תחל שנה ואתגריה

 

אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 9 בינואר, 2019

Middle East map
 

אירועים חשובים שהתרחשו במערכת הבינ"ל בשבוע הראשון של 2019 מסמנים את הכיוונים לשנה הקרובה וצפויה להם השפעה ישירה ועקיפה גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל.

 

במזה"ת - התגובות הקשות להחלטת טראמפ לצאת מסוריה, הניעו את הממשל ליזום מהלך של בקרת נזקים. היועץ לביטחון לאומי, בולטון, הגיע לביקור בישראל ובתורכיה, ושה"ח פומפאו החל מסע בן שבוע במדינות האזור. המהלך מסתמן כ"קצת מדי ומאוחר מדי" בכל הקשור לשיקום האמינות האמריקאית.

 

מסרי בולטון, בדרכו לאזור, שידרו גישה מהוססת שלא לומר "מזגזגת". מצד אחד הבהיר כי הכוחות האמריקאים לא יעזבו את סוריה לפני שארדואן יערוב לביטחון הכורדים... אבל באותה נשימה הדגיש כי "הנקודה המרכזית היא שאנו ניסוג מצפון סוריה". בולטון לא התקבל אצל ארדואן, שסירב להיפגש עמו (!), וניתן לנחש כי גם פומפאו, שצפוי לשאת נאום מכונן בקהיר בסוגיית מדיניות ארה"ב באזור, לא יסיר את הספקות באשר למידת נחישותה. כך או כך, נראה שמסרי הממשל ביחס לאזור תנף, נקודה אסטרטגית בגבול סוריה-עיראק, דווקא מסמנים כוונה להותיר שם כוח אמריקאי (בינתיים...).

 

יחסי ארה"ב-סין - משלחת אמריקאית הגיעה לבייג'ינג במאמץ לנצל את "הפסקת האש" בת שלושת החודשים (במהלכם הסכימו טראמפ ושי להימנע מהטלת מכסים), כדי למנוע מלחמת סחר בין המדינות. סביר שעוצמת החיכוך ביחסי ארה"ב-סין תעמוד ביחס ישר לרמת הלחצים של הממשל על ישראל, סביב קשריה המסחריים והטכנולוגיים עם סין. הממשל, שטרח להדליף כי הסוגיה תעלה בביקור בולטון בארץ, חושש מחשיפת טכנולוגיות אמריקאיות רגישות, שמספקת ארה"ב לישראל, למאמצי הריגול של סין.

 

מסתמן, כי אנו בפתחו של שלב חדש ביחסי ישראל-ארה"ב, בסוגיית סין. השלב הקודם עסק בהידוק הפיקוח על יצוא יכולות צבאיות ישראליות לסין, בעקבות שני משברים חמורים (מכירת ה'פלקון' וה'הארפי'). השלב הנוכחי מתמקד בפיקוח על חדירה סינית לישראל, בדמות השקעות בתשתיות לאומיות וכניסת טכנולוגיות סיניות. ההיבט הטכנולוגי מסתמן כמהותי ומורכב הרבה יותר לטיפול, נוכח הסבירות שרכיבים סיניים משולבים גם במוצרים וציוד, שאינם בהכרח מתוצרת סין...

 

צפון קוראיה (צפ"ק) - נאומו של קים ג'ונג און לרגל השנה החדשה, זכה לתשומת לב מיוחדת מצד הפרשנים לאחר ששני נאומי ראש השנה הקודמים שנשא בישרו על מדיניותו (ניסוי טילים בין יבשתיים ב-2017, וכניסה למו"מ ב-2018). והמסר השנה? אזהרה לארה"ב כי סבלנותו פוקעת וכי אם ארה"ב תתמיד בלחץ באמצעות סנקציות יאלץ לנקוט ב"דרך חדשה". קים מאותת שלאחר הוויתורים שנקט, לשיטתו, בתחום פירוק (לכאורה) של תשתיות גרעין והפסקת ניסויי טק"ק, תורה של ארה"ב להסיר סנקציות. עמדת ארה"ב הפוכה: הפחתה בלחץ והסרת סנקציות רק לאחר התפרקות מלאה מגרעין.

 

ומה לזה ולישראל? בהינתן משבר, צפ"ק עלולה לחדש את ניסויי הטילים, באופן שיאיץ הבשלת איום גרעיני ישיר על ארה"ב. בתרחיש כזה ארה"ב תפנה משאבים צבאיים מוגברים לאסיה, ועניינה במזה"ת יפחת עוד יותר.

 

הדינאמיקה מול צפ"ק תהדהד חזק גם בטהראן. כמו צפ"ק, איראן מתנה כל היענות להצעת טראמפ להיפגש עם רוחאני, בהסרה מידית של הסנקציות ובחזרה להסכם הגרעין. התפשרות אמריקאית מול פיונגיאנג, עשויה להניע גם את טהראן לנסות את מזלה מול טראמפ, בתקווה לחלץ הקלה בלחצים הכלכליים עליה, ללא תשלום.

 

עד אז, הן איראן והן ארה"ב פועלות לגייס לצידן את מדינות אירופה, כשהשבוע שתיהן השתמשו במנוף זהה - פיתוח הטק"ק האיראני. איראן הכריזה על כוונה לבצע בחודשים הקרובים שלושה ניסויים של שיגור טילים לחלל (טכנולוגיה המשמשת בפיתוח טק"ק בין-יבשתי), בעוד ארה"ב מזהירה כי לא "תשב בחיבוק ידיים" אם טהראן תבצע את הניסויים הפרובוקטיביים. נראה כי בעוד שאיראן מאותתת לאירופה, דרך ניסויי הטק"ק, שעליה להתקדם בהקמת המנגנון לעקיפת הסנקציות האמריקאיות (SPV), המערכה הדיפלומטית שיזמה וושינגטון נגד הניסויים, נועדה להניע את אירופה דווקא להצטרף אליהן.

 

ובינתיים בוושינגטון... התכנס הקונגרס ה-116 של ארה"ב, כשהשליטה בבית הנבחרים עוברת לדמוקרטים (235 מול 199). מבחינת ישראל, המאמץ לשמר תמיכה דו מפלגתית צפוי להיות מורכב לפחות כפי שהיה בזמן ששני הבתים היו בשליטה רפובליקנית, אולם הסיכון ליפול לפער בין ממשל טראמפ לבין הקונגרס צפוי לגדול...

 

 

 

נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל.

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>