הציר הרוסי-סיני - משקל נגד להגמוניה האמריקנית
ד"ר שי הר-צבי | 16 בפברואר 2022
 |
| Photo: Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
רוסיה וסין פועלות בשנים האחרונות, ובייחוד מאז 2014, להעמיק את שיתופי-הפעולה האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים, כאשר במהלך השנה האחרונה אף הסתמנה עליית מדרגה נוספת במערכת הקשרים הבילטראלית. חרף האיבה ההיסטורית והתחרות בין השתיים על מוקדי השפעה במרכז אסיה, נראה כי היריבות המשותפת עם ארה"ב, השאיפה לעצב סדר עולמי חדש ולנטרל את מה שנתפס על ידן כמעורבות גוברת של וושינגטון ב"חצר האחורית" שלהן, עומדת בבסיס השינויים שחלו במערכת הקשרים בין מוסקבה לבייג'ינג. זאת, לצד הרצון הרוסי, שהתגבר מאז הוטלו עליה סנקציות כלכליות בעקבות ההשתלטות על חצי האי קרים, לפתח שווקים חדשים כדי לצמצם את התלות במערב.
למעשה, בעוד ארה"ב דוגלת מזה כעשור במדיניות PIVOT TO ASIA, רוסיה פועלת לממש את מדיניות PIVOT TO CHINA כאחת מאבני היסוד באסטרטגיית מדיניות החוץ שלה. הנשיא פוטין נתן ביטוי לתפיסה זו באומרו, כי "ליחסים בין המדינות אין מגבלות ואין אזורים אסורים לשיתוף-פעולה". על רקע המשבר האוקראיני, נראה כי להידוק מערכת הקשרים בין המדינות חשיבות רבה בביטחון העצמי ובנכונות הרוסית לאתגר את ארה"ב. התמיכה הסינית בפעילות הרוסית לדיכוי המהומות בקזחסטאן בתחילת השנה היתה איתות ברור לגיבוי שסין נכונה להעניק לרוסיה.
ביקור פוטין בסין
ואמנם, ביקורו של הנשיא פוטין בסין לרגל פתיחת אולימפיאדת החורף, בייחוד על רקע ההחרמה הדיפלומטית של מנהיגי המערב, היווה עדות בולטת לחשיבות ששתי המדינות מייחסות למערכת היחסים הבילטראלית. חשוב מכך, ההצהרה המשותפת של שני המנהיגים שיקפה את זהות האינטרסים בין המדינות, וניתן לראות אותה כהצהרת כוונות לכינון ציר רוסי-סיני לשינוי הסדר העולמי הקיים. כך, שתי המדינות הביעו התנגדות "להמשך ההתרחבות של נאט"ו"; קראו לברית "לנטוש את התפיסות האידיאולוגיות של המלחמה הקרה"; ציינו את התנגדותם "לניסיונות של כוחות חיצוניים לערער את היציבות" באזורים הקרובים לשטחן; והתחייבו להעמיק את שיתוף הפעולה כדי לסכל "מהפכות צבעוניות". סין הביעה תמיכה בדרישת מוסקבה לגבש ערבויות ביטחוניות באירופה, בעלות תוקף משפטי מחייב, בעוד רוסיה שבה וצידדה בתפיסה, כי טיוואן היא חלק בלתי נפרד מסין. השתיים גם גינו בחריפות את הקמתה של ברית ההגנה שנחתמה בין ארה"ב לבריטניה ואוסטרליה (AUKUS). עוד הדגישה ההצהרה את היכולת של המדינות לשלוט בתווך האינטרנטי בתחומן, בניגוד לעמדה האמריקנית שדוגלת בחופש נרחב בתחום - סוגיה מהותית עבור מוסקבה ובייג'ינג במיגור ובהשתקת חוגי האופוזיציה מבית ואחת מסוגיות המחלוקת המרכזיות עם וושינגטון.
יוזכר, כי ביוני 2021, סיכמו הנשיאים פוטין ושי על הארכת ההסכם ההיסטורי "לשכנות טובה ושיתוף פעולה ידידותי", שנחתם ביולי 2001. הארכת ההסכם נועדה להמחיש את החשיבות שהשתיים מייחסות לחיזוק הקשרים הבילטראליים, ותפיסתן בדבר הצורך לחולל שינויים בארכיטקטורה הגלובאלית ומעבר לעולם רב-קוטבי. זאת ועוד, הביקור הצפוי ברוסיה של ראש ממשלת פקיסטאן, אימראן ח'אן, שיהיה הביקור הראשון של ראש ממשלה פקיסטאני מזה 23 שנים, עשוי להוות עדות נוספת לחיזוק היחסים בין רוסיה לסין, שהינה בעלת הברית האסטרטגית של פקיסטאן.
תרגילים צבאיים ומכירות אמל"ח מתקדם
סין הינה היבואנית השנייה בגודלה של אמל"ח רוסי. פריצת הדרך בשיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי התרחשה ב-2015, כשנה בלבד אחרי ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים ואחרי כעשור במהלכו חלה ירידה בהיקף הקשרים הביטחוניים בין השתיים. במסגרת זו, שתי המדינות חתמו על הסכם רחב היקף לרכש מערכות הגנ"א מדגש S-400 ומטוסי קרב מדגם SU-35. עפ"י נתוני מכון המחקר SIPRI, בשנים 2020-2016, חל גידול של 49% בהיקף מכירות האמל"ח של רוסיה לסין לעומת השנים 2015-2011. 18% מכלל הייצוא הרוסי היה לסין, כאשר 77% אחוז מהיקף יבוא האמל"ח של סין בשנים אלו מקורו היה ברוסיה.
