומיירטים בחלל והתמודדות עם טילי שיוט וטילים היפרסוניים.

רוסיה, מיהרה להזהיר כי התכנית תערער את היציבות הבינלאומית ועלולה להוביל למרוץ חימוש גרעיני, אבל מסרבת בינתיים לאולטימטום שהציבה ארה"ב, לפרוש מאמנת ה-INF לצמצום הטילים לטווח בינוני באירופה (משנת 87') אם רוסיה לא תעצור את פיתוחו של טיל שיוט לטווח בינוני בעל יכולת נשיאת ראש קרב גרעיני.

סוגיית הטילים הבליסטיים מלווה כל העת גם את המו"מ שמנהלת ארה"ב עם צפון קוריאה, שלמעשה התאפשר הודות להקפאת הניסויים על ידי פיונגיאנג, הקרובה להשגת יכולת שיגור טיל גרעיני לטווח פגיעה בארה"ב. סוגיית הטילים העיבה על הודעת הבית הלבן השבוע לפיה מתוכנן מפגש פסגה שני בין טראמפ לקים ג'ונג און בשלהי פברואר, כאשר מכון CSIS, פרסם דו"ח החושף את קיומו של אתר טילים מבצעי סודי, אחד מכ-20 (!) שהמשטר בצפון קוריאה לא הצהיר עליהם ומהווים חלק מתכנית הפיתוח הנמשכת שלו...

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>