לרקוד על כל החתונות - מוסקבה בין וושינגטון, ירושלים וטהראן
ד"ר שי הר-צבי | 7 בנובמבר 2021
 |
| Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0 |
במלאת 30 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטים בין ישראל לרוסיה ועל רקע ביקור ראה"מ בנט, ניכר כי התנהלותה של רוסיה בזירה הגלובאלית בכלל ובמרחב המזה"ת בפרט ממשיכה להציב בפני ישראל מאזן מעורב של אתגרים והזדמנויות. זאת, לנוכח המשך המתיחות בין מוסקבה לוושינגטון והפעילות הרוסית השואפת לבסס שיתופי-פעולה עמוקים עם איראן וסוריה; ומנגד הניסיונות להעמיק את דריסת הרגל בקרב המדינות הסוניות ולשמר את מערכת היחסים עם ישראל.
רוסיה ניצבת בחודשים האחרונים בפני הצורך לבחון את מדיניותה והתנהלותה למול חילופי ההנהגות במספר מדינות מפתח עבורה (גרמניה, אפגניסטאן, איראן וישראל). בפועל, מוסקבה ממשיכה, כעבר, לנקוט בגישה דואלית בה היא מנסה לנצל את היותה השחקן היחידי המסוגל הלכה למעשה לנהל קשרים עם כל הצדדים כדי לקדם את אינטרסיה בזירה הבינלאומית והאזורית. כך, בראייתה יחסים תקינים עם איראן מצד אחד וישראל מצד שני אינם בהכרח עומדים בסתירה ולמעשה הינם הכרחיים להשגת יעדיה במזה"ת ובמרחבים נוספים בעלי חשיבות לביטחון הלאומי הרוסי (למשל, אפגניסטאן והמדינות הגובלות בה).
דייט כפול - איראן וישראל
תפיסת עולם זו באה לידי ביטוי בתזמון הביקורים שערכו ברוסיה באותו שבוע באמצע אוקטובר, ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ורמטכ"ל צבא איראן, מוחמד באקרי. לפחות ברמה הסמלית ניכר כי סמיכות הזמנים נועדה להעביר מסר לשתי המדינות, בדבר החשיבות שמוסקבה רואה בשימור מערכת הקשרים הבילטראלית עם כל אחת מהן, וכי לתפיסתה אין המדובר ב"משחק סכום אפס" לטובת אחת מהשתיים.
ההצהרות הרוסיות במהלך הביקורים המחישו הלכה למעשה את התמרון הרוסי בין שני הקטבים. כך, שר ההגנה, שויגו, הצהיר כי רוסיה מוכנה לפתח את הקשרים הצבאיים עם איראן וכי שתי המדינות משתפות פעולה נגד הטרור בסוריה ושיתופי הפעולה יכולים להתרחב גם לאזורים אחרים. בנוסף, השתיים אף סיכמו, כי ועדה צבאית משותפת תתכנס במהלך שלושת החודשים הקרובים לדון בהעמקת הקשרים הביטחוניים-צבאיים. זאת ועוד, ערב ביקורו של ראה"מ בנט, פוטין אף הצהיר, על רקע הניסיונות להעמיק את דריסת הרגל הכלכלית שלה בלבנון ובצל גל המחאות המסלים במדינה, כי רוסיה רואה בחזבאללה כוח פוליטי חשוב במדינה.
הצהרות אלו עומדות, לכאורה, בסתירה לאווירה החיובית ולגישה המחבקת שניסו הרוסים לשוות לביקור הראשון ברוסיה של ראה"מ בנט, מאז כניסתו לתפקיד. כך, הביקור תוכנן להימשך מספר שעות בלבד, אבל בשל התארכות פגישת המנהיגים (נמשכה כחמש שעות) וכניסת השבת נשאר ראה"מ ברוסיה במהלך השבת. גורמים ישראליים טרחו להדגיש את ההמשכיות ביחסי שתי המדינות ואת המשך ההבנות בין המדינות ובכלל זאת בכל הקשור לשימור מדיניות התיאום הקיימת סביב הפעילות הישראלית בסוריה (אם כי, עפ"י הפרסומים הנשיא פוטין דרש מראה"מ בנט כי ישראל תשפר את העדכונים שהיא מעבירה לרוסיה בנושא). ראה"מ בנט אף החליט להכיר, גם אם באופן חלקי, בחיסון הרוסי "ספוטניק" (שעדין לא אושר ע"י ארגון הבריאות העולמי) ולאפשר לתיירים רוסים שחוסנו להיכנס למדינה (בכפוף לבדיקה סרולוגית).
מכל מקום, דומה כי מילת המפתח שעשויה לתאר בצורה הטובה ביותר את הנראות ששתי המדינות ניסו לשוות לביקור ראה"מ בנט ברוסיה היא "המשכיות", וכי חרף היחסים האישיים הקרובים שנרקמו בין פוטין לנתניהו בעשור האחרון, לא צפוי לחול שינוי במערכת היחסים בין שתי המדינות, ובכלל זאת ביחס לפעילות הישראלית כנגד יעדים איראנים בסוריה (שבמידה לא מבוטלת משרתת גם את האינטרסים הרוסיים לצמצם את דריסת הרגל האיראנית במדינה).