בנובמבר 2021, סיכמו רוסיה וסין על מפת דרכים נוספת (הקודמת סוכמה ב-2017) לשיתוף פעולה צבאי לשנים 2025-2021. שתי המדינות אף הרחיבו את היקף התרגילים הצבאיים המשותפים. כך למשל, באוגוסט 2021 קיימו שני הצבאות תרגיל רחב היקף בסין; בספטמבר קיימו אימון ללוחמה בטרור; באוקטובר התקיים התרגיל השנתי (מאז 2012), בשם "ים משותף"; ובחודש ינואר 2022, ביצעו השתיים תרגיל ימי משותף יחד עם איראן.
מעבר לכך, העובדה כי רוסיה העבירה בחודשים האחרונים כוחות צבאיים רבים שהיו מוצבים במזרח הרחוק לטובת עיבוי הכוחות באזור הגבול עם אוקראינה וביצוע התרגיל המשותף עם בלארוס, יש בה כדי להעיד על הקשרים המתהדקים בין המדינות ותחושת הביטחון בקרב הצמרת הרוסית, כי ניתן לדלל את היקף הכוחות במזרח ללא חשש מפרובוקציות סיניות.
התרחבות השת"פ הכלכלי
מימד נוסף בו הסתמנה במהלך 2021 התרחבות הקשרים בין רוסיה לסין הוא בתחום הכלכלי ובהיקפי הסחר. כך, במהלך 2021, היקף הסחר גדל ב-35.8% בהשוואה ל-2020, והסתכם ב-146.88 מיליארד דולר. הייצוא הרוסי לסין גדל ב-37.5% והסתכם ב-79.32 מיליארד, בעוד היצוא הסיני גדל ב-33.8% והסתכם ב-67.56 מיליארד דולר. לדברי הנשיא פוטין, הסחר בין המדינות יכול להגיע ל-200 מיליארד בתוך כשלוש שנים.
נדבך מרכזי בשת"פ הכלכלי בין המדינות הוא בתחום האנרגיה. באחרונה שתי המדינות חתמו על הסכם נוסף לאספקת גז טבעי, במסגרתו רוסיה תספק לסין 10 מיליארד מטר מעוקבים (BCM) של גז בשנה לתקופה של 30 שנה, כך שכמות הגז הכוללת שרוסיה תספק מדי שנה תעמוד על 48 BCM. התשלום עבור אספקת הגז אמור להתבצע ביורו ולא בדולרים, ככל הנראה בניסיון למזער את השפעת הסנקציות האמריקניות.
משמעויות לישראל
העמקת הברית בין רוסיה לסין טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת על הארכיטקטורה הבינלאומית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים האחרונים מאז התפרקותה של ברית-המועצות. סביר שמול הציר הרוסי-סיני, ארה"ב תפעל להקים ציר נגדי ולהרחיב את מערך הבריתות כנגד שתי המעצמות, כצעד נוסף לברית שהקימה עם בריטניה ואוסטרליה, באופן שיחריף את התחרות הגלובאלית בין שני הגושים. עבור ישראל, התפתחויות אלו מייצרות סיכונים והזדמנויות ברמה האסטרטגית ובמישור הביטחוני. מצד אחד, ככל שהמאבק בין המעצמות יצבור תאוצה, כך ישראל תצטרך לגלות רגישות וזהירות רבה עוד יותר מבעבר בהתנהלותה מול רוסיה וסין, כדי לא לעורר תרעומת אמריקנית. מעבר לכך, פגיעה בדימוי העוצמה האמריקני בעולם ובמזה"ת בפרט מקרין באופן ישיר גם על מעמדה של ישראל במרחב. מאמצי ההשפעה הרוסיים והסיניים במזה"ת עלולים לבוא לידי ביטוי גם בקידום שיתופי פעולה ביטחוניים וצבאיים עם מדינות במרחב, בדגש על איראן (הנתפסת כשותף הטבעי כנגד ארה"ב ובעלות בריתה), תוך נכונות למכור מערכות אמל"ח וטכנולוגיות חדישות. התממשות תרחיש זה תוביל, בסבירות גבוהה, להאצת מירוץ חימוש אזורי (בעיקר מצד המפרציות ומצרים, שישאפו בראש ובראשונה לרכוש אמל"ח מערבי), באופן שעלול לאתגר את היתרון האיכותי הצבאי של ישראל.
מהצד השני, האפשרות להעמקת המעורבות הרוסית-סינית במזה"ת והמשאבים שארה"ב תידרש (בלית ברירה) להפנות לאזור, עשויים לסייע לישראל לחזק את הברית האסטרטגית והיחסים המיוחדים עם ארה"ב, ולהמחיש את נכסיותה עבורה כבת בריתה וכשותף חיוני במגוון רחב של תחומים במאבקי הכוח המעצמתיים. במקביל, עשויות להיפתח בפני ישראל הזדמנויות לקידום שיתופי הפעולה הביטחוניים עם המדינות הסוניות כמענה לאתגר הגובר מצד איראן ולהעמקה האפשרית בקשרים בינה לבין רוסיה וסין. מכל מקום, ישראל צריכה לפעול לשימור מנגנון התיאום הביטחוני עם רוסיה, החיוני לאבטחת חופש הפעולה בסוריה.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
