המשבר האוקראיני - Winter is coming ?
ד"ר שי הר-צבי | 5 בינואר 2022
 |
| Photo: The White House |
עת לדיבורים ולא למעשים
השבועות האחרונים התאפיינו בהמשך חילופי המסרים המרתיעים בין רוסיה לארה"ב. כך, הצמרת הרוסית פועלת להנחלת הנראטיב, כי מאז שנות התשעים המערב שיקר והונה את רוסיה לגבי התרחבות נאט"ו מזרחה, וכי מדובר בסוגיה שהינה עניין של "חיים ומוות" עבורה. על כן, לטענתה, במידה והערבויות הביטחוניות שדרשה יידחו, היא לא תהסס לפעול לאבטחת ביטחונה. מנגד, ארה"ב מזהירה, כי מהלך כוחני רוסי ייתקל בתגובה קשה ביותר בדמות הטלת סנקציות כלכליות כואבות וחריגות בעוצמתן.
על רקע המתיחות הגואה, מתבלטים המאמצים מצד שתי המעצמות למצות את הנתיב הדיפלומטי בניסיון להגיע לפשרה שתמנע הסלמה במצב. כך, הנשיאים פוטין וביידן קיימו שיחת טלפון (30 בדצמבר), שנייה במהלך החודש, בניסיון לגשר על הפערים. מהדיווחים אודות השיחה עולה, כי היא התקיימה לבקשתו של הנשיא פוטין, יתכן במטרה להמחיש את הנכונות הרוסית למצוא פתרון דיפלומטי למשבר, כנדבך במערכה התודעתית מול המערב והזירה הפנימית הרוסית על האחריות להידרדרות במצב. מעשית, השיחה לא הובילה, כצפוי, לפריצת דרך ושני המנהיגים העבירו פעם נוספת מסרי אזהרה אחד לשני. עם זאת, חשיבותה של השיחה בעצם קיומה ובהמחשה כי לא קיים נתק בין הצדדים, ולמעשה נראה כי היא היתה שלב הכרחי לקראת המשא ומתן האמור להתנהל לאחר חופשת השנה החדשה. במסגרת זו, פורסם כי רוסיה תקיים שורה של מגעים דיפלומטיים בתחילת 2022, שבמוקדם ב-10 בינואר משא ומתן עם ארה"ב בג'נבה, ב-12 בינואר עם נאט"ו בבריסל וב-13 בינואר עם הארגון לביטחון ולשיתוף-פעולה באירופה.
יממה לאחר שיחת המנהיגים, העניק שר החוץ לברוב ראיון לסוכנות הידיעות ריא-נובוסטי, בו נקט לשון חריפה כנגד המערב. לברוב תיאר את הקשרים הביטחוניים והצבאיים המתפתחים בין ארה"ב ומדינות המערב לאוקראינה, הכוללים בין היתר, הענקת סיוע כספי וצבאי נרחב, קיום תרגילים צבאיים והקמת בסיסים. לנוכח זאת, לברוב איים, כי אם "לא תתקבל תשובה בזמן סביר והמערב ימשיך בקו התקיף, אזי רוסיה תאלץ לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח איזון אסטרטגי ולסכל איומים על ביטחונה הלאומי". לברוב הוסיף, כי רוסיה תנקוט בכל האמצעים כדי להגן על מאות אלפי תושביה החיים באזור דונבאס, והזהיר כי "תהיה תגובה הולמת לכל פרובוקציה צבאית מצד הממשל האוקראיני נגד דונבאס".
במקביל לאזהרות כי רוסיה תגן על תושבי דונבאס, פוטין ממשיך בהכשרת הלבבות מבית למהלכים כוחניים אפשריים במזרח אוקראינה. כך, פורסם כי הוא מקדם חקיקה שתאפשר הקלה בתהליך לקבלת אזרחות רוסית, בין היתר מצד אנשים שחיו בגבולות ברית המועצות לשעבר וילדיהם. לצד הרווחים התדמיתיים מבית, נראה כי המהלך נועד בראיית מוסקבה גם לחזק את הלגיטימיות שלה להגן על אזרחיה החיים באזורים מחוץ לגבולותיה הבינ"ל המוכרים (דונבאס?), ובכך להפעיל לחץ נוסף על המערב לקראת המשא ומתן על דרישותיה הביטחוניות.
ריסוק האופוזיציה - ניצול הזדמנות
על רקע המשבר בסוגיית אוקראינה, בלטו בשלהי דצמבר צבר של צעדים מצד הממשל הרוסי נגד גורמי האופוזיציה במדינה. המהלך הדרמטי ביותר היתה החלטת בית המשפט העליון ברוסיה (28 בדצמבר) על סגירת ארגון זכויות האדם, ממוריאל. מדובר בשיאו של תהליך ממושך נגד אחד מארגוני זכויות האדם הבולטים ברוסיה, שנוסד שנים ספורות לפני התפרקותה של ברית המועצות והתמקד בתיעוד הפשעים של המשטר הקומוניסטי בתקופת סטאלין.
