המשבר עם איראן - מהמזרח הרחוק לקרוב

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 17 ביולי, 2019

Photos: Kremlin.ru; White House; GODL-India

בעקבות הניסיון האיראני להשתלט על מכלית בריטית במפרץ, הודיעה השבוע לונדון על שיגור משחתת שניה לאזור, למשימת הגנה על כלי שייט בריטיים. במקביל, קיבל יו"ר המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל דנפורד, משימה רחבה יותר: להקים קואליציה בינ"ל לאבטחת השייט במצרי הורמוז ובאב אלמנדב.

בזמן שהשקט המתוח במפרץ נמשך, והצדדים עסוקים בבניית מנופים ובעיצוב התנאים למו"מ עתידי, דווקא להתפתחויות במגעים שמנהל ממשל טראמפ במזרח אסיה, עם צפון קוריאה וסין, עשויה להיות השפעה של ממש על הדינאמיקה בין איראן לארה"ב.

בעקבות הפסגה המאולתרת בין קים ג'ונג און לטראמפ, התרבו בשבוע החולף הדיווחים כי הממשל האמריקאי בוחן רעיון חדש להתנעת השיחות עם פיונגיאנג. במוקדו, הסכמה להקפאת תכנית הגרעין של צפון קוריאה, כשלב ראשון לקראת פירוקה מגרעין.

במסגרת המהלך יידרשו הצדדים להסכים על מהות והיקף תכנית הגרעין, שלטענת האמריקאים חורגת בהרבה מהקומפלקס ביונגביון. סביר כי בתמורה להקפאת התכנית, ארה"ב תידרש להקלה חלקית של הסנקציות המוטלות צפון קוריאה, במסגרת סוג של הסכם ביניים. אם המהלך יקרום עור וגידים, הוא יהווה הכרה דה-פקטו במעמדה של צפון קוריאה כמדינה בעלת נשק גרעיני ומערך טק"ק מתקדם וארוך טווח.

היועץ לביטחון לאומי בולטון, שלא הצטרף לפסגת הבזק בין טראמפ לקים באזור המפורז, מיהר להודיע כי "לא הוא ולא צוותו" שמעו על רעיון ההקפאה. הדברים התפרשו כביטוי למחלוקת פנימית בתוך הממשל האמריקאי בין הנשיא ושליחו לצפון קוריאה, ביגן, לבין בולטון.

במקביל, החליטו השבוע סין וארה"ב לחדש את המגעים ביניהן בסוגיית הסחר, לאחר שהשיחות קרסו לפני כחודשיים. לאחר פגישה עם מקבילו שי בפסגת ה-G20 באוסקה בסוף יוני, התגבשה נוסחה אפשרית לחידוש שיחות. ארה"ב הסכימה להשעות בזמן המו"מ הטלת מיסים על יבוא מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, בתנאי שסין תרכוש סחורה חקלאית אמריקאית בהיקף נרחב (רכש שבינתיים מתעכב). בנוסף ארה"ב תבחן הסרה של מספר מגבלות, יתכן על מוליכים למחצה ברמה טכנולוגית נמוכה, ובאופן זמני על פריטי ציוד דור 5 של חברת חוואווי.

ואיך כל זה קשור למשבר בין ארה"ב לאיראן? ומהן ההשפעות על ישראל?

איראן עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות מול צפון קוריאה, וצפויה להקשיח את עמדותיה ולדרוש "השוואת תנאים". זאת, בדמות הכרה אמריקאית בזכותה להעשיר אורניום והקלה בסנקציות, בתמורה להשעיית הצעדים שנקטה לצמצום הדרגתי של מחויבויותיה על פי הסכם הגרעין.

גם למו"מ בין ארה"ב לסין תיוודע השפעה על המשבר עם איראן, בעיקר בסוגיית אמברגו הנפט. באחרונה רוכשת סין כמויות קטנות של נפט מאיראן ומאתגרת את הסנקציות האמריקאיות. בתגובה דוחפים גורמים ניציים בבית הלבן להטלת סנקציות שניוניות נגד ישויות סיניות.

בדומה לתיק הצפון קוריאני, גם במשבר עם איראן מתקיים ויכוח בשורות הממשל, בין טראמפ ליועציו הבכירים. בעוד שהנשיא מתמקד ומצהיר על הצורך למנוע מאיראן "נשק גרעיני", בולטון, מבהיר כי הלחץ על איראן יגבר עד שתנטוש גם את מדיניות האלימות והטרור. מזכיר המדינה פומפאו אף חזר באחרונה לדבר על שלילת זכותה של איראן להעשיר אוראניום לכל רמה שהיא.

הוויכוח בשורות הממשל משתקף גם בשיח שמנהלת "וושינגטון החושבת". בכיר ממשל אובאמה לשעבר, דניס רוס, קרא באחרונה להסתפק בעסקה "צרה", שתאריך את סעיפי ה"שקיעה" של הסכם הגרעין תמורת הסרת סנקציות, וטען כי "עסקה כוללת" ('GRAND BARGAIN"') חורגת מגדר האפשרי. גורמים אחרים, שלא בהכרח תומכים בניצים בתוך הממשל, דוגמת הפרשן המשפיע דיוויד איגנשיוס והמומחה כרים סאג'אדפור, סבורים כי עדיפות הבנות מקיפות עם איראן, החורגות בהרבה מתיקון הסכם הגרעין.

בנסיבות אלה, לעמדותיה של ישראל עשויה להיות השפעה משמעותית על השיח הפנימי בממשל האמריקאי. קונקרטית, ישראל נדרשת לגבש את עמדתה בשתי שאלות מרכזיות. הראשונה, ביחס לסדר המהלכים במו"מ עם איראן (סימולטניות ודרוג מול גישה של "הכל או כלום"). השנייה, האם להסתפק בהסכם צר המתמקד בתיקון הסכם הגרעין או להתייצב לצד אלו בממשל התומכים ב"עסקה כוללת", המטפלת גם באתגרים שמציבה איראן במזה"ת ובתחום הטילים.

מהם השיקולים שצריכים להדריך את ישראל בבואה להחליט בסוגיות אלה, ומהי לדעתנו המדיניות הנכונה עבורה? על כך ב'מבט' הבא.

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>