זרקור על רוסיה והמזה"ת
קסניה סבטלובה | 7 באפריל, 2020
מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה בסוגיות מוקד אסטרטגיות
 |
| Photo of Vladimir Putin: Kremlin.ru |
- מלחמת הנפט היא למעשה קרב על השפעה במזרח התיכון
- האם הקורונה תשפיע על האסטרטגיה הרוסית בסוריה
- בחסות מוסקבה: אבו-דאבי ממשיכה לחמם את היחסים עם דמשק
מלחמת הנפט היא למעשה קרב על השפעה במזרח התיכון
במהלך השבוע נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ ניסה להרגיע את ראשי תעשיית הנפט בארה"ב ובעולם והודיע כי קרבה העסקה בין רוסיה לערב הסעודית שבמסגרתה שני הצדדים יצמצמו את תפוקת הנפט באופן משמעותי. במוסקבה הכחישו את הדיווחים הללו, והריב הפומבי בין ערב הסעודית לרוסיה גלש לטונים צורמים במיוחד. בריאד מיהרו להאשים את הצד הרוסי בשקר ועיוות העובדות, כאשר העיתונות הרוסית דיווחה מפיו של הנשיא פוטין שמי שהפר את עסקת ה-OPEC+ הייתה סעודיה. שני הצדדים סופגים אבדות גדולות מהכנסות מנפט דווקא בעיצומו של משבר קורונה, כאשר הכלכלות שלהן זקוקות לכל דולר. בשביל ערב הסעודית הירידה הדרמטית בהכנסות מנפט היא גם פגיעה בתוכנית השאפתנית של יורש העצר מחמד בין סלמאן VISION 2030. גם ברוסיה זקוקים לכמויות גדולות של מטבע חוץ, אך נראה שבשלב הזה מוסקבה מוכנה להמשיך במשחק היקר הזה, על מנת להגשים שתי מטרות.
המטרה הראשונה והמוצהרת היא מיטוט של תעשיית פצלי הנפט האמריקאית. במצב הנוכחי, כשמחירי הנפט נמוכים, החברות האמריקאיות שמפיקות את הנפט מפצלי הנפט סופגות הפסדי ענק, וחלקן אף עלולות לפשוט רגל. במוסקבה מודעים היטב לכך שהאפקט הזה עלול להיות קצר טווח, וכי לאחר שהמחירים יתייצבו מחדש ברמה שקדמה למשבר הנוכחי, החברות האלו יתאוששו ויחזרו לפעול. אך בשלב הנוכחי הרוסים מנסים להרחיב את פעילותם ולדחוק את ארה"ב מהזירה עד כמה שאפשר.
המטרה השנייה והלא מוצהרת היא לכופף את ידו של יורש העצר, הנסיך מחמד בין סלמאן מבלי לגרום לקרע ביחסים עם ריאד, ולהראות לכל האזור מי הוא בעל ההשפעה האמיתי. רוסיה מעוניינת, להרחיב את השפעתה במזרח התיכון על חשבון הכוח האמריקאי והעניין המצומצם במה שקורה באזור, ולכן התדמית של "המנצח" היא קריטית.
גם אם בסופו של דבר ההסכם שהצדדים יגיעו אליו יהיה זהה למה שכבר הזכיר בציוציו טראמפ, רוסיה מראה כרגע שלמרות הקושי הכלכלי היא אינה להוטה לאמץ כל עסקה וכי יש לה אורך רוח להמשיך ולשחק את המשחק. הפגישה הצפויה בין חברי קרטל הנפט לרוסיה נדחתה למועד בלתי צפוי ובינתיים נראה כי מי שקובע את הכללים של המשחק הזה היא מוסקבה, ולא ריאד.
האם הפנדמיה תשפיע על האסטרטגיה הרוסית בסוריה?