במקביל, רוסיה המשיכה במערכה נגד ענקיות האינטרנט, גוגל ומטא. כך, בית משפט במדינה הטיל (24 בדצמבר) על שתי החברות קנסות חריגים בסך של כ-100 מיליון דולר על גוגל ו-27 מיליון דולר על מטא, בין היתר בטענה שנמנעו מלמחוק אלפי פריטים אסורים. זאת, כנדבך נוסף במאבק ממושך של הממשל הרוסי נגדן במסגרת ניסיונותיו לצנזר תכנים בעייתיים מבחינתו ולשלוט במרחב האינטרנט במדינה.
הממשל הרוסי פועל מזה מספר שנים במגוון כלים למיגור חוגי האופוזיציה במדינה ולהשתקת ביטויי ביקורת כנגדו. הפעם דומה, כי הממשל הרוסי מזהה את המתיחות עם המערב בסוגיית אוקראינה דווקא כשעת כושר לנקיטת צעדים קיצוניים נוספים. כך, לא בכדי הממשל הרוסי מדגיש את העובדה שאותם גורמים משרתים אינטרסים זרים ופועלים לפגוע בביטחון הלאומי של רוסיה במטרה למזער את הביקורת הציבורית מבית נגד מהלכים אלו. מעבר לכך, נראה כי בצמרת הרוסית מעריכים כי התגובה המערבית תתמקד במישור ההצהרתי (ואמנם ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה וקנדה פרסמו גינוי משותף להחלטות בתי המשפט ברוסיה), ולא תגרור צעדי ענישה ממשיים, אם בכלל, חרף החשיבות הרבה שממשל ביידן מייחס לסוגיית זכויות האדם. זאת, באופן ששב וממחיש, כי לפחות בעיני מוסקבה, הממשל האמריקני הנוכחי נתפס כהססן וכמורתע מעימותים.
השקט שלפני הסערה ?
דומה, כי חופשות סוף השנה מספקות מרווח נשימה, זמני לפחות, להמשך המגעים הדיפלומטים בין הצדדים. פוטין - המצטייר עד כה כמי שנותן את הטון בהתפתחות הדינאמיקה של המשבר - ממשיך להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ומשדר שכל האופציות על השולחן, ולא בטוח שהוא עצמו קיבל החלטה לגבי מצב הסיום הרצוי מבחינתו.
לנוכח מרכזיותה של אוקראינה בתודעה ההיסטורית הרוסית וחיוניותה לביטחונה הלאומי, נראה כי תנאי הסף של פוטין לסיום המשבר הם התחייבות אמריקנית לעצור את תהליך הרחבת נאט"ו ולהפסיק את המשך הסיוע הביטחוני והצבאי לאוקראינה. פוטין הצליח לייצר מצב בו עומדים לרשותו שני מסלולים אפשריים למימוש יעדים אלו - אופציה דיפלומטית לצד אופציה צבאית לביצוע מהלכים כוחניים (גם אם מוגבלים) במזרח אוקראינה.
מכל מקום, השבועות הקרובים יהיו מכריעים לגבי המשך ועוצמת המשבר. זאת, במידה רבה, לנוכח ההבנה כי רוסיה תתקשה לאורך זמן לשמר דימוי של איום אמין להפעלת כוח צבאי. לא בכדי הצמרת הרוסית מדגישה כי היא מצפה למשא ומתן מהיר ויעיל ולא לגרירת רגליים מצד המערב.
לצד האיומים הצבאיים, רוסיה תמשיך לפעול במספר חזיתות נוספות לשיפור מעמדה ולהגברת הלחצים על ארה"ב. הביקור הצפוי של פוטין בסין בעוד כחודש לרגל אולימפיאדת החורף עשוי להוות במה לקידום הסכמים כלכליים וביטחוניים חדשים ולחיזוק הציר הרוסי-סיני כנגד ארה"ב. מעבר לכך, תרחיש של הסלמה עלול גם להוביל להקשחה (ולו זמנית) של העמדה הרוסית בשיחות הגרעין בוינה ולהידוק השת"פ עם איראן בניסיון לשדר לארה"ב את מחיר ההפסד עבורה.
המשבר בין המעצמות מציב את ישראל במצב רגיש. מצד אחד, ניצבת הברית האסטרטגית עם ארה"ב והצורך להימנע מלהוסיף לבנה נוספת ליחסים המורכבים בין וושינגטון לירושלים בעת האחרונה (איראן, פלסטינים). מצד שני, קיימת חשיבות גם בשימור מערכת יחסים תקינה עם מוסקבה לנוכח תפקידה במספר זירות מרכזיות לישראל (שיחות הגרעין, סוריה). לנוכח זאת, מומלץ ככל שניתן, להמשיך "ולשבת על הגדר" ולהימנע מפעולות והתבטאויות העלולות לעורר תרעומת בקרב אחת מהמעצמות. מעשית, מומלץ לישראל להימנע גם מהתייחסויות בכל הקשור להתפתחויות בזירת הפנים באוקראינה (גם אם אינן קשורות לעימות הרוסי-אמריקני), שכן אלו עלולות להיות מנוצלות על ידי הצדדים להצדקת עמדתם.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