יריבות לצד שיתוף-פעולה
המדיניות הדואלית של רוסיה באה לידי ביטוי גם במערכת היחסים עם ארה"ב. כך, מצד אחד, בשבועות האחרונים התרחשו שורה של עימותים בין שתי המדינות: הטחת ביקורת חריפה על הקמת הברית בין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה (AUKUS), שלטענת הנשיא פוטין מערערת את היציבות באזור האסיאתי ("להיות חברים כנגד מישהו אחר – זה רע"); תקרית ימית בה לטענת משרד ההגנה הרוסית ספינת מלחמה רוסית מנעה ממשחתת אמריקנית לחצות את גבול רוסיה בים יפן ובעקבותיה זומן הנספח הצבאי האמריקני לשיחת הבהרה; והסלמת מערכת היחסים עם נאט"ו. זאת, בעקבות הודעת רוסיה כי עבודת הנציגות הקבועה לנאט"ו מושעית ופעילות משימת הקישור הצבאית של נאט"ו במוסקבה מופסקת, בתגובה לגירושם של 8 דיפלומטים רוסיים וצמצום מספר התקנים בנציגות לעשרה. אם כי ראוי לציין שלהודעה הרוסית חשיבות בעיקר ברמה הסמלית, שכן ממילא הקשרים בין רוסיה לנאט"ו התנהלו בשנים האחרונות על אש נמוכה.
מצד שני, ניכרים ניצנים של שיתופי פעולה בין המדינות בתחום הסייבר. כך, שתי המדינות הצליחו להגיע להסכמות על הצעת החלטה משותפת על התנהגות אחראית במרחב הסייבר, שזוכה לתמיכה של יותר מ-50 מדינות. ההצעה צפויה להעלות להצבעה בעצרת הכללית של האו"מ עד סוף השנה. בנוסף, השתיים גם הסכימו על חילופי מידע בכל הקשור לאיומים בתחום סייבר. הסכמות אלו אמנם אינן פותרות את חילוקי הדעות המהותיים בין המדינות בכל הקשור להתנהלות במרחב הסייבר, אך יתכן ויש בהן כדי להצביע על ההבנה של השתיים בדבר חיוניות השת"פ ביניהן בתחום, ולו ברמה הסמלית. רוסיה אף הסכימה להעניק למטוסים אמריקנים (מסחריים ותובלתיים) היתרים נוספים לעבור במרחב האווירי שלה.
סודאן - אויבו של אויבי הוא ידידי
ההפיכה הצבאית שהתחוללה בסודאן טומנת בחובה, מטבע הדברים, שינויים אפשריים במדיניות החוץ של ח'רטום. אחת המדינות שעשויות דווקא ליהנות מההתפתחות הזו היא רוסיה. כזכור, שתי המדינות חתמו לפני כשנה על הסכם להקמת בסיס ימי צבאי רוסי בפורט-סודאן, שאמור להיות הבסיס הצבאי הראשון של רוסיה ביבשת אפריקה. ברם, עד כה ההסכם טרם אושרר סופית ע"י ממשלת סודאן, שעפ"י דיווחים שונים בחודשים האחרונים החלה להערים קשיים על מימושו.
במידה והממשל האמריקני, שחרט על דגלו את סוגיית קידום ז"א ברחבי העולם, לצד ממשלים אירופאים אחרים, יימנעו מלהכיר בלגיטימיות המשטר החדש בסודאן, הדבר עשוי להוביל אותו לחפש לגיטימציה לפעילותו מצד שחקנים בינ"ל אחרים, ובראשם רוסיה (וסין). בתרחיש כזה, סביר כי רוסיה תנסה לנצל את הואקום שנוצר כדי להעמיק את מעורבותה בזירה, כולל מתן גיבוי (צבאי?) למשטר החדש. לא בכדי, דוברים רוסיים כבר הזדרזו להביע תמיכה זבהתפתחויות הפנימיות במדינה תוך הטחת ביקורת במערב, באופן שמאותת למשטר החדש בח'רטום כי בכוונת מוסקבה להעניק לו מטריית הגנה.
ברקע יצוין, כי רוסיה פועלת בשנים האחרונות להעמיק את מעורבותה ביבשת אפריקה הן במישור הצבאי והן בתחומים כלכליים. כך, במהלך החודשים האחרונים רוסיה חתמה על הסכמים צבאיים עם ניגריה ואתיופיה. עפ"י מכון המחקר SIPRI, בשנים 2016-2020 אפריקה היתה אחראית ל-18 אחוז מיצוא האמל"ח הרוסי (עלייה משמעותית לעומת שנים עברו).
בשורה התחתונה, התפיסה המעצמתית, ברוח מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי שאושר ע"י הנשיא פוטין ביולי האחרון, תמשיך להוביל את מדיניות החוץ הרוסית בזירה הגלובאלית והאזורית גם בעתיד הנראה לעין. זאת, בין היתר, במטרה להמחיש לארה"ב את יכולת ההיזק שלה כדי לחלץ ממנה תמורות במישור הבילטראלי ובמרחב המולטילטראלי, כמו גם בניסיון להסיט את אור הזרקורים מהקשיים מבית, ובראשם הירידה המתמשכת ברווחת הפרט והעלייה בהיקף התחלואה מקורונה (קרוב ל-40 אלף נדבקים ויותר מ-1000 נפטרים מדי יום, נכון לסוף אוקטובר). מעשית בכל הקשור לאזורנו, סביר כי בטווח הזמן הקרוב, רוסיה תפעל לנצל את שיחות הגרעין עם איראן והמשבר בסודאן כדי לשוב ולהמחיש לשתי המדינות (ולמערב) את נכסיותה במטרה להפיק רווחים מדיניים, כלכליים ותדמיתיים.
נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, לשעבר מנכ"ל (בפועל) של המשרד לעניינים אסטרטגיים
מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
