"אביב ערבי 2.0" -
מה נשתנה (ומה לא)?

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 16 באפריל, 2019

Photo: Ömer Erdem - Anadolu Agency | www.middleeastmonitor.com

האם האירועים הדרמטיים באלג'יריה ובסודאן מסמנים שלב חדש באירועי ה"אביב הערבי"? (ה"טלטלה האזורית" כפי שכינו אותם גורמי המקצוע בישראל). האם אנו צפויים לגל נוסף של מהפיכות בעקבות מחאת המונים, על רקע בעיות היסוד הכלכליות, החברתיות, השלטוניות והדמוגרפיות - שהמשטרים באזור עדיין רחוקים מלהציע להן פתרונות? באילו נסיבות גבוהה יותר הסבירות להבשלת התנאים לפריצת זרמי העומק אל פני הקרקע?

נראה כי התשובות לשאלות אלה משתנות מזירה לזירה.

את האירועים בסודאן ניתן לראות כשלב נוסף בווקטור של האביב הערבי 1.0 שהחל ב-2011. הציבור יצא בהמוניו לרחובות כדי לשים קץ לשלטונו הדיקטטורי בן שלושת העשורים של אלבשיר. עם החרפת הלחץ, הצבא בחר להתייצב לצד המפגינים בניסיון למצב את עצמו כגורם כוח והשפעה ניטראלי. הדינאמיקה מזכירה את אירועי מהפכת תחריר במצרים. אבל, האם העם הסודאני והכוחות האזרחיים במדינה יקבלו את החלטת הצבא לכונן שלטון מעבר בן שנתיים? מסתמן שלא... הם ממשיכים להפגין בדרישה לשינויים מהירים ורדיקליים יותר, ובראשם מעבר לשלטון אזרחי. נראה שקולם נשמע. צמרת המועצה הצבאית כבר החליפה תחת הלחץ את העומדים בראשה, והיא מגמישה את עמדותיה בהדרגה.

אלג'יריה, שהושפעה מהמחאה המתמשכת בסודאן ובתורה סיפקה בעצמה השראה לעם הסודאני (אפקט ההדבקה והחיקוי המוכרים) - היא סיפור שונה. האלג'ירים כבר הציצו לתהום במהלך מלחמת אזרחים עקובה מדם בשנות ה-90, ממנה חזרו ליציבות יחסית, אותה לא נראה כי ירצו לסכן. לפיכך, מעבר פוליטי שקט יחסית במדינה, באמצעות בחירות (נקבעו ל-4 ביולי) הוא תרחיש סביר יחסית.

האירועים בלוב הם המשך ישיר של הטלטלה שפרצה במדינה ב-2011 ולא נפסקה מאז. את המלחמה הפנימית במדינה מזינים פערים עמוקים - גיאוגרפיים, שבטיים, אתניים, חברתיים, כלכליים ודתיים – שאינם נעלמים לשום מקום. חוסר היציבות במדינה צפוי, אפוא, להמשיך וללוות אותנו עוד זמן רב.

מחאת המונים שיוצרת צונאמי אדיר העוקר ממקומם רודנים שמשלו ביד ברזל במשך שנים - מכניסה את יתר מנהיגי האזור לכוננות ספיגה. הם צפויים להדק את השליטה במדינה ולהעמיק את אמצעי הפיקוח והדיכוי. למדינות שאזרחיהן ומנהיגיהן כבר חוו על בשרם את מוראות הטלטלה, סיכוי גבוה יותר לשמר יציבות מסוימת.

המונרכיות באזור מסתמנות כ"קבוצת סיכון" ויידרשו לגלות ערנות מיוחדת. ביניהן, לישראל, אינטרס עליון להבטיח את יציבותה של ירדן, שם מאותת המלך על מצוקה ומתמודד עם ביקורת גוברת דווקא בקרב האוכלוסייה הבדואית, משענתו. הממלכה מאותגרת מבחינה כלכלית (עול הפליטים, אבטלת צעירים) אינה זוכה לתמיכה איתנה ממדינות המפרץ, וחוששת ש"עסקת המאה" תבוא על חשבונה בדמות שחיקת מעמדה בירושלים וחזרתו של רעיון ה"מולדת החלופית".

בכל מקרה, מנהיגי ערב יהיו מעתה זהירים ורגישים לסיכונים. לתשומת ליבו של הנשיא טראמפ ו"העסקה", שהוא עומד לפרסם...

בזירה הפלסטינית, עזה - שם דוכאו באחרונה ביד ברזל מחאות נגד שלטון חמאס - מועדת יותר לתסיסה וחוסר יציבות פנימית. מצב זה עשוי לחזק את האינטרס של תנועת חמאס בהסדרה ארוכת טווח עם ישראל, בתנאי שתכלול שיפורים משמעותיים ומוחשיים בשטח. בלעדיהם, דווקא הסלמה עם ישראל, עלולה לשרת טוב יותר את ארגון הטרור השולט ברצועה. לתשומת ליבה של הממשלה הבאה בירושלים...

בגדה המערבית, לא ממש מתגעגעים לשנות האנתפאדה וכוחות ישראליים מבטיחים את היציבות ומצמצמים את הסיכון להתפרצות עממית רחבה. האתגר המרכזי הוא אחר - היחלשות הרשות הפלסטינית עד כדי איום על קיומה, באופן שיטיל את האחריות על ניהול חייהם של מיליוני פלסטינים, על כתפיה של ישראל.

בלבנון - עוד מדינה שהתנסתה במלחמת אזרחים ארוכה וחווה מקרוב את אימי הטלטלה בסוריה השכנה - המערכת נראית יציבה יחסית. המדינה, שהשיטה בה מותאמת לפיצול האתני והדתי, הצליחה לעבור בשנים האחרונות מבחנים משמעותיים של וואקום שלטוני. נראה כי הקמת ממשלת ח'רירי בפברואר, מאפשרת למדינה להתרכז, בטווח הנראה לעין, בהתמודדות עם בעיותיה הכלכליות והתשתיתיות הקשות.

ולבסוף, איראן. האייתולות, מן הסתם, מודאגים מאוד על רקע האירועים באזור. עם זאת, המשטר בטהראן כבר הוכיח כשרון רב בהחזקת מושכות השלטון. זאת, באמצעות מתן אפשרות לשחרור קיטור מצד אחד, והפעלת יכולות הדיכוי הנרחבות והברוטאליות שלו, במקרה הצורך, מצד שני.

בשורה התחתונה, הטלטלה במזה"ת, פושטת ולובשת צורה, אך נראה שהיא עדיין רחוקה מסיום מהלכה ההיסטורי. רודנים ומנהיגי הסדר הישן מודחים אך לא ברור כלל מה יבוא במקומם - דמוקרטיה או על פי ניסיון העבר ובסבירות גבוהה יותר - שליטים סמכותניים. זאת, כפי שאירע במצרים, שם יתקיים, בעיתוי גרוע מבחינת הנשיא סיסי, משאל עם על שינויי חוקה, שבין היתר יאפשרו לו להאריך את כהונתו עד 2034.

חוסר היציבות באזור עוד צפוי לזמן לישראל מבחנים משמעותיים בהמשך, אבל יתכן שגם הזדמנויות...

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>