רוסיה מחפשת את דרכה באפגניסטן לאחר יציאת הכוחות האמריקאיים
קסניה סבטלובה | 28 ביולי, 2021
זרקור על רוסיה במזה"ת | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות
|
|
רוסיה מחפשת את דרכה באפגניסטן לאחר יציאת הכוחות האמריקאיים
ארה"ב האיצה את יציאתה מאפגניסטן ואנשי הטאליבן כבר הספיקו להשתלט על חלק ניכר של מחוזות ומעברי הגבול עם איראן וטג'יקיסטן. השכנות של אפגניסטן - איראן, רוסיה, סין וטג'יקיסטן, כבר השלימו עם כך שבקרוב הטאליבן יהפוך לגורם הדומיננטי במדינה והחלו להתכונן לגרוע מכל – כלומר, ביצוע תרגילים צבאיים והכנות לקראת זרם הפליטים הצפוי. מדינות אלה ורוסיה בראשן צפויות גם להתחרות ביניהן על ההשפעה באפגניסטאן החדשה.
במהלך השיחות בדוחה וגם במוסקבה, קיבל הטאליבן הצעה מפתה לכאורה - להצטרף לממשלתו של אשרף גאני בתמורה ללגיטימציה בינלאומית מוגבלת. השיחות הגיעו למבוי סתום ולא נראה שלמי מהמדינות הללו יש קלפים חזקים מספיק כדי לגרום לטאליבן להסתפק בשיתוף בשלטון במקום להיאבק על שלטון אבסולוטי. במהלך הביקור האחרון במוסקבה, המשלחת של הטאליבן אף הכריזה כי התנועה תקים באפגניסטן אמירות איסלאמית ולא תסכים לנוכחות של כוחות זרים כלשהם במדינה, גם לא לאלה של טורקיה המוסלמית.
רוסיה אינה חולקת גבול משותף עם אפגניסטן, אך ההשלכות האסטרטגיות של השתלטות הטאליבן על בטחונה הלאומי עלולות להיות קשות. לטג'יקיסטן - מדינה פוסט-סובייטית שמקיימת קשרים קרובים עם מוסקבה - יש גבול המתפרש על פני 1300 ק"מ. משני עברי הגבול ישנן קהילות טג'יקיות המקיימות קשרי גומלין ומשפחה. טג'יקיסטן, שאינה מכירה בטאליבן ואינה מנהלת איתו מגעים כלשהם, נחשבת למדינה חלשה, אשר תתקשה להגן על גבולותיה. גם אם הטאליבן אינו מתכוון לפלוש לטג'יקיסטן או לטורקמניסטן עם השלמת נסיגתם של האמריקאיים מאפגניסטן, דושנבה תיאלץ להתמודד עם זרמים עצומים של פליטים וגם עם ההשפעה הגוברת של האיסלאם הקיצוני. הדרך מטג'יקיסטן אל עבר המחוזות המוסלמיים של רוסיה עלולה להיות קצרה מאוד. גם טורקמניסטן, רפובליקה פוסט-סובייטית אחרת, מרגישה בסכנה ולאחרונה ריכזה את הכוחות הצבאיים שלה בגבול עם אפגניסטן.
עד כמה חוששת רוסיה מהפיכתה של אפגניסטן לאמירות איסלאמית הנשלטת על ידי הטאליבן ובעלת פוטנציאל למלחמת אזרחים מדממת וממושכת? עוד במהלך המפגש בין פוטין לביידן בז'נבה, הציע הנשיא פוטין לנשיא ביידן שיתוף פעולה מודיעיני בזירה האפגנית. לאור היחסים העוינים הקיימים בין רוסיה לארה"ב, לא ברור אם שיתוף פעולה כזה אכן ייצא לדרך, אך ברור שרוסיה מעוניינת להתמודד עם הסכנה האפגאנית במסגרתבינלאומית רחבה, עד כמה שניתן.
הרוסים מכירים היטב את אפגניסטן, שם אכלו מרורים רבים וספגו מפלות קשות בשנות השמונים. אין להם אשליות ביחס לגורל המדינה האומללה הזאת הנקרעת בין נאמנויות שבטיות, אמונות דתיות ומעצמות זרות הבוחשות בה. במוסקבה שוללים כרגע התערבות צבאית באפגניסטאן, מבטיחים סיוע צבאי לטג'יקיסטן במידה ותיפגע ובעיקר היו רוצים להבטיח שקט תעשייתי לעצמם ולמדינות מרכז אסיאתיות הקרובות לרוסיה– ללא פלישות וללא ייצוא של איסלאם רדיקלי.
בימים הקרובים רוסיה, שלה בסיסים צבאיים בקירגיזסטן ובטג'יקיסטן, עומדת לקיים תרגיל צבאי בסמוך לגבול בין אפגניסטן לטג'יקיסטן כדי להעביר מסר עוצמתי לטליבאן - אל תתעסקו עם בני הברית שלנו כדי שלא יהיה צורך בהתערבות צבאית רוסית. דבר נוסף שמדאיג את רוסיה הוא שבעידן פוסט-ארה"ב ופוסט-נאט"ו, אפגניסטן עלולה להפוך לזירה בה יתבססו ה-frenemies הרבים שלה: טורקיה, איראן וסין. רוסיה מקיימת קשרים ענפים עם כל אחת מהמדינות הללו, וקיים מתח מובנה ביחסים עם כל אחת מהן בשל התנגשות אינטרסים גאו-פוליטיים וחשש מתחרות בזירות רבות.