עד לאחרונה סוריה לא דיווחה על חולי הקורונה בתחומה, והקו הזה אומץ גם על ידי אתרי החדשות המובילים ברוסיה. מאז שנרשמו בסוריה החולים הראשונים, ברור לכולם שהתפרצות משמעותית במדינה הרוסה בה שירותי הבריאות לא מתפקדים היא שאלה של זמן. סביר להניח שהסנקציות הבינלאומיות על סוריה לא יוסרו כמו שהן לא הוסרו עד כה מאיראן, אי לכך המשטר הסורי יצטרך לבקש סיוע דחוף משלושת המדינות שהתייצבו מאחוריה כל העת – איראן, רוסיה וסין. עד כה רוסיה לא העבירה שום סיוע הקשור בקורונה לסוריה, בין היתר כי על פי הדיווחים הסוריים הרשמיים לא היו אותרו חולי קורונה. אם אין חולי קורונה – אז גם אין צורך בסיוע הומניטרי. עד כה הסיוע היחיד שנשלח בחודש האחרון מרוסיה לסוריה זה 25 אלף טון של חיטה שהגיעו במהלך השבוע לנמל של לטקיה. רוסיה מודאגת מכך שהסיוע ההומניטרי המערבי שנשלח דרך האו"ם (כמחציתו מעוכב כרגע במעברי הגבול) יערער על מעמדה של רוסיה כמדינה הדומיננטית בסוריה. ייתכן שבשבועות הקרובים נראה משלוחים דחופים של סיוע הומניטרי רוסי שיגיע לדמשק בהמשך למשלוחים של תרופות וציוד לארה"ב ומשלחת של רופאים לאיטליה.
במישור הצבאי, ייתכן שברגע זה המשטר הסורי וגם רוסיה מזהים הזדמנות להגשמת היעדים הצבאיים באידליב: בעוד שכל מדינות העולם עסוקות בבעיות שלהם ומתמודדות עם אתגר עצום, בריאותי, כלכלי וחברתי, ייתכן שבדמשק ובמוסקבה ינסו להשתמש בנקודת זמן הרגישה הזאת כדי להגשים מספר יעדים צבאיים באידליב. מה שיכול להפריע ליישום התוכנית הזאת, זה חילוקי הדעות בתחום הכלכלי בין הבכירים הרוסים לאנשי המשטר הסורי. רוסיה אינה מרוצה מהתקדמות של תוכניותיה הכלכליות בסוריה, דבר שהיה משפר את היחס כלפי המעורבות הרוסית בסוריה בקרב האזרחים הרוסיים. פעילות סורית-רוסית באידליב תביא להפרה של ההבנות שהושגו רק בתחילת מרץ בין רוסיה לטורקיה ותגרום למתיחות רבה ביחסים בין מוסקבה לאנקרה, שלא מורידה את העיניים מאידליב גם בזמן מגפת הקורונה.
בחסות מוסקבה: אבו-דאבי ממשיכה לחמם את היחסים עם דמשק
השיחה המפתיעה אותה קיים יורש העצר האמירתי שייח' מחמד בין זייד אל-נהייאן עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד ב-27.03 ממשיכה לשלוח את גלי הדף בכל האזור. בסוריה רואים בהתחממות היחסים עם אבו-דאבי סימן מעודד ורמז לכך שהמדינה המפרצית תדחוף להחזרת סוריה לשורות הליגה הערבית. בטורקיה, לעומת זאת, רואים בחידוש המגעים בין אבו-דאבי לדמשק מזימה אנטי-טורקית עם מעורבות רוסית חזקה ביותר. במוסקבה מעוניינים להחזיר את סוריה בהקדם למשפחת העמים הערביים ובכך לסייע לתהליך השיקום של המדינה לאחר תשע שנות מלחמת אזרחים.
עוד לפני כחודש וחצי בכירים רוסיים שביקרו באבו-דאבי דנו עם ראשי המודיעין האמירתי על "המאבק המשותף נגד הטרור" במזרח התיכון, ולפי מה שפורסם הצדדים גם דנו באפשרות של חידוש היחסים בין אבו-דאבי לדמשק. המדינה המפרצית הייתה גם אחת המדינות הבודדות שהשתתפה ביריד השנתי בדמשק בספטמבר 2019. רוסיה ואבו-דאבי משתפות פעולה נגד טורקיה גם בחזית נוספת, בלוב, כך שהחששות של הטורקים בכך שרוסיה מנסה לכרוך ביחד את מדינות המפרץ יחד עם המשטר הסורי בניסיון לבלום את טורקיה, שמעוניינת גם בשליטה על אזורים נרחבים בצפון-מערב סוריה וגם בשליטה על בארות הנפט באזורים הכורדיים. מהלך כזה משתלב יפה באסטרטגיה הרוסית הכוללת במזרח התיכון – לטפח יחסים טובים או לפחות סבירים עם כל השחקנים האזוריים ולאחר מכן להשתמש בהם על פי הצורך על מנת לקדם את מטרותיה באזור.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