כארבעה עשורים לאחר שבריה"מ פלשה לאפגניסטן על מנת לתמוך בממשלה הקומוניסטית, אפגניסטן שוב שואבת את רוסיה פנימה. הפעם, אין שום פן אידאולוגי למעורבות הרוסית, ואין ברשותה של רוסיה את המשאבים הכלכליים שהיו לבריה"מ. רוסיה תנסה לשלוט במצב הנפיץ באפגניסטן בשלט רחוק, מבלי לסכן את חייליה או את משאביה. על מנת לממש את האסטרטגיה הזאת, היא תמשיך לארח משלחות של טאליבן ושל גורמים אפגניים אחרים בשטחה בניסיון לתווך ביניהן ובכך לשמר מידה של השפעה על המתרחש בקאבול.
האם בקרמלין שואפים לצמצם את הפעילות הישראלית בסוריה?
בלילה שבין ה- 21 ל- 22 ביולי 2021, הודיעו מקורות זרים וישראלים על תקיפה אווירית שהתקיימה בעיירה אל-קוסייר במחוז חומס בסוריה. עיירה זו, שמשמשת כצומת מרכזי למשלוחי נשק בין סוריה לחיזבאללה, הותקפה כבר בעבר, אולם הפעםהתגובה הרוסית הייתה חריפה מאשר בעבר. הגנרל ואדים קוליט הודיע ביום שלאחר התקיפה, כי מערכת הגנה אווירית מתוצרת רוסיה סייעה לסכל את התקיפה הישראלית ויירטה 7 טילים מתוך 8. המתקפה הרוסית נמשכה עם פרסום בעיתון הסעודי א-שארק אל-אווסאט, בו נטען על ידי גורם רוסי עלום, שמעתהארצו לא תאפשר לישראל לפעול בחופשיות בשמיים הסוריים, וכי המדיניות הרוסית השתנתה לכאורה בעקבות המפגש בין הנשיא ביידן לנשיא פוטין בג'נבה בחודש יוני השנה וגם בעקבות חילופי השלטון בישראל.
האם רוסיה אכן שינתה את מדיניותה ביחס לפעילות האווירית של צה"ל בסוריה? במהלך החודשים האחרונים, כאשר הפעילות האווירית הישראלית בסוריה למניעת התבססות ההשפעה האיראנית במדינה זו נמשכת, רוסיה הביעה לא פעם את מורת רוחה מכך והשתמשה בטונים חריפים למדי. קשה לומר שבמוסקבה מוטרדים מאוד מהמתקפות על הבסיסים האיראניים בסוריה ועל משלוחי האמל"ח המיועדים לחיזבאללה, שכן רוסיה רואה באיראן מתחרה על ההשפעה בסוריה ולעיתים גם מתייחסת אליה כאל מטרד.
הדבר העיקרי שמטריד את רוסיה הוא הפגיעה ביוקרתה הצבאית. כמעט שש שנים עברו מאז שרוסיה התערבה צבאית בסוריה והפכה אותה לשדה ניסוי עבור סוגי הנשק המתקדמים שלה, מאז היא הגבירה מאוד את הייצוא הצבאי שלה, במיוחד באפריקה ובמזה"ת. החופשיות בה ישראל פועלת בסוריה, למרות הפריסה של מערכות ההגנה האווירית הרוסיות S-400, עלולה לפגוע ביוקרתה הצבאית של רוסיה.
הדבר הנוסף שמשפיע על הלכי הרוח במוסקבה הם חילופי השלטון בירושלים, גם אם בסופו של דבר תישאר המדיניות הרוסית ביחס לפעילות האווירית של ישראל על כנה, רוסיה מנסה לשרטט קווים אדומים חדשים מול ממשלת בנט-לפיד שיהיו נוחים יותר עבורה.
בנוסף, גם ההתמקדות האמריקאית המובהקת בסין על חשבון המזה"ת משחקת כאן תפקיד חשוב. ארה"ב, בת בריתה של ישראל, עוזבת את האזור – היא יוצאת מעיראק ואפגניסטן ומצמצמת את פעילותה במפרץ. הרוסים רואים בכך הזדמנות פז להרחיב את פעילותם ואת השפעתם במזרח התיכון. בנקודת הזמן הנוכחית, רוסיה משלימה את עסקת מטוסי הקרב SU-35 עם מצרים, מגבירה את ייצוא הנשק שלה לארצות המפרץ, מנסה לפעול באפגניסטן וממשיכה להתבסס בסוריה ובלבנון - המדינה האחרונה, "האיש החולה על גדות הים התיכון", מעניינת אותה במיוחד. רוסיה מציעה ללבנונים שיתופי פעולה, בעוד שהמדינות האחרות מסתכלות לצד השני, היא מקיימת קשר ישיר עם חיזבאללה - המהווה קו אדום בוהק עבור השחקנים האחרים. הפעילות האווירית של צה"ל בסוריה ובלבנון אינה נוחה לרוסיה וככל הנראה היא מנסה לאתגר את ישראל על מנת לעצב מחדש את הקווים האדומים בסוריה.
קרוב לוודאי שבירושלים ובמוסקבה יגיעו להסכם כלשהו בנוגע לפעילות האווירית של צה"ל בשמי סוריה, אך ישראל צריכה להיות מוכנה לכך שהסטטוס קוו שם ימשיך לעבור שינויים מפליגים, דבר שעלול להקשות על הפעילות שמטרתה לקצץ את כנפיה של איראן בסוריה. ישראל חייבת לערב בכך את ארה"ב, בת בריתה היחידה, על מנת לגבש אסטרטגיה גמישה אך תקיפה שתאפשר לישראל להמשיך ולהיאבק בנוכחות האיראנית בסוריה, בהעברות אמל"ח מסוריה לחיזבאללה ובפרויקט דיוק הטילים בלבנון, גם אם זה יהיה למורת רוחה של מוסקבה.
נכתב על ידי קסניה סבטלובה, חוקרת בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>
